פרשת "חוקת":
בס"ד
"קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר"
על משה רבנו מצינו כי הרבה להתפלל כדי לזכות להיכנס לארץ, לעומת זאת על אהרן אחיו לא התפלל כלל, ואף לא מצינו שאהרן עצמו התפלל לזכות לכך. מדוע?
פירש רבי אברהם מנחם רפפורט בעל 'מנחה בלולה': במסכת סוטה מובא: "מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכל מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא, כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל, ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולם על ידי".
אלא שבעוד כלפי משה הדברים ברורים, שונה הדבר כלפי אהרן העתיד ליהנות ממתנות כהונה המתקיימות בפירות הארץ, מפני שעלולים לרנן אחריו: "לאכול מפריה הוא צריך", ולפיכך לא התפלל שיזכה להיכנס לארץ.
באופן אחר פירש רבי פנחס הלוי הורביץ בעל 'ההפלאה':
לאהרן הכהן כבר קבע הקדוש ברוך הוא מחליף – אלעזר בנו, וכיוון שכך לא תועיל תפילתו, שכן כלל הוא בידינו שכיוון שנתן הקדוש ברוך הוא גדולה לאדם, אינו נוטלה ממנו. אך למשה לא נקבע מחליף עד שהוא עצמו ביקש: "יפקד ה'... איש על העדה", ולפיכך סבור היה שתועיל תפילתו לביטול הגזירה.
"ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון. וישב העם בקדש. ותמת שם מרים ותקבר שם. ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן"
בני ישראל נענשו בחוסר מים משום שלא הספידו את מרים, אחותו של משה, כראוי לה.
כשמת משה נאמר בחומש דברים: "ויבכו בני ישראל את משה... שלושים יום".
כשמת אהרן נאמר בחומש במדבר: "ויבכו את אהרן שלושים יום".
אבל במות מרים הצדקת לא הוזכר כלל שבני ישראל בכו עליה, וכל שנאמר הוא: "וישב העם בקדש. ותמות שם מרים ותיקבר שם".
העם נהג בכפיות טובה, שכן הוא נהנה מבארה של מרים, אשר סיפקה לו מים בארבעים שנות נדודיו במדבר סיני. לכן עם פטירתה של מרים הסתלקה הבאר, "ולא היה מים לעדה,.
המלה "מים" נמצאת בשמה של מרים:
ליבם של בני ישראל לא היה מר על מרים במותה, ולכן עמדו המים במרים וסירבו להשקותם.
לרפואת:
אהרן בן אסתר
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורית אסתר בת שרה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אלדד בן אלישבע
אלומה בת מטילדה
אסתר צירל בת לילי
בן ציון בן חנה
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
ולדימיר זאב בן מאיה
חיים בן נחמה
חנה בת מרים
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
שירה בת ינית YANIT
תמר גולדה בת מלכה
תרזה (Tirza) בת תמרה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!
בס"ד
"קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר"
על משה רבנו מצינו כי הרבה להתפלל כדי לזכות להיכנס לארץ, לעומת זאת על אהרן אחיו לא התפלל כלל, ואף לא מצינו שאהרן עצמו התפלל לזכות לכך. מדוע?
פירש רבי אברהם מנחם רפפורט בעל 'מנחה בלולה': במסכת סוטה מובא: "מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכל מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא, כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל, ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולם על ידי".
אלא שבעוד כלפי משה הדברים ברורים, שונה הדבר כלפי אהרן העתיד ליהנות ממתנות כהונה המתקיימות בפירות הארץ, מפני שעלולים לרנן אחריו: "לאכול מפריה הוא צריך", ולפיכך לא התפלל שיזכה להיכנס לארץ.
באופן אחר פירש רבי פנחס הלוי הורביץ בעל 'ההפלאה':
לאהרן הכהן כבר קבע הקדוש ברוך הוא מחליף – אלעזר בנו, וכיוון שכך לא תועיל תפילתו, שכן כלל הוא בידינו שכיוון שנתן הקדוש ברוך הוא גדולה לאדם, אינו נוטלה ממנו. אך למשה לא נקבע מחליף עד שהוא עצמו ביקש: "יפקד ה'... איש על העדה", ולפיכך סבור היה שתועיל תפילתו לביטול הגזירה.
"ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון. וישב העם בקדש. ותמת שם מרים ותקבר שם. ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן"
בני ישראל נענשו בחוסר מים משום שלא הספידו את מרים, אחותו של משה, כראוי לה.
כשמת משה נאמר בחומש דברים: "ויבכו בני ישראל את משה... שלושים יום".
כשמת אהרן נאמר בחומש במדבר: "ויבכו את אהרן שלושים יום".
אבל במות מרים הצדקת לא הוזכר כלל שבני ישראל בכו עליה, וכל שנאמר הוא: "וישב העם בקדש. ותמות שם מרים ותיקבר שם".
העם נהג בכפיות טובה, שכן הוא נהנה מבארה של מרים, אשר סיפקה לו מים בארבעים שנות נדודיו במדבר סיני. לכן עם פטירתה של מרים הסתלקה הבאר, "ולא היה מים לעדה,.
המלה "מים" נמצאת בשמה של מרים:
ליבם של בני ישראל לא היה מר על מרים במותה, ולכן עמדו המים במרים וסירבו להשקותם.
לרפואת:
אהרן בן אסתר
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורית אסתר בת שרה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אלדד בן אלישבע
אלומה בת מטילדה
אסתר צירל בת לילי
בן ציון בן חנה
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
ולדימיר זאב בן מאיה
חיים בן נחמה
חנה בת מרים
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
שירה בת ינית YANIT
תמר גולדה בת מלכה
תרזה (Tirza) בת תמרה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!