אין מה להשוות בטעם ובמרקם פסטה יבשה קנוייה לטרייה וגם המאמץ הוא לא כזה גדול כמו שחושבים בעיקר למי שכבר מתורגל ומיומן בהכנה.
זה הולך בערך ככה:
1. מעמידים על הכירה סיר גדול עם הרבה מים ומלח.
2. מכניסים למעבד המזון כוס קמח וביצה אחת (אפשר להכפיל בהתאמה) ומעבדים כמה שניות, התוצר אמור להיות פירורי. אם יותר מדי אבקתי להוסיף מים ואם מתחיל להתגבש לגוש להוסיף קמח. התוספות של מים וקמח הם בכמויות של רבעי כפית.
3. שופכים את תכולת קערת המעבד על השיש, מקבצים את כל הפירורים לגוש ולשים כחצי דקה לאיחוד. אם לא קצרים בזמן עוטפים בנילון ומקררים לחצי שעה, אם לחוצים אז מעבירים ישר למכונת הפסטה.
4. מחלקים את הבצק לשניים (אם מדובר ביותר מכוס קמח אז בהתאם) ומתחילים לרדד את הבצק מהמספר הגבוה במוכנה עד הכי דק ואח"כ מעבירים לגליל החיתוך או שחותכים עם גלגלת.
5. אם עבדתם מספיק מהר אז זה בדיוק הזמן שהמים בסיר החלו לרתוח וההמשך מוכר.
נ.ב.
טריק שאימצתי מאחד ממתמודדי העונה הקודמת במסטר שף הוא להכניס את קצה פס הבצק שיוצא ממכונת הפסטה חזרה על הסנטימטר האחרון של הבצק כך שהבצק עובר כמו טבעת סגורה במכונה. כל מה שצריך זה כל כמה סיבובים להקטין מספר מה שמגדיל מאד את מהירות ההכנה.
נ.ב. 2
יש המוסיפים לקמח והביצה מלח ו/או שמן וחלק מכינים רק מחלמונים. אני מכין כך שנים וזה תמיד יוצא מעולה.