בוקר טוב. סיפור לשבת: מעשה בפלפל חריף

אמרלדה

Active member
בוקר טוב. סיפור לשבת: מעשה בפלפל חריף

אני אוהבת חריף מתון. זה משדרג לי כל דבר. אבל מתון. השלם הפולני, למשל, אוכל חריף בלי הכרה. ולדעתנו הוא איבד את הרגישות שלו לטעם הזה.

אתמול בערב הביאו זוג חברים צנצנת עם זיתים שכבשו לבד, מפרי גנם. הנחתי על השולחן קערה יפה. כל מי שאוהב זיתים מרירים, כאלה שעדיין לא נכבשו במלואם, אהב אותם מאוד, כולל אני. הקערה ירדה בגובהה במהלך הארוחה במידה ניכרת, וניהלנו שיחה על כמה מרירים אנחנו אוהבים את הזיתים שלנו.

בסוף, בדרך החוצה, עזרו כולם לפנות את השולחן מהסוכה למטבח. הקערה האחרונה שלקחתי היתה זו של הזיתים. בדרך, הושטתי יד והכנסתי לפה חתיכה יפה של פלפל חריף שהיתה שם. כחובבת זיתים מושבעת, הבנתי מזמן שפלפל חריף של זיתים הוא אחד האהובים עלי: חריף במידה. הצעד הבא תוכנן להיות פרוסת הלימון שישבה לה שם באמצע.

הפלפל היה חריף. נורא נורא נורא חריף. תוך שניות האדמתי, הזעתי, עיניי יצאו מחוריהן, עמדתי ולא יכולתי לזוז. החבר שהביא את הזיתים אמר: גם לי זה קרה, לפני יומיים. את יודעת למה? כי הזיתים כבושים רק עשרה ימים. לכן הם עדיין מרירים והפלפל עדיין בשיא חריפותו. תשתי משהו.

שתיתי משהו ועוד משהו. לחם לא רציתי לאכול כי אסור לי גלוטן. אחרי כמה דקות של אמפתיה נפרדו החברים, והתנצלתי שאני לא מתנשקת אתם כי כולי מזיעה. בירכתי אותם לשלום וממש שמחתי שיצאו...

עוד מים. כשהמים בפה זה עוזר, שנייה אחרי שבולעים כבר לא. פתאום שמתי לב שבנוסף לכל התחושות המתוארות לעיל, הלב שלי התחיל לדפוק ממש ממש חזק, החניכיים שורפות והשיניים שלי ממש ממש כואבות. התנצלתי בפני השלם על שאני משאירה לו את הבלגן והלכתי לשכב על הספה בסלון, ממש ממש מבוהלת (אני חולת לב). הדלקתי טיוי ובחרתי סרט, בשביל הסחת הדעת.

שעה קשה עברה על כוחותינו. נדמה לי שאם זה היה ממשיך הייתי הולכת למיון. הרבה אחרי שהלשון נרגעה החניכיים והשיניים עוד כאבו, אבל הפחד הגדול היה הלב. ולאט לאט התחלתי להרגיש את הבטן.

אחרי שעה לא נשאר זכר, העפתי את השלם מהמטבח (כאב לו הגב) וסיימתי בגבורה. ואז, ממש לפני המקלחת, נכנסתי לכאן לכתוב דיווח על הארוחה.

מקלחת, מיטה. אין מצב, אין סיכוי. אני מתפתלת מפה לשם, הוא כבר מזמן נרדם. אני עייפה, לא מבינה. בסוף הבנתי. כדור קלונס אחד להרגעת החרדה פתר את הבעיה תוך עשרים דקות.

לא יאומן כי יסופר.
שבת שלום.
 

הבת המתהוללת

Well-known member
מנהל
איזה פחד!!!!! עכשיו בסדר? היה לי סיפור עם פלפלים חריפים

בניו-יורק. קניתי זן שהוא שבדיעבד הסתבר כחריף מהרגיל וקצצתי כמה כאלה ללא כפפות (כפפות זה לחלשים, כך חשבתי אז לתומי). כמה דקות לתוך הקיצוץ התחילו לשרוף, להאדים ולהתנפח לי הידיים ברמה של כוויה חמורה. ביליתי את יתר הערב כשהידיים בתוך דלי עם מים צוננים (החלפתי כל כמה דקות. בשניה שהייתי עם הידיים מחוץ לדלי שרף ללא נשוא.את הלילה ביליתי על הספה, הידיים בדלי.
מתישהו ביום שאחרי התחיל לעבור.
מזל שלא נגעתי בעיניים!!
 

אמרלדה

Active member
וואלה. בטח צ'יפוטלה. המקסיקנים. מישהו אמר לי היום שזו עונה

שהפלפלים חדשים לכן הם חריפים אש. אבל באמת שזה היה הכי חריף שטעמתי בחיי.
 

mיטלמן

Well-known member
הרבה בריאות, מפחיד(ה) ממש.

לא היה עולה על דעתי שתשאר שם כל כך הרבה חריפות אחרי 10 ימים או אפילו פחות, ברור לי שאם הזיתים מוכנים, אפילו למחצה ומרירים (כמו שצריך) אז החריפות פגה.
 

חנהפ

Active member
חויה מפחידה, ב"ה שאת בסדר ..

חריף - ממש לא במטבחי. בעיניי חריף זה לא טעם אלא כאב ועל אלה אני מוותרת.
יש לי במקרר צנצנת אריסה מתוקה ואני משתמשת בה בקימצוץ
 

עדיקים

Active member
טיפ שלמדתי ממסעדה שישבתי בה שבוע שעבר

כשחריף מאוד לאכול מלפפון, מעולם לא שמעתי על הטיפ הזה אבל זה עזר לי מאוד. הברמן הביא לנו צלוחית עם מלפפון חתוך.

מזל שנגמר ככה בהחלט מלחיץ בטירוף מה שאת מספרת.
 

אמרלדה

Active member
תודה רבה לכל המגיבות, תודה מיוחדת על טיפ המלפפון

על אף שאני לא מתכוונת לנסות במודע מאכל חריף בקרוב.
&nbsp
מצד שני, לא רוצה לוותר על זה לגמרי בחיי. אז נראה מתי אקבל שוב אומץ...
 
למעלה