פרשת "וילך":
בס"ד
"ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה... יהושע הוא עבר לפניך"
הסבר מעניין על לשון הכתוב אמר רבי יהודה אסאד:
בדבריו אלו ביקש משה להסביר לבני ישראל מפני מה רק הוא התפלל לזכות להיכנס לארץ, לעומת אהרן אחיו, שאף עליו נגזרה הגזירה, אולם הוא לא התפלל על כך. ולשלושה הסברים רמז:
א. "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" – משה רבנו היה כ'תרומתו של עולם' ולפיכך חי מאה ועשרים שנה, שזהו חלק אחד מחמישים מששת אלפי שנות העולם, כשיעור ממוצע של תרומה. כיוון שהתרומה היא אחת מהמצוות התלויות בארץ, על כן ביקש להשלים תרומת שנותיו דווקא בארץ.
ב. "לא אוכל עוד לצאת ולבוא" – נשמתו של אהרן עתידה להתגלגל בעזרא הסופר, שזכה לעלות לארץ, אולם משה לא ישוב בגלגול לעולם הזה, על כן ראוי שייכנס עכשיו.
ג. "יהושע הוא עבר לפניך" – אהרן יכול להתנחם בכך, שבניו ימלאו את מקומו, ואילו בניו של משה לא מילאו את מקומו, כי אם תלמידו יהושע, על כן ביקש להיכנס לארץ בעצמו.
"כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם"
"וסרתם מן הדרך אשר ציוויתי אתכם":
בעשיית מצווה יש ולעיתים נוטה האדם פעמיים להרהור.
לפני שהוא עושה את המצווה, יצר הרע מהרהר בו:
מצווה זו לשם מה היא באה ומה טעם יש בה, ואולי אין זו מצווה כלל?
ולאחר עשיית המצווה חוזר היצר הרע ואומר לאדם:
יהודי יקר, מצווה גדולה עשית, מצווה שאין לה שיעור – והוא מביא את האדם לידי גאווה.
ולכן אנו מבקשים בתפילת ערבית:
"והסר שטן מלפנינו ומאחורינו" – הסר את השטן, שבא אלינו לפני המצווה, ואת זה שבא אלינו אחריה.
לשר אחד היה סוס יקר ערך, שעליו שמר מכל משמר.
יום אחד רכב לעיר אחרת, הכניס את הסוס לאורווה ועל הפתח העמיד שומר. וכדי שהשומר לא יסור ממלאכתו ויירדם, יעץ לו השר, שיעסיק את ראשו במחשבות ובהרהורים וינסה למצוא תשובות לקושיות הטורדות את מנוחתם של בני תמותה.
באישון לילה קם השר, ניגש אל השומר ושאל אותו על מה נסבו מחשבותיו.
השיב השומר:
אני מתעמק בשאלה, להיכן נעלם העץ כשתוחבים מסמר לקיר?
יפה מאד, אמר השר, היטבת חקור.
כעבור שעות אחדות שוב יצא השר אל השומר. ולאן נודדות מחשבותיך כעת? שאל אותו.
אני חושב, לאן נעלם החור כשאוכלים את הכעך?
נפלא, התפעל השר, וחזר למיטתו.
בעלות השחר שוב מצא השר את השומר טרוד במחשבותיו, ושוב התעניין אצלו במה הוא מעסיק את מוחו כעת.
אני תוהה, איך אפשר הדבר, שאורווה סגורה, אני יושב על יד הפתח תפוס במחשבותיי – והסוס נעלם?...
סיפור זה סיפר ראש ישיבה לתלמידיו בראותו שהם עסוקים בזוטות, ואף את הנמשל ביאר להם:
כשעסוק אדם בהרהורי שווא ובבירורים טפלים, בא היצר הרע וגוזל ממנו את שכלו הישר...
לרפואת:
אהרן בן אסתר
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורה בת שושנה
אורית אסתר בת שרה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אלדד בן אלישבע
אלומה בת מטילדה
אסתר צירל בת לילי
בן ציון בן חנה
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
ולדימיר זאב בן מאיה
חיים בן נחמה
חנה בת מרים
חנה בת פסל (pesel) לאה
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
נועה בת אירית
סברי משה בן מרים
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
שירה בת ינית YANIT
תמר גולדה בת מלכה
תרזה (Tirza) בת תמרה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!
גמר חתימה טובה!!!
בס"ד
"ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה... יהושע הוא עבר לפניך"
הסבר מעניין על לשון הכתוב אמר רבי יהודה אסאד:
בדבריו אלו ביקש משה להסביר לבני ישראל מפני מה רק הוא התפלל לזכות להיכנס לארץ, לעומת אהרן אחיו, שאף עליו נגזרה הגזירה, אולם הוא לא התפלל על כך. ולשלושה הסברים רמז:
א. "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" – משה רבנו היה כ'תרומתו של עולם' ולפיכך חי מאה ועשרים שנה, שזהו חלק אחד מחמישים מששת אלפי שנות העולם, כשיעור ממוצע של תרומה. כיוון שהתרומה היא אחת מהמצוות התלויות בארץ, על כן ביקש להשלים תרומת שנותיו דווקא בארץ.
ב. "לא אוכל עוד לצאת ולבוא" – נשמתו של אהרן עתידה להתגלגל בעזרא הסופר, שזכה לעלות לארץ, אולם משה לא ישוב בגלגול לעולם הזה, על כן ראוי שייכנס עכשיו.
ג. "יהושע הוא עבר לפניך" – אהרן יכול להתנחם בכך, שבניו ימלאו את מקומו, ואילו בניו של משה לא מילאו את מקומו, כי אם תלמידו יהושע, על כן ביקש להיכנס לארץ בעצמו.
"כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם"
"וסרתם מן הדרך אשר ציוויתי אתכם":
בעשיית מצווה יש ולעיתים נוטה האדם פעמיים להרהור.
לפני שהוא עושה את המצווה, יצר הרע מהרהר בו:
מצווה זו לשם מה היא באה ומה טעם יש בה, ואולי אין זו מצווה כלל?
ולאחר עשיית המצווה חוזר היצר הרע ואומר לאדם:
יהודי יקר, מצווה גדולה עשית, מצווה שאין לה שיעור – והוא מביא את האדם לידי גאווה.
ולכן אנו מבקשים בתפילת ערבית:
"והסר שטן מלפנינו ומאחורינו" – הסר את השטן, שבא אלינו לפני המצווה, ואת זה שבא אלינו אחריה.
***
לשר אחד היה סוס יקר ערך, שעליו שמר מכל משמר.
יום אחד רכב לעיר אחרת, הכניס את הסוס לאורווה ועל הפתח העמיד שומר. וכדי שהשומר לא יסור ממלאכתו ויירדם, יעץ לו השר, שיעסיק את ראשו במחשבות ובהרהורים וינסה למצוא תשובות לקושיות הטורדות את מנוחתם של בני תמותה.
באישון לילה קם השר, ניגש אל השומר ושאל אותו על מה נסבו מחשבותיו.
השיב השומר:
אני מתעמק בשאלה, להיכן נעלם העץ כשתוחבים מסמר לקיר?
יפה מאד, אמר השר, היטבת חקור.
כעבור שעות אחדות שוב יצא השר אל השומר. ולאן נודדות מחשבותיך כעת? שאל אותו.
אני חושב, לאן נעלם החור כשאוכלים את הכעך?
נפלא, התפעל השר, וחזר למיטתו.
בעלות השחר שוב מצא השר את השומר טרוד במחשבותיו, ושוב התעניין אצלו במה הוא מעסיק את מוחו כעת.
אני תוהה, איך אפשר הדבר, שאורווה סגורה, אני יושב על יד הפתח תפוס במחשבותיי – והסוס נעלם?...
סיפור זה סיפר ראש ישיבה לתלמידיו בראותו שהם עסוקים בזוטות, ואף את הנמשל ביאר להם:
כשעסוק אדם בהרהורי שווא ובבירורים טפלים, בא היצר הרע וגוזל ממנו את שכלו הישר...
לרפואת:
אהרן בן אסתר
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורה בת שושנה
אורית אסתר בת שרה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אלדד בן אלישבע
אלומה בת מטילדה
אסתר צירל בת לילי
בן ציון בן חנה
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
ולדימיר זאב בן מאיה
חיים בן נחמה
חנה בת מרים
חנה בת פסל (pesel) לאה
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
נועה בת אירית
סברי משה בן מרים
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
שירה בת ינית YANIT
תמר גולדה בת מלכה
תרזה (Tirza) בת תמרה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!
גמר חתימה טובה!!!
