חגגתי, בחודש הקודם.
במתכונת מצומצמת מאילוצים משפחתיים,
הודעתי - בלי מתנות, אלא אם מישהו קונה לי למבורגיני.
בביקורי במוזיאון בתערוכה של אי וייויי Ai Weiwei (נמשכת עוד חודש, מומלצת), שאלתי בחנות על הגרעינים, אין.
לפני כמה ימים הופיעה ידיעה בעיתון, על גנבים שהתחרטו (גנבו גרעינים רוצים להחזיר), ועל ייצור גרעינים שיהיו למכירה, מיד צלצלתי לאחותי, אני מתחרטת, אמרתי, רוצה גרעינים.
עשויים חרסינה, צבועים ביד, נעימים למגע מאד, יש תיבה בצד, אפשר לגעת.
ועכשיו עולה בי המחשבה כמה אני אוהבת קוגל מתוק ומפולפל, אבל אין כאן סתירה.
http://www.imj.org.il/exhibitions/איי-וייוויי