אם תקרא דיונים קודמים תראה גם אצלי את אותם
טיעונים, וניסיתי להסביר שם. אם לתמצת: העובדה שאני רואה את עצמי או מטופלים או חברים עם תוצאות ברורות מבחינה אישית - למשל ממצב של מחלות חורף חוזרות פעמיים ושלוש בכל שנה למצב של מחלה פעם בכמה שנים, למשל הפסקה מוחלטת (שנים) של בעיות כגון דלקות בשלפוחית השתן, כאבי גב, מיגרנות, למשל מחזור שהסתדר פתאום , כניסה להריון, אנרגיות גבוהות יותר. אלו דברים שלאדם שעוקב אחרי התהליך קל לראות בהן סיבה ותוצאה - מבחינתי זה מוכח. אבל הם לא עונים על שום קריטריון של מחקר מדעי: אין פה קבוצה אחידה , אין קבוצת ביקורת, אי אפשר לחזור על הניסוי... אגב, גם מבחינת הטיפול עצמו, הוא לא זהה לאנשים עם בעיות זהות. אז איך אפשר לעשות מחקר אם כל בניית המחקר על מנת שיהיה אמין כרוכה בכך שאיזה רופא יבנה את הקבוצה כקבוצה זהה, ואז ישלח אותם לקבל טיפול זהה??? הרי כשאני אאבחן בצורה הוליסטית יתברר לי שהטיפול למשה הוא כזה וליוסי אחר. דפקתי את המחקר. לטעמי המחקר היחידי שיכול להיות הוא מחקר סטטיסטי רחב על אוכלוסיות שיסכימו לשתף בכל הפרמטרים של חייהן - אבל אפילו אם מישהו יסכים לממן את המחקר הזה, לא בטוחה שכמות המידע הענקית תאפשר ניתוח שיוכל לדייק השפעה של גורם אחד על פני אחר. הבעיה היא לא בלוגיקה של אסתר או שלי, אלא במיגבלות של המחקר המדעי כאשר מדובר בנושא מורכב כל כך כמו בריאות ואורח חיים. אגב, בפסיכולוגיה שגם היא מדע עם בעיות די דומות, יש סוג מחקר לגיטימי שנקרא חקר מקרה, שבו במקום לסקור קבוצות בואפן השוואתי חוקרים לעומק התפתחות של אדם אחד. יש בזה איזשהו דמיון לצורה שבה אנחנו מנתחים ארוע טיפולי ומגדירים אותו כמוצלח או לא.
