שאלה תרומה לקהילה?

[freearth10]

אותי הכתבה זעזעה

לצערי ההפרטה גרמה לקבוצה קטנה של אנשים להתעשר עוד יותר ולקבוצה גדולה של אנשים לחיות על סף או מתחת לסף העוני. ואת הנזק שהשיטה הזאת גרמה אנחנו כולנו משלמים ואף אחד לא עוצר את כדור השלג הזה. אני נתקלתי בה במקום אחר:משרד הרווחה שמשלם לקבלנים כדי לדאוג למטפלות לקשישים. המטפלת מקבלת שכר מינימום, באה כדי להעביר את הזמן ולקבל את מעט השקלים שמגיעים לה בסופו של החודש. הקבלן מקבל פי 3ו-4 מהמטפלת. אם משרד הרווחה היה מעסיק את המטפלות בשכר גבוהה יותר אפילו תמורת שעות עבודה רבות יותר ומוותר על הקבלנים - המטפלות היו מגיעות לעבודה ועושות הכל למען הקשיש, הילדים לא היו צריכים להפסיד ימי עבודה וכולנו לא היינו צריכים לשלם בעבור השלמת הכנסה שחלק גדול מהמטפלות זקוקות לו כדי לשרוד. זו לא המצאה של משרד הרווחה ולצערי משרדי ממשלה/עיריות/מפעלים... משתמשים בשירותי קבלני העבודה ויוצרים במו ידיהם את הפער החברתי הבא. תודה שהבאת את הכתבה לכאן. מאיה

 

[כנרת יפה שלי]

מסכימה אתך בהחלט.

ותודה על תגובתך.

 

[שלומלומי]

הבעיה היא שככה זה עובד.

גם בספא התשלום למטפל הוא כרבע מעלות הטיפול למטופל. זה העניין בכלכלה. מנגד, הרעיון של קבלנים הוא לאפשר את הטיפול ביותר מקרים, ביחס למה שהמשרד מסוגל להתמודד איתם בזמן נתון, כלומר- מקצר את זמן ההמתנה. אני ממש לא בעד, אבל תוהה מה עדיף?

 

[freearth10]

ככה זה לא אמור לעבוד

נכון, זו בדיוק אותה השיטה שגורמת לפריחה של קבלנים שלא עושים כלום ומרוויחים פי 3 ו-4 מנותן השירות שקורע את עצמו בשביל כמה עשרות שקלים. זה העניין בקלקלה לא בכלכלה בריאה. לי אין בכלל תהיות מה עדיף גם למטפל וגם למטופל. מאיה

 

[שלומלומי]

למטפל ולמטופל זה ברור

אבל אם מדובר בימים מול חודשים של טיפול בבקשה, זה משנה קצת את פני הדברים. ואין ספק בכלל שצריך לשנות את האחוזים...

 

[freearth10]

למה זה - או זה?

בכסף שיחסך אפשר יהיה לממן את זמן ההמתנה. חשבון פשוט: הקבלן מרוויח לפחות 50 שח על כל שעת עבודה. כמה שעות כאלה יש ביום? יוצא סכום לגמרי לא מבוטל שבעזרתו ניתן גם ניתן לשפר את איכות השירות ובו זמנית גם לתגמל את המטפל. מאיה

 

[ינוקא1]

היי כנרת

הסיפורים בכתבה מוכרים וידועים עד כאב. קיפוח עובדי הקבלן זה דבר ידוע , וקשיי הפרנסה בעיירות פיתוח הם דבר ידוע. זה לא אומר שזה המקום למטפלים ברפואה משלימה - גם במרכז הארץ יש לנו הרבה מה לעשות. הבעיה שהבאת היא גם לא תחומי ההתמחות שלנו. הבעיה כאן היא ראש של אנשים : זה הפחד מפני שינוי , זה הפחד מעצמאות , זה הפחד מפני מה שיקרה מחר בבוקר. הבעיה כאן היא המקום - מפעלים ממרכז הארץ לא משתלם להם ולא נח להם להגיע לדימונה. יש להם רק מפעל אחד גדול , אז אין פלא שבעלי המפעל עושים מה בראש שלהם. הפתרון צריך להיות ברמה שקצת גדולה עלינו (עלי לפחות) - הפתרון צריך להיות הקמת מפעלים בתחומים שבהם אפשר להעסיק אנשים גם רחוק מהמרכז. הבעיה היא שמפעלים כאלו דורשים בדרך כלל כח אדם מיומן שקשה להשיג אותו שם. לכן לדעתי המדינה צריכה לתת מענקים מוגדלים ואפילו שטח בחינם למי שרוצים להקים שם מפעלים. פתרון חלקי נוסף צריך להיות קירוב דימונה לפריפריה - רכבת , למשל. זה שיש הפרטה , ואנשים עשירים מתעשרים יותר - זה טבע העולם ואין מה לעשות נגד זה. אני לא רואה את זה כבעיה. הבעיה האמיתית היא שם תחרות ואין להם שום אופציות חוץ מאשר מפעלי ים המלח. לאדם פרטי הייתי ממליץ לברוח מדימונה למרכז כמה שיותר מהר ויפה שעה אחת קודם.

 

[mic26]

פעם חשבתי שזה חלק בלתי נפרד מהחיים כמטפלת

ובארץ באמת יצא לי להתנדב בכל מיני הזדמנויות או לעשות מחירים מיוחדים. איכשהו יצא שתמיד אלה שקיבלו מחירים מיוחדים זילזלו והתחרטתי על כך. אבל ההתנדבות היתה מתנה גדולה. כשהגעתי לצרפת רציתי להתנדב, וגם למצוא מסגרת שבה אוכל להתנדב ביחד עם התלמידים שלי. אבל החיפושים העלו חרס. קודם כל, כל מכרי ואוהבי בצרפת התחלחלו מהרעיון, ואף מוסד לא הסכים לשיתוף פעולה. בכל כמה זמן זה מדגדג לי ואז אני שוכחת מזה. הנחות אני עושה מעט מאוד, ולמעשה מזמן לא עשיתי למישהו הנחה. אנשים לא מקבלים את זה בהכרח בברכה. יש כאלה שחוששים שזה מעיד עלי שאני לא מטפלת טובה, ואחרים פשוט לא באים, גם אם המחיר מותאם ליכולתם.

 

[0 אור 0]

תלוי בתקופה

היו תקופות שהתדבתי יותר והיו תקופות שפחות, היום בדומה למאיה, יש לי את אלו שבחרתי להעניק להם, אבל לא קשורה לשום גוף ממוסד

 

[yoelnd]

אז ככה....

היי חבל שמנסים להכניס לדיון עניני חומרים לא רלוונטיים כמו עובדי קבלן וכד' ופותחים דיון סתמי ולא קונקרטי לנושא. אלא אם מישהו חושב שצריך "להתנדב" ולסייע להם בטיפולים, אגב לצערי, בפורום הזה ישנם הרבה מסיחי דעת בשירשורים ארוכים וחסרי תכלית.עם הערות והארות שלא מעינינם כאן. קראתי חלק מהדיון שהתפתח ואישית, אני נמצא בהמון עשיה ציבורית קהילתית כחלק מתפיסה שלי כמי שנותן יודע לקבל והכל מאהבה. לדוגמא: שבוע שעבר, פירסמתי כאן הודעה למטפלים לשעה בהוד השרון והיה קושי רב להגיע אליכם המטפלים, גייסתי את האנשים הקרובים והמיטב לפעילות התנדבותית טהורה לאנשים עם מוגבלות. אני עובד באלו"ט 3 שעות בשבוע לטיפול באוטיסטים ומייד שאני מסיים כבר אני מחכה "לשבוע הבא" למגע, לחיוך, לקולות, לצחוק שיש להם בטיפול הקצרצר הזה - אין מילים לתאר את החוויה המדימה הזאת לאורך השנה שחולפת. גם בקליניקה אני נותן לעיתים טיפולים למחוסרי יכולת כעשיה פרטנית. ומגיעות אליי המון פניות בנושא מגורמים שונים ואני רואה בזה רק ברכה! ואולי לקראת השנה החדשה והימים הקדושים נדע לסלוח, לאהוב, ולכבד את את השני בחיוך, בחיבה, ונגיע אל האמת היחידה לתת ולקבל הכל מאהבה. שנה טובה והמון בריאות

 

[0 אור 0]

התנדבות צריכה לבוא מהלב ומרצון לתת

אם התכוונת לבקר את המטפלים בפורום שלא זרמו בהמוניהם להוד השרון, מבאר שבע ומכרמיאל או אפילו מעיסוקים אחרים במרכז, אז זה לא הוגן. תמיד האמנתי בביטוי"ענייעירך קודמים", ועכשיו בהתמודדות עםהנושא של לקיחת כסף,אני פותחת עיניגם לצד השני. לא רק התנדבות

 

[freearth10]

../images/Emo45.gif

קבלת כסף בעבור הטיפול לא פחות חשובה מהעבודה ההתנדבותית. זה משהו שאני עושה עבור עצמי ואני הוא חלק ממה שאני יכולה לתת. ככל שהאני הזה יהיה שלם יותר הנתינה שבו תהיה איכותית יותר. מאיה