רפואה משלימה ומחלות נפש

רפואה משלימה ומחלות נפש

כבר זכיתם לקרוא כמה מהגיגי ומשאלותיי לאחרונה, והיה מדובר בשאלות יחסית "קלות". עכשיו יש לי שאלה "כבדה", אז ככה: אני עובדת סוציאלית במקצועי, עובדת עם נפגעי נפש (סכיזופרניה לסוגיה, הפרעה כפייתית- Obsessive Compulsive Disorder) ומסקרן אותי לדעת איך מתייחסת הרפואה האלטרנטיבית למחלות אלה (חשוב להדגיש שמדובר במחלות מאוד קשות!). האם יש טיפול כלשהו, ואיזה? תודה!!
 
ברפואה הסינית יש מספר טיפולים

הכוללים דיקור, צמחי מרפא כיון ש OCD יחסית לסכיזופרניה נחשב קל גם קל יותר לטפל, בדר"כ כלל ע"י טיפול הנוגעים ללב (לא הלב פיזית אלה היצוג האנרגטי שלו) כמו פתיחת חסימות מהלב, הזנתו. בנוגע לסכיזופרניה אני לא מכיר טיפולים שיכולים לפתור את הבעיה, ישנם טיפולים שיכולים לעזור בהתפרצויות של המחלה. בכל אופן מומלץ תמיד לשלב יחד עם טיפול פסיכולוגי. בכל אופן אנחנו כאן, בהצלחה.
 
מנגינה יקרה, אכן הנושא מורכב מאוד

הרפואה המשלימה ניגשת אחרת למחלות נפש. הרפואה המשלימה אינה מאבחנת את המחלה = הסימפטומים אלא מחפשת את המקור ליציאה מהאיזון. אני תמיד נוהגת לסייג חלק ממחלות הנפש ככאלו שמקורן בבעיה מוחית שאינה ניתנת לשינוי למשל: הפרעה שנובעת מגידול מוחי או מנזק אחר שנגרם למוח. ברוב המחלות, ההנחה היא שיש טריגר שגרם להתפרצות המחלה ושהמחלה עצמה נובעת מחוסר איזון כלשהו או מחוויה רגשית קשה. אנסה למנות כמה מהאפשרויות: 1. היפוגליקמיה תגובתית = היפוגליקמיה כרונית זוהי בעיה באיזון הסוכר. לכאורה, אין בעיה כי הסוכר נמוך אבל... זהו סינדרום לא פשוט עם רשימת סימפטומים אפשריים רבים, פיזיים ונפשיים. מאפיינת אותם אישיות נוירוטית והסימפטומים הרגשיים כוללים שינויים קיצוניים במצב הרוח, ודיכאון עד כדי התאבדות. אנשים רבים שמאובחנים כחולי נפש צריכים רק שיאזנו את הסוכר שלהם. 2. חוויות כגון תקיפה מינית, התעללויות מכל סוג. 3. חוויות רוחניות שנעשו בצורה לא מיומנת יכולות להעלות התנהגויות שמאובחנות כסכיזופרניה ושיתכן מאוד שמדריך רוחני מיומן יכול ´ליישר´ אותן ולהביא להחלמה. 4. בעיות קשות בתיפקוד ההורי. בכל מקרה, תופעות קיצוניות, כאלו שמגיעות לאיבחון מחלות פסיכיאטריות קשות, נובעות מפגיעה עמוקה בבסיס של האדם. איך מטפלים? השיטות השונות מטפלות במחלות הנפש - כל אחת בדרכה. אתן תקציר שידגים, אבל כל אחד מעמיתיי מוזמן להרחיב את ההסבר ולהוסיף עלי. אני לא מכסה את כל האפשרויות, ולכן, מטפלים בשיטות שאינן מופיעות, בוודאי יתייחסו אליהן. למרות שהשיטות מטפלות, רוב המטפלים אינם נוגעים במחלות נפש ואפילו לא בקשיים נפשיים. ההומיאופת יזהה, על פי הסיפור המלא של האדם את התרופה המתאימה שתאזן את האדם ותחזיר אותו לבריאות טובה. הסיני יחפש את ה´מחלה´ במושגים סיניים וישתמש בדיקור, בצמחי מרפא ובשיאצו כדי לאזן יין-יאנג, לאזן את האיברים / המרידיאנים ובהביאו את האדם לאיזון, ירחיק ממנו את המחלה. הקינסיולוג יתשאל את הגוף באמצעות השרירים, יאתר את ארוע והזמן בו ננעל האדם על הדפוס הלא מתאים, ויתקן את ה´קלקול´ ברמה בה הוא נוצר. הקינסיולוג ´יחליף´ את המסר למוח ובכך יביא את המטופל למצב של בריאות בפיזי וגם בנפשי. התזונאי, ייתן תזונה מזינה ויוסיף תוספי מזון וצמחי מרפא עפ"י הצורך, חלקם משפיעים על המוח. יש תזונאים שייתנו גם דברים כמו: פסיפלורה ורגיעון אבל אני אישית רואה בהם וליום לכל דבר... רפלקסולוג יעבוד על איזון הרגל ובאמצעותה על איזון האנרגיות של המטופל. חלק מהנ"ל יכולים לבחור להשתמש בפרחי באך ובתמציות אחרות כמו: תמציות פרחי ההימליה ודומיהם, או להשתמש בתמציות קריסטלים, יכול להיעשות גם שימוש בחותמ מרפא שעובד על תדרים של תמציות צמחים, ויש את השימוש בקריסטלים. על כל הנ"ל אפשר להוסיף את הדמיון המודרך והנפלאות שאפשר לעשות איתו. ולסיום, כלי העבודה האישי שלי: מודעות עצמית ותהליכי שינוי - שימוש בשיחות, בתהליכים שונים ומשונים שמתבקשים מסיפורו של האדם. פסיכולוג מוסמך יוכל בוודאי לשייך את התרגילים השונים לתיאוריות שונות של הפסיכולוגיה, ובלי ספק יעקם פרצוף על אחרים. השורה התחתונה היא: מהפכים מהירים יחסית בחיי אנשים שלא ממש תיפקדו לפני הטיפול, ופתיחת הדרך שלהם לחיים סבירים לכל הפחות. הבעיה: אי אפשר ליצור אצל אדם שינוי מבחוץ, אלא רק לעזור לו לעשות את הדרך. שיתוף פעולה ורצון להחלים הם הכרח ברוב שיטות הרפואה המשלימה. (אני מניחה שבהומיאופתיה תימצא תרופה שאחד הסימפטומים הבולטים שהיא מטפלת בהם הוא ´אי רצון להחלים´ או ´חוסר רצון לסייע בתהליך ההחלמה´ (שלומי?) בוודאי דילגתי על חלק מהשיטות, ולא פעם מה שנדרש זה שילוב של שיטות ו/או שילוב של דברים שאינם שיטות ריפוי אך יעודדו תהליך ריפוי. למשל: הייתי משלבת השתתפות בחוג לריקודי בטן כחלק בלתי נפרד בתהליך הריפוי של כל אישה שהיא נפגעת תקיפה מינית. הסיבה: חשיבות החיבור לרחם, לנשיות, לדימוי גוף חיובי. אני משוכנעת שכל נפגעת תקיפה מינית מתחלחלת מהרעיון וזה מה שמספר על מידת נחיצות פעילות שכזאת. בשלבים הראשונים צפוי המון קושי, בכי, התעוררות של זיכרונות - על זה עובדים בטיפול. אני משתמשת המון גם בכתיבה בבית, הרבה!! אני ממליצה על כתיבה של מחשבות, רגשות, זיכרונות ושאלות שמתעוררות, כפעילות קבועה שמלווה את הטיפול (יש כאלו שקשה להם, ואז הטיפול שלהם מתארך. וגם משתמשת בדרך של כתיבת מכתבים כדרך לטפל במצבים בהם תקשורת ישירה אינה לטובת העניין. השתדלתי לתת לך תשובה מקיפה. אם יש עוד שאלות - בכייף!!! אם יש לך הצעת עבודה בשבילי בתחום - בכלל תתני לי את השמים
זהו התחום הכי מוזנח ברפואה המשלימה - מכמה סיבות: 1. חוסר יכולת של מטפלים להכיל את הסיפורים הקשים שיכולים לעלות 2. פחד וחוסר בשלות של פסיכיאטרים לשתף פעולה עם הרפואה המשלימה 3. העדר תקנים למטפלים כאלו. 4. במרפאות המשלימות אין אפשרות לטיפול הוליסטי נפשי. שמחתי על ההזדמנות לסכם, אור ושמחה, והמון אהבה, נאוה אשאיר לעמיתיי בשיטות השונות להרחיב את ההסבר הזה...
 
נאוה, כל הכבוד! ../images/Emo45.gif

יש לי רק דבר קטן להוסיף, והוא שהרבה מטפלים ברפואה משלימה פשוט פוחדים לגעת בתחום נפגעי הנפש, גם מחוסר ידע, גם בגלל דיעות קדומות וגם מפחד מתביעות שונות ומשונות. כמה הפחד הזה אמיתי, אין לי מושג.
 

avorly

New member
נאוה - ../images/Emo45.gif

כל הכבוד! ענית כל-כך יפה, שנשאר רק לשבח. בברכת רק בריאות, אורלי
 
I am impressed!!!

נאווה- אין לי מילים... זה היה שיעור מאלף. הראית לי נקודת מבט מאוד רחבה ומקיפה לגבי הטיפול במחלות נפש ברפואה המשלימה. אני מאמינה שזה חשוב לפרסם את הדברים האלה, כי זה נושא שאנשי המקצוע בתחום ממעטים לדבר עליו, אם לא מגדירים אותו בכלל כטאבו. אני עובדת עם נפגעי נפש עוד מהתקופה הסטודנטיאלית שלי (לא הרבה, סה"כ שנתיים), ולמרות שגם אז שאלתי את המדריכים שלי שאלה דומה, נתקלתי ב"קיר". ההתנגדות לטיפולים האלטרנטיביים כ"כ גדולה שזה לא יאומן. את ציינת את רוב הסיבות בתגובה שלך, ואני רוצה להוסיף עוד סיבה, והיא הסטיגמה שיש על חולי נפש בחברה. זהו גורם נוסף שלדעתי משפיע במידה רבה על העובדה שטיפול בשיטות לא קונבנציונליות אינו מקובל עם אוכלוסיה של חולי נפש. למה??? הטענה היא שאנשים כאלה לא יוכלו להתמודד עם טיפול כזה, כי הרבה פעמים הוא מחייב התבוננות פנימה, דבר שמכניס אנשים כאלה לחרדות איומות ורק מחריף את המצב. הפסיכיאטרים (ואולי גם אנשי מקצוע אחרים בתחום) מעדיפים את הדרך "שלהם", וזה חבל. אני מקווה שבהמשך דרכי המקצועית אוכל לשלב בעבודה עם האוכלוסיה הזו גם שיטות של רפואה משלימה. ושוב- תודה!נ. ב. האם יש מקרים של חולי סכיזופרניה או OCD שהחלימו בעקבות טיפול כזה???
 
רוב טיפולי הנפש שיש לי ניסיון איתם

הם בדרך כלל לא ממש מאובחנים ובדרך כלל יותר בתחום של דיכאון, חרדות ונפגעי תקיפה מינית. המחלות עליהן את מדברת מטופלות ע"י פסיכיאטרים וכיון שכך מטופלות באמצעות תרופות. אני מסרבת לעבוד עם מקרים פסיכיאטרים ללא שיתוף פעולה עם הפסיכיאטר המטפל. יש לזה שתי סיבות: 1. הטיפול הפביכיאטרי יכול לעבוד בניגוד לשלי. מה שנחשב אצלי תהליך ריפוי יכול להחשב אצלם כהחמרה ואז הם יגבירו תרופות ו´יהרגו´ כל סיכוי.... 2. קיימת סכנה אמיתית של התאבדות בחלק מהמקרים, וזה מידע שחיוני לדעת אותו. אור ושמחה, והמון אהבה, נאוה
 

dudi adler

New member
מנגינת ה../images/Emo23.gif

אם את עובדת עם נפגעי נפש,כל הכבוד לך
. לגבי טיפול רפלקסולוגי: ע´´פ ייצוג האיברים בכפות הרגליים, ניתן לטפל בכל גורם שנראה לנו קשור. כגון:1 מע´´מ 2 מערכת הורמונאלית 3 ניתן לטפל באיברים הקשורים לרגשות ע´´פ גישות שונות(ראות=דכדוך\דיכאון כשאין איזון ,כבד=כעסים, כליות= פחדים...וכך עובדים עך כל קשת הרגשות). 4 סוגי עיסוי רפלקסולוגי מתמקדים בהטענה אנרגטית כשהאדם ב´´דאון´´(לדוגמא בדיכאון), או בניקוז עודפים כשהאדם ב´´היפר´´ 5 קיימות נקודות מרגיעות: מקלעת השמש, ועבודה על ה - SYMPATHETIC CHAIN 6 מובן שנטפל עוד ע´´פ חוסר האיזון שנמצא דרך הרגליים גם באיברים שאין אנו מבינים את הקשר למצב האדם. אם זה עובד? ובכן טיפלתי ב2 אנשים עם דיכאון קליני קשה.... בחורה אחת יצאה מזה לגמרי בתוך 12 טיפולים. הייתי איתה בקשר מידי פעם במשך 4 וחצי שנים מתום הטיפול ולא היה לה כל התקף או מצב דכאוני. בחור בו טיפלתי, עשינו 8 טיפולים. בהתחלה לא דיבר בכלל(היה אחרי ניסיון התאבדות) עם הטיפולים החל לדבר איתי, לחייך, בטיפול ה8 סיפר שמתחיל לצאת מהבית ולהשלים לימודים. הוא גם חייך. אז הוא בחר להפסיק את הטיפול. מטפל מזה 8 שנים לסרוגין באישה סכיזופרנית. בחודשים הראשונים לטיפול הייתה הטבה משמעותית במצבה, עד שהגענו לפלאטו שלא הצלחנו להתקדם ממנו. הצעתי לה שנפסיק וכל פעם שתרגיש רע מאוד יכולה לקרוא לי. מידי כמה חודשים אני נותן לה טיפול אחד שמשפר באופן ניכר את הרגשתה(אחרי טיפול בה,אני יוצא מותש נפשית , אך בתחושת סיפוק ושמחה) ב אנשים עם O.C.D לא טיפלתי,כך שאינני יכול לכתוב באנשים רבים מאוד עם מתחים קשים ומצבים רגשיים לא טובים טיפלתי בהצלחה... לסיכום: ניתן בעזרת רפואה טבעית לטפל ולעזור באופן ניכר. נסיוני עם רפלקסולוגיה מראה שהשיטה יעילה במצבים כאלה. טיפלתי גם ברייקי במצבים קלים יותר(דכדוך,מתחים) עם הצלחות יפות. דודי
 
נאוה ../images/Emo24.gif

מקסים.. למדתי המון..תודה , אפשר לשים במאמרים ? למען יראו וילמדו? שוב ישר כוח על הזמן שהקדשת לתשובה כ"כ מפורטת...
 
../images/Emo45.gif בתנאי שתוסיפי גם את ההשלמות

של מנגינת הלב: ואני רוצה להוסיף עוד סיבה, והיא הסטיגמה שיש על חולי נפש בחברה. זהו גורם נוסף שלדעתי משפיע במידה רבה על העובדה שטיפול בשיטות לא קונבנציונליות אינו מקובל עם אוכלוסיה של חולי נפש. ושל דוד: יש לי רק דבר קטן להוסיף, והוא שהרבה מטפלים ברפואה משלימה פשוט פוחדים לגעת בתחום נפגעי הנפש, גם מחוסר ידע, גם בגלל דיעות קדומות וגם מפחד מתביעות שונות ומשונות.
 

WhiteBear

New member
עוד קישור - על דיון שנערך בפורום

בפורום אומנויות לחימה היו שני דיונים על זה. אני אשמח לשמוע תגובות שלך לנושא (פה כמובן). ואם יהיו לך שאלות, אני אשמח להפנות אנשים מהפורום לפה. בריאות ואמונויות לחימה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=148&msgid=9586592 אומנויות לחימה ונפגעות תקיפה מינית: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/archive/Viewmsg.asp?id=148&msgid=8673142&place=0
 

gigish

New member
רפלקסולוגיה ומחלות הנפש

את הסטאז´ בסיום לימודי הרפלקסולוגיה ערכנו במחלקה לנפגעי נפש באחד מבתי החולים הגדולים בארץ. אם לומר באופן כללי - היו תוצאות לכאן ולכאן, אולם ניתן להגיד בברור שהיינו קרן שמש בשגרת בית החולים.מה שבטוח - היה קשה... ראוי לציין שברפלקסולוגיה (כמו בשאר תחומי הרפואה המשלימה) אנו מתייחסים לאדם כאל אדם ונמנעים מלקטלג אותו ע"פ כותרת המחלה ממנה הוא סובל. לכן, חלק מקביעת האסטרטגיה הטיפולית נקבעת ע"פ האבחון בכפות הרגליים ומשמעות חוסר האיזון שנצפה בהן. מהחווייה האישית שליבטיפול בנפגעי נפש, הנה כמה מילים מעבודת הסיכום שלי: "היו לי הרבה עליות וירידות במשך הסטאז´ הזה. רגעים של חוסר אונים מוחלט.רגעים של מחשבות שכאן אני חסרת תועלת. רגעים רבים של כאב. ומצד שני, רגעים של התרגשות רבה לראות כיצד המטופל אט אט נפתח אלי, משתף אותי בעולמו. רגעים של התרגשות רבה לראות אותו מחייך בסיום טיפול, אומר שהיה מדהים, שהוא מרגיש טוב. רגעים של התרגשות לשמוע שהוא מחכה לי, להבין שאולי אני בכל זאת לא סתם עוד אחת שבאה לעשות לו נעים ברגליים... אז מצד אחד, אם מסתכלים על תוצאות "תכל´ס", לא נראה שום נס והמטופל לא הפך שמח וטוב לבב... אין לי שום תוצאות יוצאות מהכלל להכריז עליהן בגאון. המטופל עדיין שקוע עמוק עמוק בבור השחור הזה שנקרא דיכאון ולא ממש מצליח לצאת. מצד שני, אולי הקשר שהיה בנינו (בעיקר לקראת הסוף), החיוכים בסיום הטיפולים, שעת הרגיעה והשלווה הזו פעם בשבוע, היו בכל זאת משהו קטן עבורו. כך לפחות אני רוצה להאמין."
 
הומאופתיה ומחלות נפש.

שלום רב, נאווה אהבתי מאד וזה בהחלט מתחבר לדברים שדיברנו עליהם בעבר, ישנו הבדל דק בין טיפול בדלקת בשלפוחית השתן או דלקת אוזניים, סרטן, או מחלות נפש, אנחנו מטפלים באנשים עם מכלול סימפטומים, אנחנו חייבים לטפל באדם ולא במחלה. ההבדל הוא - ניהול המקרה לאורך זמן, וכאן יש לנו בעיה ואנחנו צריכים להבין אותה. בדלקת אנחנו חייבים תגובה מהירה אחרת אנחנו יכולים לגרום לנזק בלתי הפיך ולא ארחיב, בטיפול במחלות כרוניות או מחלות נפש אנחנו חייבים להבין את התמונה המלאה ולהבין מה אנחנו מצפים בעוד חודש, שנה וחמש שנים. הטיפול האלופתי בפסיכיאטרייה הוא זמני- ברגע מפסיקים עם התרופות הסימפטומים חוזרים. לתרופות יש הרבה תופעות לוואי, שני מטופלים שונים עם אותם סימפטומים יקבלו את אותה תרופה ללא התחשבות בתמונה השלמה של מצבם. באלופתיה, מלבד מצבים מסוימים- מרבית הטיפול הוא סימפטומאטי, הטיפול הוא רק בפתולוגיה. המטופל אינו נרפא, מצבו נעשה מעט יותר טוב אך האדם עצמו אינו משתנה. מרבית האלופתים אינם פתוחים לראות את השקפת עולמו של המטופל. Learning is important for people but the real challenge today is unlearning which is much harder. מקרה מהחיים: ילד בן 4 וחצי. התלונה העיקרית Attention deficit hyperactive disorder. התפתחות דיבור איטית, אומר מילים רק בעלות הברה אחת או שתיים, בלבול שפתי. כל הזמן הוא צורח ללא הרף, צורח בלילות. בעיקר צורח לפני זרים. האם היא גניקולוגית ומספרת שבהריון עם הילד, בחודש השמיני, היא עשתה למישהי הפלה ולאחריה היא הרגישה מאוד אשמה על כך שהיא עושה למישהי הפלה ולה עצמה יש ילד בבטן. לאחר שהיא ילדה, בזמן ההנקה, היא עשתה למישהי ניתוח קיסרי והתינוק נולד מת. שוב היא הרגישה רגשי אשמה גדולים. יש לה חלומות בהם היא ערומה והיא מתביישת בזה. היא נעשתה אפילפטית, קיבלה התקף אפילפטי והפסיקה להניק. לאם יש אקנה על הפנים. כיצד אנחנו מתרגמים זאת לשפה ההומאופתית: רובריקות Restless in children Shrieking during sleeep Shrieking waking on Delusion, he had committed a crime Delusion, is the object of god´s vengeance Gesturs, plays with fingers Gesturs, wringing hands Dreams, nakedness (embarrassment) Acne לאחר חודש הצרחות ירדו ב- 50%, עשה ניסיונות לדבר. עדיין חסר שקט. לאחר חודשים הוא לגמרי לא צרח, הדיבור היה טוב יותר, פחות חסר שקט. לאחר 3 חודשים- אין כלל חוסר שקט, לא צורח, הדיבור ממשיך להתקדם. לאחר 7 חודשים- הילד לגמרי נורמאלי. האם לא הסכימה לקבל טיפול. תרופות אלופתיה מטפלות או בגוף או בנפש. תרופות הומיאופתיות מטפלות בכוח הויטאלי. הכוח הויטאלי מטפל באיבר המטרה- הגוף והנפש. מהו הכוח הויטאלי? האם הוא קיים? עפ"י הפילוסופיה ההודית, Panchkosha- הגוף האנושי מורכב מגוף חומרי, מרגש, מכוח ויטאלי, מאינטלקט ומ- Bliss,מנפש. אני יכול להיות כאן אך ראשי במקום אחר, אני יכול להיות כאן ולנדוד למקום אחר. זוהי הנפש שנודדת. השכבות הפנימיות משפיעות על השכבות החיצוניות. ככול שנכנסים פנימה יותר- השכבה נעשית פחות חומרית. כשרוצים לטפל בשכבה פחות חומרית- אי אפשר לתת תרופה חומרית. אלופתיה מטפלת רק בשכבה החיצונית. חשוב לדעת במה אנחנו מטפלים מאחר וחומר גס לא ייכנס למקום עמוק. כל הרעיון של תופעות לוואי מושתת על הבנה זו- אם ניתן חומר גס לשכבה פנימית, אפילו לטיפול בכבד- הכבד, אותו אבר עמוק, לא יכול לקבל את החומר הגס ויופיעו תופעות ביתר הגוף של התרופה שלא יכלה להיכנס ולטפל בכבד. אם אנו מטפלים בעור וחושבים שאנו מטפלים רק בעור- העור הופך למטרה, נותנים משחות על העור, הבעיה חולפת וחוזרת עד שהיא נכנסת פנימה לאבר עמוק יותר- לריאות. אז הריאות הופכות להיות אבר המטרה, עד שהמחלה נכנסת עמוק עוד יותר והופכת לסכיזופרניה- שגם זו, עפ"י האלופתיה, נעשית אבר המטרה. בכל המעגל הזה- לא רופא דבר. אם נבין שכאשר מטפלים בעור למעשה מטפלים בכוח הויטאלי שהופרע- רק אז נוכל לרפא באמת, הריפוי יהיה של המכלול. מקווה כי לא השתעממתם אנחנו מטפלים באנשים ולא במחלות. שלומי זילברמן הומאופתיה קלאסית.
 

avorly

New member
שלומי - ../images/Emo45.gif -

אין מילים בפי, פשוט מאלף
בברכת רק בריאות, אורלי
 
ככה אני אוהבת אותך..../images/Emo24.gif

איזה יופי , איזו תשובה מאלפת .. תודה על ההשקעה .. כל השירשור יכנס לקישורים - כמו שהוא ללא עריכה.. בוקר נפלא, יעל
 
הדגמה מופלאה של הגישה ההומיאופטית

שלומי, שאלה: מרשימת הרובריקות, שמתי לב שבטיפול בילד, הכנסת לרשימה כמה סימפטומים של האם. כיצד זה מתקשר? האם זה ישפיע גם על האם? אילו האם הייתה מוכנה לקבל טיפול, האם הגישה הייתה משתנה? האם יש רק תרופה אחת שעונה על הרובריקות הללו? מה עושה ההומיאופת אם יש יותר? האם כולן מתאימות? אם לא, כיצד הוא מבדיל את המתאימה למקרה? אור ושמחה, והמון אהבה, נאוה
 
למעלה