פרשת "ויקהל-פקודי":
בס"ד
"והנשאם הביאו את אבני השוהם"
בפסוק לא כתוב "והנשיאים" אלא "והנשיאם" חסר יו"ד. ומבאר רש"י (ע"פ חז"ל), שמכיוון שנתעצלו ואמרו שיביאו רק לבסוף (את מה שיחסירו שאר בני ישראל), נשמטה יו"ד משמם.
הכלי יקר מבאר מדוע נחסרה דווקא האות יו"ד: השקפה זו של הנשיאים, שלא יביאו יחד עם כולם את תרומתם להקמת המשכן אלא יביאו לבסוף את מה שיחסירו בני ישראל, מקורה בגאווה- אנו ממלאים את מה שהציבור מחסרים. והואיל ואין הקב"ה סובל את הגאווה (כפי שנאמר בתהלים קא, ה, "גבה עיניים ורחב לבב אותו לא אוכל"), לכן נחסרה האות יו"ד, שהיא האות היחידה במילה "נשיאים" השייכת לשם השם (כדי להראות, ששם השם אינו שוכן במקום שישנה גאווה). ובלשון הכלי יקר- "כי רק אות זה מן השם הגדול היה חקוק בשמם, ואותו לקח ה', לומר- אין כאן מקומו".
אולם ניתנה לנשיאים הזדמנות לכפר על טעותם. הם נדרשו לתרום את אבני השוהם. וכך מובא בדברי "הזוהר" (לפי התרגום שראיתי ב"פרשה ופשרה"): "מה טעם, שבדברים אלה (אבני שוהם) הקריבו הנשיאים ולא שום אדם אחר? והלא במצות נדבה כתוב: "כל נדיב לבו יביא" (כלומר, שזכות כל אדם בישראל כראות עיניו וכנדיבות לבו להביא כל פריט הנחוץ למשכן, ללא הגבלה. מדוע נפלה זכות הבאת אבני השוהם בידי הנשיאים דווקא?
אלא אמר הקב"ה: אף על פי שבכולם אותה נדבה תלויה, עולות האבנים לחלקם של הנשיאים, שלבם גס בהם, ויביאו אותן האבנים, שהן נתונות על לב הכהן הגדול, ויתכפר מגסות לבם, שכן כתוב:" והיו על לב אהרן בבאו לפני ה'". לכך הביאו – לכפרה עליהם.
פירוש שונה אומר ה"באר יוסף":
למלאכת המשכן התבקשו ישראל להביא בתרומתם חמשה-עשר דברים: זהב, כסף ונחושת, תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וכו'. ומה הביאו הנשיאים? הם נתנו אבני שהם, אבני מילואים, בשם ושמן, וגם הביאו את מחצית השקל, וביחד – חמשה דברים. חסרו להם אפוא עשרה דברים, ועל כן הורידו את האות י' משמם.
"וכבוד ה' מלא את המשכן. ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד"
מספרים על המהרי"ץ חיות, שעבר פעם ליד בית כנסת רפורמי. בית הכנסת הרפורמי היה בנוי ממש כמו כנסיה. במרומי בנין בית הכנסת היה שלט גדול ומרשים: "וכבוד ה' מלא את המשכן".
אמר המהרי"ץ חיות: כאן מתאים דווקא לכתוב את סופו של הפסוק: "ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד"...
חזק חזק ונתחזק!!!
לרפואת:
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אסתר צירל בת לילי
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
חנה בת מרים
יוחאי בן שלומית
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
נוגה בת עדה
נטע בת אסתר
ניצה בת הטי
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
רחל בת מינה
תמר בת זילפה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!
שיבוא עלינו חודש טוב ומבורך!!!
בס"ד
"והנשאם הביאו את אבני השוהם"
בפסוק לא כתוב "והנשיאים" אלא "והנשיאם" חסר יו"ד. ומבאר רש"י (ע"פ חז"ל), שמכיוון שנתעצלו ואמרו שיביאו רק לבסוף (את מה שיחסירו שאר בני ישראל), נשמטה יו"ד משמם.
הכלי יקר מבאר מדוע נחסרה דווקא האות יו"ד: השקפה זו של הנשיאים, שלא יביאו יחד עם כולם את תרומתם להקמת המשכן אלא יביאו לבסוף את מה שיחסירו בני ישראל, מקורה בגאווה- אנו ממלאים את מה שהציבור מחסרים. והואיל ואין הקב"ה סובל את הגאווה (כפי שנאמר בתהלים קא, ה, "גבה עיניים ורחב לבב אותו לא אוכל"), לכן נחסרה האות יו"ד, שהיא האות היחידה במילה "נשיאים" השייכת לשם השם (כדי להראות, ששם השם אינו שוכן במקום שישנה גאווה). ובלשון הכלי יקר- "כי רק אות זה מן השם הגדול היה חקוק בשמם, ואותו לקח ה', לומר- אין כאן מקומו".
אולם ניתנה לנשיאים הזדמנות לכפר על טעותם. הם נדרשו לתרום את אבני השוהם. וכך מובא בדברי "הזוהר" (לפי התרגום שראיתי ב"פרשה ופשרה"): "מה טעם, שבדברים אלה (אבני שוהם) הקריבו הנשיאים ולא שום אדם אחר? והלא במצות נדבה כתוב: "כל נדיב לבו יביא" (כלומר, שזכות כל אדם בישראל כראות עיניו וכנדיבות לבו להביא כל פריט הנחוץ למשכן, ללא הגבלה. מדוע נפלה זכות הבאת אבני השוהם בידי הנשיאים דווקא?
אלא אמר הקב"ה: אף על פי שבכולם אותה נדבה תלויה, עולות האבנים לחלקם של הנשיאים, שלבם גס בהם, ויביאו אותן האבנים, שהן נתונות על לב הכהן הגדול, ויתכפר מגסות לבם, שכן כתוב:" והיו על לב אהרן בבאו לפני ה'". לכך הביאו – לכפרה עליהם.
פירוש שונה אומר ה"באר יוסף":
למלאכת המשכן התבקשו ישראל להביא בתרומתם חמשה-עשר דברים: זהב, כסף ונחושת, תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וכו'. ומה הביאו הנשיאים? הם נתנו אבני שהם, אבני מילואים, בשם ושמן, וגם הביאו את מחצית השקל, וביחד – חמשה דברים. חסרו להם אפוא עשרה דברים, ועל כן הורידו את האות י' משמם.
"וכבוד ה' מלא את המשכן. ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד"
מספרים על המהרי"ץ חיות, שעבר פעם ליד בית כנסת רפורמי. בית הכנסת הרפורמי היה בנוי ממש כמו כנסיה. במרומי בנין בית הכנסת היה שלט גדול ומרשים: "וכבוד ה' מלא את המשכן".
אמר המהרי"ץ חיות: כאן מתאים דווקא לכתוב את סופו של הפסוק: "ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד"...
חזק חזק ונתחזק!!!
לרפואת:
אופיר בן שרה
אורה בת תמר (טמה) חיה
אורנה נריה בת עליזה
אייל ראובן בן אורנה נריה
אסתר צירל בת לילי
דב בן אסתר
דבורה בת חווה
דנה בת רבקה
דניאל בן שקד
הדס בת שרה פוריה
חנה בת מרים
יוחאי בן שלומית
יפה בת יוכבד
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
לילך בת טובה
מאיר בן אסתר
מלכה בת ציפורה
נוגה בת עדה
נטע בת אסתר
ניצה בת הטי
סתיו בת אירית
עמיחי יהושע בן ברוריה בריינה אסתר
רחל בת רבקה
רחל בת מינה
תמר בת זילפה
בתוך שאר חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
רפואה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל!
שבת שלום ומבורך!!!
שיבוא עלינו חודש טוב ומבורך!!!
