לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1863218,632 עוקבים אודות עסקים

פורום רפואה משלימה

ברוכים הבאים לפורום רפואה משלימה!הפורום נועד לדיון על כל תחומי הרפואה המשלימה. מטרתנו היא לתת במה חופשית למתעניינים, תלמידים ומטפלים ברפואה המשלימה על כל תחומיה, ולהוות מקור מידע מגוון ואמין ככל האפשר.אתם מוזמנים לשאול שאלות בנוגע לטיפולים ובעיות בריאות. מומלץ לעשות חיפוש קצר במאמרים על מנת לקבל רושם ראשוני. נשמח לנסות לעזור, אולם חשוב לזכור שהיכולות הטלפטיות שלנו מוגבלות, ולכן יש לקבל כל אבחנה שתינתן כאן בעירבון מוגבל או בספקנות. הפורום אינו מחליף התייעצות או טיפול אצל בעל מקצוע; בכל מקרה של ספק, יש להתייעץ עם רופא!את רשימת מטפלי הפורום תוכלו למצוא בלוחות, שם גם המקום לפרסום ואיתור מטפלים, השכרת חדרי טיפולים ועוד. דיונים על מכללות והתחלת הדרך בעולם הטיפולים ניתן למצוא בטאגליינס, תחת הכותרת "בתור התחלה". הפרסום בפורום אסור, מלבד פרסום אירועים, קורסים וסדנאות בשרשור הפרסומי בלבד. אזהרה נוספת, כללית לגלישה בפורומים, שתקפה גם כאן - יש סכנה ביצירת קשר עם אנשים זרים דרך האינטרנט. גם אם קיבלתם הצעה מפתה לעיסוי, מתנה מפנקת וכדומה, אין להעביר פרטים אישיים במסרים! אין לתת את הטלפון ו/או כתובת הבית ובוודאי לא לקבוע פגישות. כשאתם מקבלים המלצות על מטפלים שכותבים בפורום, הדרך היחידה לבדוק מיהם אותם מטפלים, היא לבדוק אחורה בפורום את היסטוריית ההודעות שלהם, ולהתרשם דרכן; וגם זה בערבון מוגבל.אתם מוזמנים לשאול שאלות ולהשתתף בדיונים, אבל אנא הקפידו על עשרת הדברות שלנו: 1. אין להמליץ לפונים בפורום, על לקיחת תרופה / צמח / תוסף מזון / רמדי הומאופתית ו/או כל מוצר אשר אמור להילקח דרך הפה ו/או בהרחה ו/או מריחה על העור.מתן ייעוץ וירטואלי מסוג זה, עלול לסכן את הפונה. אפשר ורצוי לתת מידע על טיפולים אפשריים, אבל לציין בצורה ברורה שלא כדאי לקחת שום מוצר בלי להתייעץ עם מטפל ו/או רופא לפי השימוש במוצר.2. מותר ורצוי להציע אבחנות משוערות בפורום, עם הדגשה שמדובר בהשערה בלבד, ובכדי לקבל אבחון מדוייק יש לפנות למטפל באופן אישי ולא וירטואלי.דיונים כאלה מעשירים את הידע של כולנו, ובשביל זה הפורום קיים.3. שמירה על סדר - אם ההודעה שלכם קשורה לדיון שמתנהל כבר בפורום, השתדלו לשרשר אותה למקום המתאים, ולא לפתוח הודעה ראשית חדשה. כל הודעה ראשית דוחקת דיון אחר מחוץ לדף הראשי, ואילו הודעות משורשרות אינן עושות זאת. השירשור נעשה ע"י לחיצה על הלינק בתחתית ההודעה שאתם מגיבים אליה. 4. אנחנו מבקשים להימנע מפרסום בגוף הפורום! לפירסום מיועדים הלוחות, אליהם אפשר להגיע דרך הקישור המתאים בשורה הכחולה, בחלקו העליון של הפורום, וכן במסרים אישיים באמצעות הכרטיסים האישיים. 5. אפשר לציין תארים (נטורופת, מטפל בשיאצו וכו') בפורום, אבל כחלק מהודעה ולא כפירסום, כלומר: "לדעתי, כנטורופת, שמן עץ התה טוב ל..." אפשר, אבל "אני נטורופת מצויין, פנו אלי!" - אסור. הודעות כאלה יימחקו!אם אתם רוצים להציע שירות, טיפול או מוצר לפונה מסויים בפורום, מותר לעשות זאת דרך המסרים האישיים בלבד.6. עשו לעצמכם הכרות עם הפורום - השתדלו לעשות חיפוש לפני שאתם מציגים שאלה, במיוחד אם אתם חדשים כאן. לפעמים השאלה הבוערת שלכם נדונה לעומק רק לפני שבוע... 7. כדי להכיר את הכותבים בפורום, הקליקו על שם-המשתמש שמשמאל לכותרת ההודעה. כך תגיעו אל הכרטיס האישי של הכותב. 8. שפה נקיה - אין לקלל או לנקוט בשפה בוטה. גם רמיזות לגבי רמתם האינטלקטואלית או המראה החיצוני של חברי פורום אחרים לא יתקבלו בעין יפה. 9. אנחנו מבקשים להימנע מציניות והודעות פוגעות! אנא שימרו על דיון ענייני, והתייחסו לנושא ההודעה ולא לכותב.10. ניתוח מקרים בפורום: אם את/ה רוצה להפנות לפורום שאלות הקשורות לעניינים אישיים רגישים, אולי כדאי לעשות זאת עם שם-משתמש אנונימי. כשאתם עונים לשאלות הקשורות בנושאים כאלה, כדאי להזהיר על כך את הפונה, ולשקול אפשרות להשיב באמצעות המסרים האישיים ולא בפורום.בריאות ואושר!

הנהלת הפורום:

אודות הפורום רפואה משלימה

ברוכים הבאים לפורום רפואה משלימה!הפורום נועד לדיון על כל תחומי הרפואה המשלימה. מטרתנו היא לתת במה חופשית למתעניינים, תלמידים ומטפלים ברפואה המשלימה על כל תחומיה, ולהוות מקור מידע מגוון ואמין ככל האפשר.אתם מוזמנים לשאול שאלות בנוגע לטיפולים ובעיות בריאות. מומלץ לעשות חיפוש קצר במאמרים על מנת לקבל רושם ראשוני. נשמח לנסות לעזור, אולם חשוב לזכור שהיכולות הטלפטיות שלנו מוגבלות, ולכן יש לקבל כל אבחנה שתינתן כאן בעירבון מוגבל או בספקנות. הפורום אינו מחליף התייעצות או טיפול אצל בעל מקצוע; בכל מקרה של ספק, יש להתייעץ עם רופא!את רשימת מטפלי הפורום תוכלו למצוא בלוחות, שם גם המקום לפרסום ואיתור מטפלים, השכרת חדרי טיפולים ועוד. דיונים על מכללות והתחלת הדרך בעולם הטיפולים ניתן למצוא בטאגליינס, תחת הכותרת "בתור התחלה". הפרסום בפורום אסור, מלבד פרסום אירועים, קורסים וסדנאות בשרשור הפרסומי בלבד. אזהרה נוספת, כללית לגלישה בפורומים, שתקפה גם כאן - יש סכנה ביצירת קשר עם אנשים זרים דרך האינטרנט. גם אם קיבלתם הצעה מפתה לעיסוי, מתנה מפנקת וכדומה, אין להעביר פרטים אישיים במסרים! אין לתת את הטלפון ו/או כתובת הבית ובוודאי לא לקבוע פגישות. כשאתם מקבלים המלצות על מטפלים שכותבים בפורום, הדרך היחידה לבדוק מיהם אותם מטפלים, היא לבדוק אחורה בפורום את היסטוריית ההודעות שלהם, ולהתרשם דרכן; וגם זה בערבון מוגבל.אתם מוזמנים לשאול שאלות ולהשתתף בדיונים, אבל אנא הקפידו על עשרת הדברות שלנו: 1. אין להמליץ לפונים בפורום, על לקיחת תרופה / צמח / תוסף מזון / רמדי הומאופתית ו/או כל מוצר אשר אמור להילקח דרך הפה ו/או בהרחה ו/או מריחה על העור.מתן ייעוץ וירטואלי מסוג זה, עלול לסכן את הפונה. אפשר ורצוי לתת מידע על טיפולים אפשריים, אבל לציין בצורה ברורה שלא כדאי לקחת שום מוצר בלי להתייעץ עם מטפל ו/או רופא לפי השימוש במוצר.2. מותר ורצוי להציע אבחנות משוערות בפורום, עם הדגשה שמדובר בהשערה בלבד, ובכדי לקבל אבחון מדוייק יש לפנות למטפל באופן אישי ולא וירטואלי.דיונים כאלה מעשירים את הידע של כולנו, ובשביל זה הפורום קיים.3. שמירה על סדר - אם ההודעה שלכם קשורה לדיון שמתנהל כבר בפורום, השתדלו לשרשר אותה למקום המתאים, ולא לפתוח הודעה ראשית חדשה. כל הודעה ראשית דוחקת דיון אחר מחוץ לדף הראשי, ואילו הודעות משורשרות אינן עושות זאת. השירשור נעשה ע"י לחיצה על הלינק בתחתית ההודעה שאתם מגיבים אליה. 4. אנחנו מבקשים להימנע מפרסום בגוף הפורום! לפירסום מיועדים הלוחות, אליהם אפשר להגיע דרך הקישור המתאים בשורה הכחולה, בחלקו העליון של הפורום, וכן במסרים אישיים באמצעות הכרטיסים האישיים. 5. אפשר לציין תארים (נטורופת, מטפל בשיאצו וכו') בפורום, אבל כחלק מהודעה ולא כפירסום, כלומר: "לדעתי, כנטורופת, שמן עץ התה טוב ל..." אפשר, אבל "אני נטורופת מצויין, פנו אלי!" - אסור. הודעות כאלה יימחקו!אם אתם רוצים להציע שירות, טיפול או מוצר לפונה מסויים בפורום, מותר לעשות זאת דרך המסרים האישיים בלבד.6. עשו לעצמכם הכרות עם הפורום - השתדלו לעשות חיפוש לפני שאתם מציגים שאלה, במיוחד אם אתם חדשים כאן. לפעמים השאלה הבוערת שלכם נדונה לעומק רק לפני שבוע... 7. כדי להכיר את הכותבים בפורום, הקליקו על שם-המשתמש שמשמאל לכותרת ההודעה. כך תגיעו אל הכרטיס האישי של הכותב. 8. שפה נקיה - אין לקלל או לנקוט בשפה בוטה. גם רמיזות לגבי רמתם האינטלקטואלית או המראה החיצוני של חברי פורום אחרים לא יתקבלו בעין יפה. 9. אנחנו מבקשים להימנע מציניות והודעות פוגעות! אנא שימרו על דיון ענייני, והתייחסו לנושא ההודעה ולא לכותב.10. ניתוח מקרים בפורום: אם את/ה רוצה להפנות לפורום שאלות הקשורות לעניינים אישיים רגישים, אולי כדאי לעשות זאת עם שם-משתמש אנונימי. כשאתם עונים לשאלות הקשורות בנושאים כאלה, כדאי להזהיר על כך את הפונה, ולשקול אפשרות להשיב באמצעות המסרים האישיים ולא בפורום.בריאות ואושר!
x
הודעה מהנהלת הפורום
המידע והעצות בפורום אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. תפוז אינו ערב לנכונות המידע, ולא יהיה אחראי לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו.
לפורום שמנים וצמחי מרפא
פורום תרופות סבתא
לפורום רפלקסולוגיה
לפורום טיפול משלים לילדים עם קשיים
לפורום הורות טבעית
לפורום עיסוי ותרפיית המסאז
המשך >>

לצפיה ב-'להיות הורים לעצמנו'
להיות הורים לעצמנו
<< ההודעה הנוכחית
03/08/2007 | 17:51
47
4
בשבועות האחרונים חשבתי די הרבה על עניין התזונה ואורח החיים. שאלתי את עצמי איך זה שיש אנשים שמסוגלים לעשות שינויים רבים על מנת לחיות טוב יותר, ואחרים לא משנים כלום, למרות שהם חולים או חיים פחות טוב כתוצאה מכך. זה יכול להיות עניין של כוח רצון, או של רצון לחיות, או היאחזות בחולי, או הרבה דברים אחרים, אבל לא ידעתי לאיזה תפקוד לשייך את זה.
בשנתיים האחרונות התחלתי לשתות קפה, למרות שזה לא טעים לי, ואת הנזק הבריאותי שזה גורם אני מרגישה בוודאות. לפני שבועיים שתיתי קפה קר בבית קפה. זה היה קפה חזק מאוד, ובכוס גדולה. לאחר מכן הייתי מאוד מאוד לא רגועה, זזתי באי נוחות והרגשתי את ההשפעה הישירה של הקפאין, בתוספת כאבי בטן. מאז הפסקתי לשתות קפה כמעט לחלוטין. עדיין לא יכולתי לענות על השאלה, איך זה שבמשך שנתיים שתיתי קפה, איך זה שאני אוכלת דברים נוספים לא בריאים, איך זה שרוב האנשים שאני פוגשת מרגישים שקשה כל כך לשנות הרגלים או להימנע מדברים שהם יודעים מעבר לכל ספק שהם לא בריאים.
שיחה עם עמיתה על הנושא, העלתה את הנושא הזה: יש לנו קונפליקטים או דברים שלמדנו מאמא ומאבא, יש את התפקוד שלנו כהורים, ויש פונקציה נוספת: שלנו בתור ההורים של עצמנו. אני בתור האמא שלי, שמאכילה את עצמי, דואגת לעצמי ועוד תפקידים ייניים, ואני בתור האבא של עצמי, שדואגת לשלומי ובטחוני ולהצבת גבולות (תפקידים יאנגיים). רובן המוחלט של הנשים בהריון שמעשנות, מפסיקות לעשן למען העובר.  נשים רבות נמנעות מקפה ומאלכוהול בתקופת ההריון וההנקה. הורים מנסים לתת לילדיהם את התזונה המאוזנת והטובה ביותר שהם מכירים, לחשוף אותם לפעילות גופנית, לגילוי אישי ועוד. הורים יעשו הכל כדי להגן על ילדיהם, למנוע מהם מצבים של סכנה ושל חולי.
ומה לגבי עצמנו? למה כל כך קשה לאנשים לדאוג לעצמם לתזונה הטובה ביותר, להגן על עצמם, לחשוף את עצמם לפעילות גופנית או לפעילויות בונות וטובות אחרות, כמו שהם היו מאחלים לילדיהם?

ועוד הגיגים בנושא: אתמול הגיע אלי מטופל חדש. שאלתי אותו האם הוא מעוניין לחיות יותר טוב, להרגיש יותר טוב, והאם הוא מוכן לבצע שינויים בחייו לצורך העניין. הוא ענה שכן. בסוף הטיפול אמרתי לו שהוא חייב להפסיק לעשן ולשתות קפה היום, ושאם הוא לא יפסיק, הוא יהיה מאוד חולה. הוא היה קצת המום, והבנתי אותו. אשתו מטופלת אצלי, וגם היא שותה הרבה קפה ומעשנת, ולה אמרתי להוריד את הכמויות, אבל לא דיברתי באופן כזה קיצוני. אבל במקרה שלו, הרגשתי שבתוכו יש פצצה מתקתקת, היה כמעט כתוב לו סרטן על המצח. הוא סובל מתסכול מאוד מאוד עמוק וההיסטוריה הרפואית והרגלי החיים שלו לא משאירים יותר מידי מקום לניחושים. הו א אמר שזה יהיה קשה ואמרתי שאני יודעת, שאוכל לתמוך בו בטיפולים, אבל העבודה האמיתית תהיה שלו.
זו פעם ראשונה שיצא לי להתבטא בצורה כזו עם מטופלים. בדרך כלל אני מעודדת אותם לשינויים הדרגתיים ודואגת לבנות מערכת של אמון הדדי לפני שאני ממליצה על שינויים דרסטיים בחיים. גם בענייני קפה, אני אף פעם לא אומרת להפסיק לגמרי בבת אחת, כי אני יודעת שזה קשה מאוד וגם גורם לתופעות לוואי לא רצויות. אבל הרגשתי שהעניין דחוף ולא סובל דיחוי.
הוא קבע פגישה לשבוע הבא, ואני מקווה שהנושא יתקדם.

אשמח לשמוע את תגובותיכם על מה שכתבתי, וסוף שבוע נפלא לכולם.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'קצת על הנושא'
קצת על הנושא
03/08/2007 | 17:55
1
של תזונה בריאה וחשיבותה במאמר פה גדול מעיתון "הארץ": הסיפור הזה מצטרף לשורה הולכת ומתארכת של דוגמאות שבהן נתקלנו במסע האורגני שלנו, המוכיחות שלמזון שאנחנו אוכלים יש השפעה עמוקה הרבה יותר על חיינו מכפי שרובנו סבורים. כולנו יודעים שמי שאוכל יותר מדי משמין, שאוכל מקולקל עלול לגרום שלשול ושמזון מורעל יכול אפילו להרוג. אלה היוצאים מהכלל שאינם מעידים על הכלל; ברוב המקרים אנחנו מתקשים למתוח קו ישר בין מה שאנחנו אוכלים לתופעות פיסיות או נפשיות שפוקדות אותנו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'הדרגתיות.'
הדרגתיות.
03/08/2007 | 18:06
1
אדם שהמערכת שלו מורגלת לקפה או לסיגריות או בעצם לכל דבר אחר. אסור להוריד אותו בפתאומיות כי השוק למערכת עלול להיות קשה מאוד עד כדי סיכון בריאותו.

אני מסכים לגמרי שמוטב להפסיק עם קפה / סיגריות (והרגלים רעים אחרים כמו סמים ואלכוהול) אבל יש לרדת בהדרגה ובאיטיות בהתאם כמובן למטופל וליכולת שלו / רמת ההתמכרות שלו.

סופ"ש מהנה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תודה על הדברים שכתבת'
תודה על הדברים שכתבת
03/08/2007 | 22:46
אני אכן מסכימה שהפסקה הדרגתית מתאימה יותר, כמו שכתבתי זו היתה הפעם הראשונה שפעלתי כך. התחושה שלי היתה שהיו ויש בחייו מספיק אנשים שמדברים אליו בעדינות, והוא היה זקוק למישהו שיאמר לו את האמת המובנת מאליה בפנים ובלי הנחות.
אגב, בסוף כשהוא שאל בפעם השלישית אם הוא לא יכול לשתות אפילו כוס אחת של קפה בבוקר (הוא שותה חמש) הסכמתי ללכת לקראתו, בכמה תנאים: הקפה שישתה יהיה חלש יותר ממה שהוא רגיל, והוא חייב לאכול ארוחת בוקר ביחד איתו (הוא לא אוכל כלום). הוא העריך את ה"הנחה"...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'סתם אנקדוטה'
סתם אנקדוטה
03/08/2007 | 18:35
1
בגלל שדיברת על הורות, והזדהיתי מאוד עם מה שאמרת על כך שבתור הורים אנחנו משתדלים לעשות ולתת לילדים שלנו את הטוב ביותר ולא בהכרח כך גם כשמדובר בנו עצמנו, אני רוצה לשתף ולספר שבמקרה שלי, הילדים בגרו והיוצרות מתהפכות.
הם בני 14 ו-16 והיום הם "לא מרשים" לי לאכול/ לשתות/ לעשות דברים (כמו להסתובב במקומות "מעושנים" - כאלה שמעשנים בהם, או לראות מישהו מעשן בלי להעיר לו אם זה במקום אסור לעישון וכו') שמזיקים לי עד כמה שהם יודעים.
ברור שהחשיפה ומידת המודעות שלהם לנושא היא גבוהה מכיוון שזה גם הכוון בבית, אבל ממש כייף לי שלא רק שיורדת ממני האחריות, כי הם כבר מסוגלים להיות אחראים בעצמם, ולא רק שזה יפה לכשעצמו שילדים מתבגרים מודעים לכך, אלא גם שהם שומרים עלי.

ובהקשר הזה היה מצחיק איך שפעם הם ראו שקית של מקדונלדס ברכב שלי ותקעו בי מבטים מאשימים ומזרי אימה (באמת שהיא היתה שם במקרה ושימשה בתור פח) וכששאלו אותי מתי ואיך והכיצד עניתי בפרצוף תמים שקניתי שם פעם סלט ירקות חתוך קטן עם שמן זית ולימון ...וכך הצלחתי להתחמק מהם מחמת הספק
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אכן'
אכן
03/08/2007 | 22:49
אני מוצאת את עצמי גם אומרת לאמא שלי מה עדיף שהיא תאכל ומה לא. אבל זו לא חכמה, זה חלק מהמקצוע שלי.
אבל כשהייתי בת 5 גרמתי לאמא שלי להפסיק לעשן. גרשתי אותה לעשן בחצר, אמרתי שוב ושוב שזה מסריח ולא נתתי לה מנוחה, עד שהיא הפסיקה. יותר מעשר שנים לאחר מכן התחלתי לעשן בעצמי, היא התפוצצה מכעס ואיימה שהיא תחזור לעשן גם. היום שתינו לא נוגעות בזה...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני נתקלת בזה הרבה מאוד'
אני נתקלת בזה הרבה מאוד
03/08/2007 | 19:28
4
1
בעיקר בצורך להישאר ער עד שעה מאוד מאוחרת בלילה, בחוסר היכולת להרדם מה שבמשך היום גורם לעייפות רבה, שמביאה איתה את חוסר הקשב ומצדיקה אותו - יום יום שעה אחר שעה.  לי זה נראה כמו לתת תירוץ טוב לכשלון בעקבות קשב מפוצל.  הקשב הזה נראה בחברה כהפרעה וכדי לתת לה סיבה - פשוט מעיצים את התהליך ונותנים לו סיבה מאוד פיזית - חוסר שינה!  כמובן שזה לא פטנט רשום על מה שנקרא לקויי קשב ולמידה.  אנשים עם עודף משקל שלא יכולים להפרד מהמאכלים המתוקים/שמנים וממציאים להם הסברים מאוד הגיוניים והיו כאן אנשים שהביאו דוגמא חיה לכך , אנשים עם ריאות חלשות שממשיכים לעשן כאילו והם לא יודעים איזה נזק הם גורמים לעצמם... והרשימה עוד ארוכה.

לפעמים אין לנו ברירה ואז זה באמת:  או - או.  או שאתה בוחר בחיים ומשנה משהו בחייך, או שאתה ממשיך להתדרדר למדרון הבא.    לא פעם תוך כדי הדמייה כשאני רואה שהמטופל שלי פשוט בורח אני אומרת לו:  יש לנו את האפשרות לסיים כאן את ההדמייה, כשניקינו מה שיכולנו ולהמשיך בפעם הבאה, כי יש לך כנראה עוד מה ללמוד מאותו הארוע.  יש לנו גם את האפשרות להמשיך, עד שננקה את כל הארוע.  אני מוכנה להיות איתך, אבל אתה זה שצריך להחליט.  זו לא פעם החלטה מאוד קשה ויש אנשים שלא יכולים באותו הרגע להמשיך.  בדרך כלל המילים האלה ממקדות אותם ונותנות להם כוח להמשיך.  אני בטוחה שבפעם הבאה כשהוא יגיע אלייך, הוא יהיה במקום אחר.  אולי הוא יחליט שזה קשה לו מידי כרגע ואז לפחות זה בא ממקום של החלטה שאותה תמיד אפשר שוב לשנות.  אולי הוא יחליט לשנות משהו ואולי הוא אפילו יחליט לקחת את המושכות בידיו.  את עשית את הדבר הנכון ביותר לאותו הרגע וימים יגידו לאן זה יוביל.
מאיה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תירוץ לחולי'
תירוץ לחולי
03/08/2007 | 22:53
3
זו אכן יכולה להיות סיבה. כתבת: "לא פעם החלטה מאוד קשה ויש אנשים שלא יכולים באותו הרגע להמשיך". למה לדעתך קיים קושי גדול כל כך? למה אנשים זקוקים לתירוץ לחולי ולא מוכנים ללכת לקראת עצמם?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'בתור "מכורה" לשעבר לנס קפה...'
בתור "מכורה" לשעבר לנס קפה...
04/08/2007 | 00:11
1
ה"אוכל" היחיד שהייתי "אוכלת" כל היום זה, שהייתי שותה 12-15 כוסות ביום+2 כפיות סוכר=כוס סוכר ליום. פשוט הרעלה עצמית.
לפני שנה החלטתי לרדת בהדרגה ל-3-5 כוסות. מודה שגם זה היה מאוד קשה לעשות.
לפני כשלושה חודשים, גמלה בי ההחלטה להפסיק לגמרי (ולא צרכתי תחליפים אחרים במקום). ההארה הגיעה לאחר שדליתי מידע, גם מהפורום וכמובן מקריאת ספרים.
כמו כל התחלה היה מאוד קשה. בתהליך הניקוי, סבלתי קשות מאפטות. שלא לדבר על העייפות, והגוף הכואב. בדיוק כמו מכורה.
החודש הראשון קשה ומאוד, עד שמתרגלים. צריך להיות עם רצון מאוד חזק. גם לי היו רגעים של שבירות, אבל זהו החלטתי, ועמדתי בזה. אגב, בעלי ראה שהפסקתי, החליט גם הוא להפסיק לשתות קפה.
שמתי לב להמון שינויים שחלו: ברוב המקרים אני וגם בעלי ישנים מוקדם. (מלבד היום, שבעלי מתלמד על גבי במסג', ומשום מה מסג' הלומי-לומי עורר אותי. מודה שזה תענוג גדול).
-אם בעבר הייתי עצבנית, והיפרית- אז כיום בהרבה יותר רגועה ושלווה.
-וכל הזמן סבלתי מנזלת כרונית כל ימות השנה, כיום נאדה.
-הרעל הזה שנקרא קפה הסב לי המון שנים של סבל, מפיצעונים מגרדים בגב. וכיום זה נעלם. ממה שלי נראה זה שסביר להניח שהייתי רגישה, לסוכר לבן, ולנס קפה.
בשורה התחתונה, זה לא קל אבל כיום מרגישה שעברתי שינוי וזה ממש כיף.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תודה על השיתוף'
תודה על השיתוף
04/08/2007 | 12:05
אם כך, גם את מסכימה שהדבר הכי חשוב הוא מודעות?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'הפער גדול מידי'
הפער גדול מידי
04/08/2007 | 00:27
ברמה המודעת יש רצון להשתנות, אבל כדי להפוך את הרצון הזה ליכולת לעשות זאת לפעמים הרבה מאוד דברים צריכים להשתחרר והגופנפש צריך להכיל זאת והוא עדיין לא מוכן להכיל זאת, לא כעת.  וכשאנחנו כך לאט לאט משחררים עוד קליפה ועוד קליפה, אנחנו מאפשרים לו להגיע לשם כשהוא הרבה יותר מוכן.  כשמכניסים לתוך מחשב ישן זכרון גדול מידי הוא לא יכול להכיל את כל המידע וכל פעם מחדש קורס.  אותו הדבר קורא לנו.  אנחנו יכולים לפתוח רק מה שהאדם מוכן לפתוח כשנדחוף חזק מידי הוא יכנס לפניקה ויסגור את השער ואז יהיה לנו הרבה יותר קשה לפתוח אותו שוב בפעם הבאה כי הוא כבר למד שלפתוח חסימה זה משהו שקשה לו.
מאיה
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לדעתי קצת הגזמת איתו'
לדעתי קצת הגזמת איתו
03/08/2007 | 20:10
2
2
קפאין ע"פ הרפואה הקובנבנציונאלית מאוד מועיל לבריאות ואין ספק שהטוב עולה על הרע.
לדעתי בגלל החוויה האישית שציינת בתחילת הסיפור הרגשת צורך להעביר את חשיבות הדבר, גם אם לא בפן המחשבתי,  גם אליו, רק בצורה קצת מדי אגרסיבית :)
אני לא חושב שצריך להתייחס לאוכל ושתייה שנחשבים "לא בריאים" בצורה דרסטית, צריך לשים גבול אבל לא צריך להיות פאנאט
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תודה על הדברים'
תודה על הדברים
03/08/2007 | 22:55
1
ראה מה שכתבתי בתשובה לגל באשר להגזמה.
קפאין מאוד מועיל לבריאות ואין ספק שהטוב עולה על הרע? אני לא מסכימה כלל...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'שמע, קפאין זה חומר בעל פעילות רפואית'
שמע, קפאין זה חומר בעל פעילות רפואית
03/08/2007 | 23:20
1
וככזה אי אפשר להתייחס אליו סתם כאל מזון רגיל או בריא, ובטח לא כשמדובר בכמויות גדולות כשזה כבר הופך להתמכרות.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'חתיכת הגיג'
חתיכת הגיג
03/08/2007 | 21:03
2
1
תמיד אמרתי שאני יודעת לייעץ לכולם ולפתור את הבעיות לכולם, ורק כשלי יש בעיה פתאום אני לא יודעת מה נכון,
כשהציעו לי יעוץ תזונתי זה תמיד הצחיק אותי, כי ברמה של דיאטטיקאית יש לי ידע מפה ועד הודעה חדשה, אני יכולה להרכיב בלי בעיות דיאטה מאוזנת משביעה ואולי אפילו מרזה (זה עוד נתון לשאלה כי יש לי בעיה רצינית מאד של חילוף חומרים), יש רק בעיה קטנה אחת - לממש את זה,
אני תמיד יודעת להגיד מה צריך לשאול את הרופא ומה לדרוש ממנו, אבל כמו כולם, כשזו אני ולא הילד - אני מתקפלת.
כנראה שלכל אחד מאתנו יש את הצורך הזה שיהיה מי שיטפל בנו, ויעזור לנו, ויתן לנו את הדחיפה.
לגבי המטופל שלך, אני חושבת שזה טוב מאד שהעמדת בפניו את הראי בצורה חדה כפי שהרגשת, מצד שני כדאי עכשיו לסייע לו להגמל בהדרגה - לא פשוט להוציא מהמערכת דברים כאלה אחרי הרבה שנים
בהצלחה
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
03/08/2007 | 23:01
בעבר יישמתי את כל ההמלצות שנתתי למטופלי, וכמו שכתבתי, בשנתיים האחרונות זה השתנה.
לפני כמה שבועות הייתי אצל הרופא לבדיקות בסיסיות שלא עשיתי כבר כמה שנים. האמת היא שהייתי מאוד אנטי, והופתעתי מאוד מכך שכל מה שהיה לו לומר היו דברים שהסכמתי איתם. הוא נתן לי חומר למחשבה, והרהרתי בדבריו למרות ואולי בגלל שהוא לא חידש לי כלום.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-''
04/08/2007 | 00:19
מזדהה עם השורה "כנראה שלכל אחד מאתנו יש את הצורך הזה שיהיה מי שיטפל בנו, ויעזור לנו, ויתן לנו את הדחיפה."
היתה לי מאוד אקטואלית, ואפילו ממש בזמן האחרון.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מיכל, הפתעת אותי. את מתחילה להיות כמוני'
מיכל, הפתעת אותי. את מתחילה להיות כמוני
03/08/2007 | 21:19
14
1
ראי, הנקודה היא, המודעות
לא אכנס עכשיו להרצאות בנושא חשיבות התזונה הן כרפואה מונעת והן כדרך ריפוי. אבל המזון בתום תהליך העיכול, ניספג לגופנו והופך לרקמה חיה או ממלא תפקיד בתיפקוד כל תאי הגוף. מכאן שחלק מאיכות הגוף ניקבעת ע"י המזון.
הרכב הדם, חומציות או בסיסיות הגוף ומצבו של כל תא ותא בגוף ניקבעים בראש ובראשונה ע"י התזונה והחמצן [אכילה ונשימה].

למזון ישנה השפעה ישירה גם על מערכת העצבים, המוח ועל המצב הנפשי. אז לכל אלה שחוזרים ומנפנפים בדגל הנפש וגוף נפש [כפי שזה בא לעיתים קרובות בפורום הזה], למזון יש חלק חשוב בנושא, וגם בנושא של עמידות ועוצמת מערכת העצבים.

רופאים רבים וגם מטפלים אלטרנטיביים רבים, בורים גמורים בנושא, ואינם מודעים בשל כך לחשיבותו. לכן גם הפציינטים שלהם נמצאים בחוסר מודעות ובורות בנושא, וממילא אינם משפרים אותו.
האמונה שתרופה מרפאה גרמה גם לרופאים וגם לפצינטים להתרחק מדרך השמירה על הבריאות, שהתזונה היא חלק חשוב מאד בה. גם לאלה וגם לאלה אין מושג על עוצמת המזון כגורם למניעה ולריפוי מחלות ותחושות לא טובות, ובעצם על כל איכות החיים שלנו.

טענות כמו בשר נותן כוח, חלבון הבשר חיוני לאדם ואי אפשר בלעדיו, בשר חיוני בגלל הברזל,  סידן ניתן לקבל ממוצרי חלב, קפה וקופאין אינם מזיקים ומומלצים לחולים הסובלים מלחץ דם נמוך, סוכר לבן הינו מקור אנרגיה מצויין, בננות גורמות לעצירות, פירות מיובשים משמינים וגורמים לסוכרת ולטריגליצרידים, שמן זית, בריא ועוד ועוד טיפשויות הנפוצות כל כך בקרב תזונאים ומטפלים למינייהם,  הינם תוצאה של בורות וחוסר התעמקות בנושא הזה.
התוצאה היא שהתזונה הגרועה, האחראית לחלק גדול מהמחלות והליקויים למינייהם, היא נחלת המטפלים והמטופלים, והמאמץ של המטפלים לעזור לחולים שלהם הופך לטיפול סימפטומטי ולא טיפול שורש בבעיות. שהרי כל עוד גורמי המחלות נישארים, גם המחלות לא נעלמות.
יוצא מזה שהרופאים והמטפלים למינייהם, חולים לא פחות מהפציינטים שלהם.

רבות מהמחלות הופכות לכרוניות כתוצאה מאי הקפדה על תזונה נכונה. מחלות כמו סוכרת, דלקות פרקים, דלקות מעיים, לחץ דם גבוה, מחלות עור, מחלות נשימה, מחלות שיניים וחניכיים ועוד רבות אחרות, ניתן למנוע ולרפא באמצעות תזונה טבעית אורגנית נכונה.

כל טיפול הינו חסר ערך אמיתי אם אינו נוגע בתזונה ואורח החיים הנכונים של הפציינט, המהווים את התחזוקה האמיתית של הגוף והנפש, ונותנים למערכת החיסון ולכוחות הריפוי הפנימיים של הגוף יכולת לבוא לידי ביטוי.

שינוי הרגלים- כתבת שהוא קשה לבצוע.
ולהיות חולה זה קל?  להיות תלוי בתרופות רעל זה קל?  לסבול זה קל?  מוגבלויות ונכויות זה קל?
שינוי הרגלים אינו קשה, ויכול להיות נעים, אם נעשה נכון ובהכוונה נכונה של מטפל.
כל שנידרש הוא מטפל סבלני וסימפטי, התומך, מעודד ומלמד נכון את הפציינט לבצע את השינויים, ופציינט בעל מודעות ורצון.
אחד ממורי הגדולים, ד"ר רזון ז"ל, נהג לאמר "בריאות בונים, לא קונים. אי אפשר לאכול גרוע ולחיות רע ולתקן את הנזקים באמצעות קנייה של איזה כדור, טיפות או צמחים או באמצעות טיפול כזה או אחר".





רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני מופתעת שהופתעת'
אני מופתעת שהופתעת
03/08/2007 | 23:10
13
1
אני חושבת שיש הרבה יותר מודעות להשפעת התזונה מאשר אתה חושב, גם בקרב מטפלים וגם בקרב רופאים. פשוט נראה לי שהנושא נזנח משום שכל כך קשה לאנשים לעשות את השינויים. לפעמים נראה לי שרופאים חשים שהמלצות תזונתיות נופלות על אזניים ערלות, ולכן הם כבר לא טורחים.
בתור מטפל בתזונה, אולי תוכל להשיב על השאלה: איך אתה עוזר לאנשים לעשות כל כך הרבה שינויים? מה אחוז האנשים שמגיעים אליך שמתמידים בהנחיות התזונה שאתה נותן?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'איך אני עוזר לאנשים לשנות'
איך אני עוזר לאנשים לשנות
03/08/2007 | 23:27
12
1
אני נוהג לקיים שיחת הכרות עם כל אדם חדש שמגיע. זאת שיחה ארוכה שנמשכת לפעמים שעתיים ויותר.
לאחר ששמעתי אותו ולמדתי את בעיותיו, אני מסביר לו בהרחבה איך אני רואה את הבעיה, הגורמים לה ואת דרך הפתרון.

אם הוא מוכן לשנות הרגלים, אפשר להמשיך.

אני מלווה אותו במשך חודשים רבים, לפי הצורך, הן בפגישות והן בשיחות דרך הטלפון. בתחילה הקשר מאד צמוד, ובהמשך, באופן טבעי, לעיתים רחוקות יותר. אני לרשותו 24 שעות ביממה [וישנם מיקרים שזקוקים לי בשעות לא שיגרתיות].
אני נותן לו גם ידע מעשי, כולל להכנס לפרטים הקטנים ביותר.
לפי הצורך משנים ומתאימים את הדרך. לא מתעקש על משהו שלא מתאים או לא נוח לו.
בקצור, הוא מקבל לאורך זמן קורס פרטי בנושא איך להיות הרופא של עצמו, איך לתחזק את גופו ונפשו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תודה על תשובתך'
תודה על תשובתך
03/08/2007 | 23:35
1
1
ממה שכתבת אני מבינה שהתמיכה מגיעה מכמה כיוונים:
1. תאום ציפיות
2. ליווי צמוד
3. הנחיות ברורות ומאוד מפורטות
4. הקניית ידע
5. התאמה אישית

לצורך המחשב, האם תוכל לתת דוגמא לסיפור של אדם ששינה את חייו, מהבחינה של כיצד זה נעשה, כיצד הוא התמודד עם שינוי ההרגלים, וכיצד סייעת לו?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'דוגמא עכשווית'
דוגמא עכשווית
03/08/2007 | 23:58
1
גבר בן 57, במקור מאוקראיינה, מזה מספר שנים בארץ, הסובל מסוכרת מתקדמת ולחץ דם גבוה מזה כ-12 שנים.
מטופל בשני סוגי תרופות לסוכרת [בטבליות] ובכדורים להורדת לחץ דם.
במקצועו הוא מומחה לתיכנות מחשבים, אדם סימפטי, אינטיליגנטי וקצת מיואש, כי הוא יודע שהוא בדרך לאינסולין. רמות הסוכר שלו היו גבהות עם התרופות, ונעו בין 200 ל-280.

בשיחה המקדימה הוא הביע מוכנות לעשות הכל.

השינוי בהרגלי התזונה היו מהירים יחסית בגלל המוכנות שלו ושביעות רצונו מהדרך. פשוט איש עם אופי ורצון.
בנוסף למד נשימה נכונה, הפעלה גופנית בסיסית [בעיקר הליכה יומית], להקפיד על שעות שינה ועוד.

התוצאות החיוביות עודדו אותו להמשיך. הוא צורך פחות תרופות ורמות הסוכר שלו הן בתחום הנורמה. סה"כ הוא מרוצה.
מעבר לפגישות דו שבועיות, הקשר בהתחלה היה דרך הטלפון פעמיים ביום, בו הוא עידכן אותי לגבי תוצאות מדידת הסוכר, לחץ דם ודופק, וכן הרגשתו הכללית. בשיחות נכנסנו לפרטים לגבי בצוע הדרך. כאן תיקנתי טעויות שלו, עניתי לשאלות ושיניתי לפי הצורך.


כיום לאחר כחודשיים, הקשר הוא אחת לשבוע, מפגשים אחת לחודש, וכמובן, אם יהיה משהו חריג, חובה עליו להתקשר מיידית בכל שעה.
במקביל, הרופאה שלו בקופ"ח מקבלת עידכונים ומורידה תרופות לפי הצורך.

אם הוא במצוקה מבחינת האוכל, ומעלה קושי כלשהו, אני מייד מוצא לו פתרון. זה קרה מספר פעמים שבהם בקש שינוי ומתכון חדש, והגענו בייחד לפתרון מוסכם.
הרעיון הוא שהוא אינו לבד, אני תמיד אתו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'ועוד שאלה'
ועוד שאלה
03/08/2007 | 23:36
9
1
מדוע לדעתך יש אנשים שלא מוכנים לשנות הרגלים?
ומה עם אנשים שרוצים לשנות הרגלים אבל נתקלים בקשיים?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'רוב האנשים רוצים לקנות את הבריאות'
רוב האנשים רוצים לקנות את הבריאות
04/08/2007 | 00:24
8
1
ועל כך כתבתי בתשובה קודמת.
המחלות לא נופלות משמיים. הן תוצאה של מה אוכלים ואיך חיים.
הרפואה הקונבנציונאלית, הנישלטת ע"י תעשיות התרופות והמזון, עוסקת בתרופות והתערבויות בגוף.
היא אינה עוסקת בבריאות.
היא הגורם הראשוני לחוסר החינוך והמודעות לבריאות. היא הגורם העיקרי לכך שאנשים לא יודעים דבר בתחום הבריאות, למעט אותם אנשים שלמדו בכוחות עצמם.
הרפואה הזאת אחראית לכך שאנשים מאמינים שתרופה מרפאה. זה, כמובן, לא נכון. תרופה היא רעל שמדכא סימפטומים, אינו מטפל בשורש הבעיה, והרעל התרופתי מהווה גורם למחלות נוספות.

אז אנשים מאמינים ברופאים ובתרופות. למה שישנו הרגלים? הם לא מבינים שמה שיש להם בצלחת קובע את בריאותם.
הם רואים רופאים ומטפלים למינייהם, מעשנים, למה שהם לא יעשנו?
הרופאים מאמינים שאוכלוסיה חולה זה דבר נורמאלי, למה שאנשים לא יחשבו כך?
אנשים שומעים מרופאי השיניים שכל תורת בריאות הפה היא לצחצח שיניים, לנקות עם חוט דנטאלי ולאכול גבינה כדי לקבל סידן. ואת יתר העבודה יעשו רופאי השיניים.-איזו שטות?
השיניים נהרסות מבפנים, כתוצאה מתת תזונה ורעלים המגיעים לשן דרך מחזור הדם. הסידן שבמוצרי חלב אינו זמין לאדם, ומוצרי חלב הינם שודדי סידן וגורמים למחלות השיניים. ומה הקשר בין ציחצוח שיניים לבריאות השן? האם בעלי חיים בטבע מצחצחים שיניים? בוודאי שלא, ושינייהם תקינות.
בבתי חולים נותנים לחולים את האוכל הגרוע ביותר, אותו אוכל שגרם לאנשים להגיע לבית החולים,  ואנשים רואים זאת כדוגמא לאוכל נכון, שהרי הוא ניתן בבית חולים.

אז את שואלת אותי מדוע אנשים לא מוכנים לשנות הרגלים?
אז התשובה היא שהם אינם מבינים שקיים קשר בין הרגלי האכילה ואורח החיים שלהם לבין בריאותם.
הממסד הרפואי לא תורם לאוכלוסיה ידע, מודעות וחינוך בנושא, הוא משתחצן ביכולותיו לרפא [כביכול] באמצעות תרופות וטכנולוגיה מתקדמים, אז זה מה שיש.

המעטים שכן מבינים נכון את העיניין, וכן מוכנים לשנות, יכולים לעשות את השינוי. אבל כאן באמת דרושה הכוונה נכונה של מטפל, כפי שכתבתי קודם לכן, שתאפשר להם לעשות זאת בנועם ובכף. וזה בהחלט ניתן. הכל עיניין של רצון ומודעות.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'ומה עם אלה שכן יודעים?'
ומה עם אלה שכן יודעים?
04/08/2007 | 01:09
7
1
הם אלה שמעניינים אותי.
אנשים כמוני, שכבר שנתיים יודעת שאני שותה קפה שעושה לי רע, ורק עכשיו פתאום הצלחתי להפסיק לשתות את זה. אנשים עם עודף משקל שיודעים שזה עושה להם רע ויודעים מאיפה זה בא, אבל לא מפסיקים לאכול ממתקים ודברים משמינים. חולי סוכרת שאוכלים סוכר, כשגופם נהרס והם יודעים את זה. ציינת רופאים שמעשנים, וזו דוגמא טובה. הם כן מבינים שקיים קשר בין העישון למצב הבריאותי. "העישון הורג" "העישון גורם לאימפוטנציה" "העישון גורם לקמטים" כתוב על כל חפיסת סיגריות. אז כן, יש דברים שאנשים לא יודעים, ויש דברים שהם מעדיפים להתעלם מהם, והחינוך לבריאות הוא על הפנים. אבל יש הרבה אנשים שלא מחפשים לקנות בריאות ולא מצליחים לחיות כמו שהם רוצים.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אין מה לעשות'
אין מה לעשות
04/08/2007 | 01:26
5
1
את רוצה שאני אהיה טבעוני שומר על הבריאות ואת תהיי בריאה?

כדי שאת תהיי בריאה, את צריכה לעשות את העבודה. זה לא עונש, מתחילים ממשהו קטן ומתקדמים בהדרגה.

לאנשים כמוך אני ממליץ לקרא ספרים בנושא, להקשיב להרצאות, ולהפגש עם איש מקצוע שיכווין אותך לשנות הרגלים בדרך נכונה.
זאת בתנאי שהסנלר [במקרה הזה, סנדלרית] הולך יחף.

שינוי הדרגתי ונכון יהיה חוויה נעימה, לא סיוט. בתחום התזונה, עם הזמן הגוף משנה את טעמו למזון. מה שהיה מעדן קודם לכן, יהפוך לטפל, ומזון בריא יהפוך לטעים. זה תהליך, זה לא קורה ביום אחד. זהו תהליך גמילה.
הבעייה היא שרוב הפונים לדרך הטבעית, מגיעים במצב של מחלות מתקדמות. הם ניסו לפני כן את כל קיצורי הדרך, ורק שהמצב קשה, הם מוכנים לעשות הכל. ולפעמים מגיעים מאוחר מידי.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'נתתי את עצמי כדוגמא'
נתתי את עצמי כדוגמא
04/08/2007 | 12:03
4
1
כי אני כן קוראת ומתמצאת, באופן שונה ממך ומנעמי, אבל אי אפשר לומר שלא למדתי ולא קראתי ואני עדיין קוראת. כתבת "את צריכה לעשות את העבודה" וזו בדיוק הנקודה: אני יודעת את זה.
אבל לא התכוונתי לפתוח דיון על טבעונות באופן ספציפי, למרות שלך ולנעמי יש דוגמאות טובות למי ששינה את חייו מהקצה אל הקצה.
גם אור העידה שהיא מכירה על בוריין את הנחיות התזונה שעושות לה טוב (ושוב, הדעות יכולות להיות חלוקות באשר לשיטה, אבל אין צורך להיכנס לזה, לדעתי). וגם מאיה הביאה דוגמאות שלא קשורות לתזונה. אם נשארים עם הדוגמא שלי, ועם הנחיות לאורח חיים בריא שאני מכירה, אני יכולה לומר שכל מה שכתבת נכון. בעבר למדתי להנות מטופו, אוכל מאודה ודברים נוספים שלפני כן נראו לי תפלים. בעבר שתיתי חלב, היום אני לא מסוגלת. כמו שבעבר עישנתי והיום אין מצב שאני יכולה לסבול את זה. להפסיק את הקפה כעת היה לי קשה, כי מהתה  הירוק שפעם אהבתי, לא נהנתי יותר בכלל. ועכשיו אני נהנית ממנו שוב. אפילו שוקולד, כשהוא לא בסביבה, לא חסר לי במיוחד, אבל אם אני קונה חפיסה אז זה הופך להיות שוב הרגל, למרות שבהתחלה זה מרגיש מתוק מידי. אז יש את התהליך של הגמילה, אני מסכימה.

מה שהבנתי מדבריך ומדבריה של נעמי, זה שבעיניכם חשוב מאוד להמשיך וללמוד, להעמיק את הידע, להיפגש עם מטפל שיתמוך ויכוון בתהליך הדרגתי ובהתאם ליכולתיו של המטופל. זה מדוייק?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'הלואי שהייתי יודעת הכל'
הלואי שהייתי יודעת הכל
04/08/2007 | 13:41
1
אני יודעת הכל על דיאטות, אבל על תזונה נכונה יש לי עוד המון מה ללמוד (ההבדל גדול)
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אם אינך מסתדרת לבד, את זקוקה לסיוע'
אם אינך מסתדרת לבד, את זקוקה לסיוע
04/08/2007 | 15:15
1
אם יש לך רצון אמיתי לשנות, אז זה ניתן.
אחרי הרצון צריך לבוא שלב הבצוע.
גמילה מהרגלים רעים אינה שונה מכל גמילה אחרת. אם את בדרך נכונה, כזאת המתאימה לך, יהיה לך קל לשנות.
זאת באמת המטרה הגדולה של מטפל, להביא את הפציינט שלו לבצע שינויים לכיוון הנכון. אם הצליח במשימה זו, הרי מילא את יעודו האמיתי כמטפל.

קריאת ספרים בנושאים הרלוונטיים ושיחות מעשירות ידע עם המטפל או עם כל מישהו אחר שמבין, עוזרות להגביר את המודעות והמוטיבציה.
גם אני, על אף שנים רבות של ניסיון, פותח מידי פעם ספרי איכות בתחום שלי, מרענן ידע, לומד מניסיון וותיקים ומנוסים ממני ומקבל בכך חיזוקים למה שאני עושה.
במקרה שלי, ספרי ד"ר שלטון, ד"ר בירכר בנר, ד"ר טילדן הם מקום טוב לחזור אליו. כך גם ספריו של יצחק בן אורי, וכן שיחות עם האיש הזה, שמעולם לא איכזב בידע ובעומק שיש לו בתחום הבריאות, בנוסף לאישיות המדהימה שלו שמהווה דוגמא טובה לכל מטפל.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מיכל, זה כל-כך פשוט, למה לסבך...'
מיכל, זה כל-כך פשוט, למה לסבך...
04/08/2007 | 15:55
1
1
נשמע שלא קל לך, ותאמיני לי - אין סיבה שזה לא יהיה קל. אני לא הזכרתי פגישות עם מטפל, דיברתי על פגישה
ארוכה ומרוכזת עם ספר.
עצמי לרגע את העיניים, ודמייני לעצמך מקום חשוך של חולי, כאב וסבל מתמשך. את לא רוצה להיות שם. קחי את עצמך
למקום מואר של בריאות, עירנות, שמחת-חיים שנובעת מהרגשה טובה. בכוחות-עצמך את יכולה להגיע למקום הזה.
את לא צריכה להעמיס על עצמך טונות של מידע, רק לדעת ולהבין כמה חוקי טבע פשוטים, ולחיות לפיהם.
זה קשור למזון שאת אוכלת, וגם למוצרים המכילים כימיקלים מסוכנים, שרוב האנשים משתמשים בהם.
אני זרקתי אפילו את אוסף הבשמים שלי, שאהבתי. לא מוכרחים. יש סבון טבעי.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'רק, אה?'
רק, אה?
04/08/2007 | 16:51
1
גם אני זרקתי את אוסף הבשמים, טוב שלי לא היה כזה מן גדול ואפילו את הצבע לשיער, אבל זה יכול היה להעשות רק בתהליך של קבלה של מי שאני.  עד אז היה לי מאוד קשה עם זה שהשיער שלי כל כך לבן וכל פעם שצבעתי, ידעתי איזה נזק זה גורם, ולמה ?לעטרת ראשי והמשכתי לעשות זאת מתוך "אין ברירה".  מה יגידו?  איך אראה? ותתפלאי, כשבאה ההחלטה כולם אמרו לי:  וואו כמה שזה מתאים לך, את נראית כל כך אצילית... ויחד עם זה אני עדיין הולכת לישון בשעות המאוחרות של הלילה, לא תמיד אוכלת אוכל בריא... יודעת בדיוק מה זה עושה לי, אבל קשה לי להפטר מהצורך הזה ויש שם צורך עמוק מאוד שעד שלא אפטר מהסיבה שהביאה אותו - הוא תמיד ינחה אותי ויחבל ברצון שלי להפטר ממנו.
המתכון שלי - התפתחות אישית, סדנאות, מפגשים עם אנשים, שכל אחד מהם מאיר לי פינה אפלה אחרת ומציב בפני עוד מראה שקודם לא ראיתי.  
יש אינספור דרכים להגיע לאותו המקום ולכל אחד יש הדרך האחת שמתאימה רק לו.
מאיה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מיכל, אלה שכן יודעים'
מיכל, אלה שכן יודעים
04/08/2007 | 08:29
1
אלה שכן יודעים, אבל לא יכולים להיגמל מההרגלים הרעים - צריכים לדעת יותר, לחדד את הידיעה. לקרוא שוב ושוב
על הנזקים עד שזה ייקלט טוב-טוב בראש. אצלי מה שעשה את העבודה זה השינון הזה, על מה מזיק ולמה, יחד עם,
כמו שכבר כתבתי, פחד ענק מכאב ומחלה.
במשך שנים פיתחתי התמכרות לכל המזונות המזיקים. מה שעזר לי להיגמל סופית (זה היה תהליך ארוך מאוד)
זה החלפת ההתמכרות הרעה בהתמכרות טובה, בה אוכלים רק מה שטבעי-צמחוני-אורגני. רק התמכרות קיצונית אחת
הצליחה להחליף התמכרות קיצונית אחרת. לדעתי זה ה-פתרון. כל מה שהייתי צריכה זה רק לקרוא (בעיון, בריכוז,
ברצינות, עם הרבה אמונה בנכונות הדברים) את "תזונת האדם ובריאותו" של יצחק בן-אורי (שאגב, הוציא בימים אלה
את ספרו החדש "הבריאות שלך", שמעדכן את הנאמר בספר הראשון - הרי עברו מאז 19 שנים - ושם דגש על ריפוי טבעי של מחלות, עם פירוט מלא של כולן).
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'רוב האנשים לא ממש מקשרים בין תזונה לבריאות'
רוב האנשים לא ממש מקשרים בין תזונה לבריאות
03/08/2007 | 21:36
9
1
ובין "רוב האנשים" האלה נמצאים גם רוב הרופאים. וזה מאוד נוח, לא לקשר, כי אז אפשר להמשיך, בלי יסורי-מצפון,
עם בשר, קפה, ממתקים, מוצרי קמח לבן, מזון מעובד וכל השאר. יש כאלה שהידיעה על הקשר הזה דווקא מדברת
אליהם, אבל הם מעדיפים להתעלם. הם אומרים - אני רוצה לחיות ולאכול כמו שבא לי, אחרת אין טעם לחיים.
גם אני הייתי פעם כזאת - לא ממש קישרתי, והבריאות היתה על הפנים. עד שחליתי בדלקת-ריאות, ומתוך הכאב והסבל
באה הארה - הבנתי מה אני צריכה לעשות כדי להתרפא, וכדי שזו תהיה הפעם האחרונה.
אני חושבת שמה שנתן לי את הרצון החזק והכוח לשנות זה הפחד מסבל וכאב.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תודה על השיתוף, נעמי'
תודה על השיתוף, נעמי
03/08/2007 | 23:13
2
1
כמו שכתבתי להאל, לדעתי המון אנשים כן מקשרים בין תזונה לבריאות.
אני דווקא התייחסתי באופן ספציפי למי שכן מקשר בין אורח חיים לבריאות. לא רק לתזונה, כי כמו שגם מאיה כתבה, יש דברים נוספים שמשפיעים, כמו השעה שבה אנו הולכים לישון, עישון, פעילות גופנית ועוד. כל מעשן יודע שהסגריות פוגעות בו, כל אחד יודע שפעילות גופנית טובה לבריאות. ואולם רבים לא עושים זאת. אני לא קונה את זה שהם לא מודעים, אבל גם אם אתם צודקים ואין מודעות: עדיין הפער בין התכנון לביצוע אצל אלה שכן מודעים, הוא גדול, ואני רוצה לדעת למה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'הרוב לא מקשרים... אדישים... לא רוצים לדעת...'
הרוב לא מקשרים... אדישים... לא רוצים לדעת...
04/08/2007 | 00:50
1
אחרי שגיליתי את הדרך הטבעית, חשבתי שאם אעביר את המסר, ואוסיף את הדברים הטובים שקרו בזכותה לבריאות
שלי, אנשים יגלו עניין, בעיקר אלה שסובלים מאיזו בעיה רפואית. זה לא קרה. יש כאלה שמתעצבנים, אולי בגלל שהם
יודעים שזה נכון, אבל לא בראש שלהם לשנות משהו.
פה ושם, מתוך סקרנות, נכנסתי לפורומים רפואיים. מדכא לקרוא את ההודעות האומללות של הסובלים, והתשובות שהם
מקבלים...
כמה פעמים כתבתי, בעדינות ובזהירות, שיש דרך אחרת. ההודעות, בדרך-כלל, לא זכו להתייחסות, היו כמה שנמחקו,
והיו כמה מנהלי פורומים שממש התעצבנו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'למה הפער?'
למה הפער?
04/08/2007 | 21:12
הלוואי  וידענו.
אחד הדברים עוזרים הוא להבין  שלא את  הכל  אפשר להבין.
יש דברים  שקרו  עוד מלפני  שניתן  לזכור, יש דברים  שהדחקנו.
יש דברים ש...פשוט  לא יודעים. אבל כשיש מודעות ובוחרים לחיות  טוב יותר-אז אפשר  
ולכן נאמר  כל  דבר הוא שעור-ומכל  דבר ניתן  ללמוד.
ועכשיו  הגיע  המטופל שסיפרת- והיית מספיק מוכנה כדי  לראות משהו  והוא שיקף לך אותו.

אלו  בדיוק ההזדמנויות  להתחיל  ללמוד על  עצמנו עוד.לאו  דוקא  לחקור  את  הסיבה-  אלא לבחור במטרה  שתתאים לנו(ויכולה להשתנות

מסתבר שלא  כולם  באמת  רוצים  להיות  בריאים: יש קצבה מהמדינה, יש תשומת  לב, יש סיבה לא  להתאמץ, אפשר  לקטר.
לא חסרות  סיבות.
אפשר  גם  להכליל  (וסליחה מראש על  ההכללה)בחוסר "אהבה/הערכה  עצמית" שמביא לנטיות  הרסניות  כאלו  ואחרות באורח  החיים .
טיפול,  כמו  שאני  רואה אותו, הוא לעזור לאדם  להתחבר למודעות  הפנימית שלו,  לצרכיו  האישיים. לאו  דוקא  מה שנראה לי  נכון.
לכן  גם  השיפוטיות של  זה מתאים  וזה לא- קצת  קשה עלי.
כולל  גם  הטיפול העצמי. שתית  קפה. את  מרגישה (לא "רק יודעת")שהוא לא  טוב לך. משהו  בך  ניסה לפגוע בעצמך-  איזה רצון  כמוס למשהו. אולי ניסיון  לתקן  משהו  אחר/ להתאזן  עם  משהו  אחר.
עד שיום  אחד (או  לאט  לאט עם  הגברת  המודעות, ההקשבה הפנימית, הפנאי לעצמך(במקום  לפורום?))החלטת  אחרת.



(ובהזדמנות,  רק עכשיו  ראיתי- מאד אהבתי  את  כתיבתך כאן  ... כמובן  בהצלחה  )
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני חושב שאחת ולתמיד'
אני חושב שאחת ולתמיד
04/08/2007 | 17:47
1
1
צרייך לרכז מאמר מה לא בריא בקפה ממתקים מוצרי קמח לבן בשר וכו?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לבקשתך, הנה שני קישורים בתור התחלה'
לבקשתך, הנה שני קישורים בתור התחלה
04/08/2007 | 18:32
1
http://www.anonymous.org.il/nut-disease.htm
נזקים באכילת בשר



http://www.zom.co.il/Art2.asp?LID=17
הנזק בקפה, בצבעי-מאכל, שוקולד ועוד
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אני רוצה להדגיש שיש כאן הבדל מהותי בין גישות'
אני רוצה להדגיש שיש כאן הבדל מהותי בין גישות
04/08/2007 | 20:13
3
1
רוב אנשים הפורום בהחלט מודעים ומקשרים בין תזונה לבריאות - זה בהחלט נושא חשוב וחיוני בכל שינוי של אורח החיים להטבה בבריאות.
אבל חלק מן האמירה של הרפואה ההוליסטית, הינה שהתזונה היא לא הכל , ובכלל הפן הפיזי אינו הכל.
ההיבט הרגשי, הרוחני, האנרגטי, מה שאחנו קוראים חשיבה חיובית ו/או דמיון מודרך - הם כולם צדדים נוספים של הדרך להגיע לבריאות מושלמת.
לא על הלחם לבדו ...
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מסכים בהחלט'
מסכים בהחלט
05/08/2007 | 08:17
תהליך הריפוי מתחיל בתהליך של פקיחת עיניים וממשיך במודעות והתפתחות. תהליך מתמיד, עיקש, עם לא מעט רגעים של שאלות, (לעיתים קשות) ואפילו מצבים של תסכול (מה זה עוזר לי? אני יודע הל אבל לא מצליח...). כמטפלים אנו נתרמים מאוד מהמקום הלא בטוח הזה, המאפשר לנו להמשיך ולהעמיק עוד. בלי זה לא נוכל להוות משענת אמיתית למטופל. איך נוכל, אם באופן מלאכותי הדחקנו את המקומות הלא יודעים והמתוסכלים שבנו. איך יוכל המטופל להביא את עצמו בכנות עם מגוון הקשיים שלו, אם אנו המטפלים מדחיקים צדדים אלו?
בעיניי, להסכים להסתכל בכנות על עצמנו כמו שעשתה מיכל, לשאול שאלות וגם להטיל ספק הם חלק טבעי מתהליך התפתחות בריא. מי שמספק רק תשובות ואין לו שאלות וספקות, נמצא במקום  מורכב ומסוכן לטעמי בתהליך התפתחותו כאדם וכמטפל.
זו תהיה בעיניי טעות של העוסקים בתזונה לחשוב שתזונה, הרפיה ופעילות גופנית יובילו כל אדם לריפוי מלא משלל הקשיים הפיזיים והנפשיים שלו.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תזונה היא לא הכל, אבל היא, לדעתי, הכי חשובה'
תזונה היא לא הכל, אבל היא, לדעתי, הכי חשובה
05/08/2007 | 19:24
1
1
תזונה נכונה, בצירוף על הטיפולים האחרים המדוברים כאן - טוב מאוד.
כל הטיפולים שבעולם, בלי לשים דגש על תזונה בריאה - לבריאות למי שנוהג כך. זו לא הדרך שלי.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'לדעתי...'
לדעתי...
06/08/2007 | 15:01
1
תזונה היא חלק חשוב בדיוק כמו כל שאר המרכיבים בסעודת החיים.

כשאני קוראת את הודעותיך ואת השינויים אותם את עברת, אני חושבת לעצמי:שתינו הצלחנו לעשות שינויים גדולים בחיינו.  את התחלת במזון הפיזי והוספת אחר כך גם תפריט רגשי להשבחה.  אני התחלתי עם דגש על העבודה הרגשית שמשכה איתה גם את השינויים ברמה הפיזית:  תזונה ופעילות גופנית.  שתינו הצלחנו להפרד לשלום מתחלואים שהקשו על חיינו - את בדרך אחת.  אני בדרך אחרת.  לשתינו יש עוד עבודה להשלים - בתחומים שונים.  יש אינספור וריאציות וכל אחד ימצא לו את הדרך הכי מתאימה לו.  
אז גם אם זו לא הדרך שלך - זו בכל זאת דרך שמסתבר שמובילה לאותו השינוי.
מאיה.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'אוכל...'
אוכל...
04/08/2007 | 12:41
1
ואני עונה לפני שקראתי את כל השירשור שנפרס מעלי...

כל מה שאנחנו אוכלים משפיע על הגוף. לא רק המרכיבים, אלא דרך ההכנה, והכוונה שהייתה לנו בזמן הבישול.
יש לנו הרבה תסביכים עם אוכל. אמא דוחפת לנו אוכל, אבא מנסה לשדל אותנו לאכול, ומצד שני כולם אומרים לנו שצריך לרזות.
"אוכל בריא", בתפיסה של הרבה אנשים, זו בעצם רק מילה נרדפת ל"לא טעים". וחוץ מזה, איך אפשר בלי קפה/ סוכר/ חלב/ במבה/ שוקולד.
אנחנו מפחדים משינויים. אנחנו מפחדים, בכלל, מכל מה ששונה מאיתנו. אז איך נבצע שינוי?
כשהתחלתי ללמוד נטורופתיה, ועברתי לתזונה בריאה, אף אחד לא הבין מה קרה לי. כשעברתי את ניקוי הרעלים הראשון שלי, הם בכלל איבדו כיוון, וחשבו שהשתגעתי. אבא שלי, מועמד לסכרת, לא מוכן להוריד מזון שפוגע בו כי "זה טעים", ומתעקש "לכבד" אותי בכל מיני מזונות שאני כבר הרבה זמן לא אוכל.
אבל הקונפליקטים שלנו לגבי התזונה מאוד ברורים. האוכל הלא- בריא הרי מאוד זמין, הוא קורא לנו מכל פינה. וגם אם הוא לא בריא- משכנעים אותנו שהוא כזה.
על מיץ סינטטי, שאפילו לא מכיל פרי, כתוב "מרכיבים טבעיים בלבד", ומוצרים שמכילים בנוסף לדברים מאוד לא בריאים גם מעט רכיבים בריאים, נחשבים לטובים.
כאמור, המזון הבריא נחשב ללא אכיל, והוא גם יקר יותר, מה שיוצר רתיעה (למרות שנראה לי שתזונה לא בריאה עולה, בשורה התחתונה קצת יותר, כי אוכלים גם הרבה מעבר).
מאן, שרק אנשים שמוכנים ליצור שינויי, שמוכנים להבין מה לא בסדר בתזונה שלהם, ולמה זה פוגע בהם, ומוכנים לאמץ חלופות בריאות יותר, אפילו במעט- יצליחו ליצור שינוי. שאר השינויים יגיעו בוודאי עם תגובה קיצונית של הגוף (הרעלת קפאין, או מחלה שתוקפת), או שיחוו חוויה ידידותית עם אוכל בריא, וישימו לב לתגובות גוף שלהם לכך.

ומעבר לכל הדברים האלה, הרי גדלנו עם זה שזה לא בסר להיות רק בסדר. אנחנו חיבים לחבל לעצמנו איכשהו, אז לאכול רק בריא? איזו זכות יש לנו? זה הרי לא בסדר, ממש כמו להיות עשיר, שמח, מאושר, אוהב, ונחמד גם לזרים. יש לנו הרבה מגבלות משונות שהצבנו לעצמנו. איכשהו- זו אחת מהן.


ולגבי המטופל- יכול להיות שהסיבה שהשינוי "לא סובל דיחוי" נובעת גם מכך שהרגשת את ההשפעה הלא טובה, והפסקת לצרוך משהו לא בריא ("סטייל-"ראיתי את האור")?
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'וואו'
וואו
04/08/2007 | 13:29
1
איזה שירשור הבאת עלינו מיכלי. שתהי לי בריאה.
אני קורא את התשובות ומוצא עצמי מאוד מרותק ומעורב. תודה לך.
לאחרונה כתבתי מאמר העוסק במחלות דם בראיה ההוליסטית (עפ"י תפישתי כמובן). אני חושב שבתוכו אפשר למצוא גם את החיבור בין גישתה של מאיה ואחרים לדיון המרתק שהתפתח עם האל, נעמי.... הנוגע לקשר בין מחלות לאורח חיים.

מחלות דם כרוניות בראיה ההוליסטית
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'מיכל הדעה שלי בנושא'
מיכל הדעה שלי בנושא
04/08/2007 | 23:06
1
שכדי לעשות שינויים צריכים עזרה או חיזוק

למשל אני עברתי לטבעונות בקלות כאשר הייתי בטיפול הומאופתי שפשוט חיזק אותי פיזית ונפשית

ואחרי הלידה כאשר עברתי ניתוח מעיים קשה אז הפסקתי לשלוט במה שאני אוכלת כי הייתי חלשה נורא פיזית ונפשית

אחרי ביקורים נוספים אצל ההומאופתית התחזקתי שוב והתחלתי שוב לשלוט במה שאני אוכלת

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'נושא מצוין, דיון מרתק '
נושא מצוין, דיון מרתק
05/08/2007 | 12:01
1
מעורר מחשבה, וכשיתפנה לי יותר זמן גם לכתוב, אוסיף את שני הסנט שלי.

רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'תודה על כל מה שכתבתם'
תודה על כל מה שכתבתם
05/08/2007 | 17:25
1
1
ואם יהיו עוד תגובות, מה טוב. ברור לי שזה נושא שמדבר  מצד אחד לכולם, ואולי בגלל זה הדעות חלוקות. כל אחד רואה צד שונה של העניין, ולכן זה באמת מרתק.
מטפל ברפואה סינית בעל המון נסיון שאני מכירה, סובל מעודף משקל קיצוני. הוא אומר לי שמידי פעם מגיעות אליו נשים שמבקשות טיפול למטרת הרזיה, והוא מסרב לטפל בהן. או שהוא חושב שזה לא מצב שמצריך טיפול, או שהוא חושב שהרפואה הסינית לא יכולה לעזור, אבל לי ברור שזה בגלל הבעיה האישית שלו. לכן הזדהיתי עם הדברים שיוסי כתב.

חשבתי מה כל זה אומר מבחינת הרפואה הסינית:
מעבר למה שנאמר, הכליות אחראיות על כוח הרצון. לעולם לא אשכח את המטופלת שהיתה לי, שבה טיפלתי רק פעם אחת, בגלל כאבי הגב שלה. חלק מהטיפול היה חיזוק הכליות, ואחרי הטיפול לא רק שנפסקו כאבי הגב, אלא היא גם התחילה בדיאטה והשילה מעליה שלושים ק"ג מיותרים.
דבר נוסף הוא הפער בין התכנון לביצוע, שנמצא בין אלמנט המים לאלמנט העץ. כאן יש את הקשר בין הכליות לכיס המרה ולכבד.

לקיבה יש חלק גדול בנושא: כשיש אש בקיבה, קשה לנו לשלוט על הצורך שלנו בסיפוק מיידי. זה יכול לבוא בצורת רעב לא מתפשר או הגעה מוקדמת מידי לסיפוק מיני. בין הקיבה ללב מחבר מרידיאן קצר, הקרבה בין שני האיברים הללו גם משחקת תפקיד.

לסיכום, אני מסכימה עם מה שכתבה רויטל ואחרים. כשהגוף מאוזן, אנחנו מרגישים הרבה יותר טוב. לי ברור ששתיית הקפה הגיעה מעייפות ומהצורך להתרכז בלימודי הבוקר שלי. לאחרונה התחלתי לישון הרבה יותר טוב, וזה עזר להיפרד מהקפה, וכן אני בחופש מהלימודים, וכך אני לא נרתעת מלפהק בכל חמש דקות מול המרצה. טיפלתי פעמים רבות באנשים שאמרו שכתוצאה מהטיפול הם לא מרגישים יותר צורך לעשן, וזאת מבלי שהטיפול כוון לנושא. כנ"ל עם קפה וממתקים. אנו מרגישים צורך בסוכר כשאנו עייפים או רעבים. כשהמערכת מאוזנת, הצורך לא מתעורר.
רפואה משלימה >>
לצפיה ב-'שני הסנט שלי'
שני הסנט שלי
06/08/2007 | 11:00
1
לא הספקתי לחשוב על זה הרבה ואין לי יותר מדי זמן להרחיב, כך שזה באמת יהיה לא יותר משני סנט... אבל האמת היא די פשוטה ודי קצרה, לדעתי: מדובר בלקיחת אחריות על הבריאות שלנו ועל החיים שלנו. הסיבות לאי לקיחת אחריות על הבריאות שלנו יכולות להיות עצלות, חוסר רצון לשינוי, או קוצר ראייה לגבי האופן שבו התנהלותנו בהווה משליכה על עתידנו ועתיד הסובבים אותנו. אולי כל הסיבות האלה נובעות באופן כלשהו מסיבה עמוקה ומהותית יותר, אותה הזכיר יוסי: מודעות.

זה נכון לא רק לגבי תזונה, אלא לגבי כל תחום בחיים. אני מכיר אדם שנוהג בזהירות כשהילדים שלו יושבים במושב האחורי, ובפראות של נהג מירוצים כשילדיו אינם ברכב. האם האחריות שלו כלפיהם נגמרת ברגע שאינם בסביבתו הפיזית? האם הם לא יסבלו מהשלכות של תאונה, אם חלילה תקרה לו? באותו אופן עלינו לזכור שהוספת פעילות גופנית מתאימה, שיפור הרגלי התזונה שלנו, שינה מתאימה, שתייה של מים (מינרליים, כמובן...) - דברים אלה ואחרים פשוט יסייעו לנו לחיות טוב יותר. נראה לי חשוב להדגיש שאיננו צריכים להרגיש אשמה אם איננו עושים את הדברים האלה כרגע, ואשמה ממילא אינה מקדמת אותנו לשום מקום (חרטה זה סיפור אחר). אנו יכולים להחליט לעשות אותם, ולהתחיל לעשות אותם. זה לא תמיד קל, אבל זה חשוב.

אני חושב שרבים מאיתנו זקוקים לפעמים לתזכורת מעוררת. אני יודע שאצלי זה כך. לא תמיד קל לנו לראות למה אנו זקוקים, קל לנו יותר לראות למה האחרים זקוקים. לפעמים אנו מחליטים למה האחר זקוק מתוך תפיסת עולם צרה שלנו, מתוך רצון לא מודע שהדברים יסתדרו לפי תפיסת העולם שלנו. אך אנו מסוגלים גם לצאת מהמעגל הזה ולהרחיב את המבט שלנו כדי לראות באמת למה האחר זקוק, בלי לבוא עם תשובות מוכנות מראש; הדבר דורש מאתנו להקשיב, וזה דבר שאנו כמטפלים מתורגלים בו. אך כשהדברים אמורים בנו, אנו נוכחים לדעת לעתים קרובות שלא קל לנו לטפל בעצמנו, ולפעמים זה קשה עד כמעט בלתי אפשרי. לכן אנו צריכים את פעמון ההתעוררות. לפעמים קולו של הפעמון מגיע מצד מי שמטפל בנו, ולפעמים הוא מופיע באמצעות מחלה שמחבקת אותנו, ספר שאנו קוראים בעיתוי הנכון, שיחה עם חבר שמראה לנו דברים מזווית שונה, או דיון בפורום... ולכן, שוב, תודה על פתיחת הדיון.

ובקשר להגיגים האחרים, על המטופל החדש; נשמע שדיברת באופן שהולם את המצב, שכן מצב קיצוני דורש תגובה קיצונית. למעשה, זהו המשך ישיר של הדברים שנכתבו לעיל. הרי לדברייך, אינך רגילה להתבטא כך או להמליץ המלצה כה דרסטית למטופלים. אולם מתוך קשב וראייה של מצבו של המטופל הזה, הגבת בהתאם. לא בהתאם למה שאת רגילה, לא בהתאם לאיך שאת עצמך חיה, לא בהתאם למה שאולי קל או נוח יותר לשמוע, אלא בהתאם למה שהמטופל הזה זקוק לו כאן ועכשיו: פעמון שיעיר אותו למצבו, בתור התחלה, וגם הנחיה ברורה איך לשפר את המצב הזה, שנשמע כמו מצב חירום. לכן נשמע לי שפעלת נכון. בנייה של מערכת אמון הדדי היא חשובה, אבל אמון הוא לא רק עניין של זמן, לדעתי, אלא בראש ובראשונה של כנות וכוונות טובות. כיוון שאמרת לו מה שאמרת מתוך כנות ומתוך כוונה להיטיב עימו, אני מקווה שהוא יפנים את הדברים ושהנושא אכן יתקדם.
רפואה משלימה >>

הודעות אחרונות

15:33 | 19.01.20 אורחים בפורום
05:27 | 19.01.20 אורחים בפורום
22:04 | 04.12.19 אורחים בפורום
11:33 | 13.10.19 טאוֹ
22:09 | 26.08.19 רוני1955
10:45 | 22.08.19 אורחים בפורום
14:58 | 06.08.19 אורחים בפורום
00:27 | 11.07.19 חבובציק
19:53 | 21.06.19 אורחים בפורום
18:36 | 19.06.19 shlomibe9

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ