נמאס

[killme3]

נמאס

נמאס לי...
נמאס לי מהחברות האלה שחושבות שהן יודעות עלי הכל אבל הן לא יודעות כלום
נמאס לי מהמשפחה הזאת שלמרות שיש כסף, מצידם שאני אלך עם בגדים קרועים (שזה מה שקורה עכשיו)
נמאס לי מהשכבה הזאת שגורמת לי להרגיש רע עם הגוף שלי
נמאס לי ממני, שגורמת לי להרגיש הכי קטנה בעולם
נמאס לי מהחיים, שגורמים לי לרצות למות
נמאס

 

[Yelem תמיכה לנוער]

היי, ברוכה הבאה לפורום

היי, ערב טוב,
ברוכה הבאה לפורום ותודה ששיתפת אותנו במה שעובר עליך

כתבת שנמאס לך מהחברות שחושבות שהן יודעות עליך הכל אבל לא יודעות כלום. למה הכוונה?
האם יש מישהו שכן יודע? שאת מרגישה שכן מבין? בת כמה את?
ומה גורם לך להרגיש כל כך קטנה בעולם?
מקוה שאת לא נרתעת ממבול השאלות - אני מאוד רוצה להכיר אותך יותר

שלך,
נויה Yelem

 

[killme3]

אף אחד לא מכיר אותי

הן לא יודעות עלי כלום כי הן רואות אותי בתור ה"מצחיקה חסרת הדאגות" (איכשהו יצא שאני המצחיקה בחבורה) אבל בבית אני בן אדם אחר. בבית אני בוכה כל יום. בבית אני שומעת שירי דיכאון. בבית אני נועלת את עצמי בחדר לשעות. וכל זה - בלי שהחברות שלי יודעות, ואפילו בלי שההורים שלי יודעים.
אין אף אחד שיודע.
אני בת 12, אבל מאוד שונה מבני גילי, כפי שכבר בטח הבנת.
אני מרגישה שונה. לא חלק מכולם. אני מחוץ לכולם.

 

[Yelem תמיכה לנוער]

אנחנו רוצים להכיר אותך

היי יקירתי,
תודה ששיתפת אותנו, אני מתנצלת על הזמן שלקח לי להגיב.
אני בטוחה שזה לא קל להסתיר ולשמור הכל בבטן.
האם יש מישהו שהיית רוצה שיראה ויכיר אותך באמת? חברה טובה? אחות גדולה או מישהו מהמשפחה?
האם יש מישהו שאת יכולה לשתף אותו בתחושות שלך ולהיות "עצמך" לידו בלי מסכות?
סיפרת גם על השכבה שגורמת לך להרגיש רע עם הגוף שלך. יכולה לספר מי או מה גורם לך להרגיש ככה?
מזמינה אותך אלינו, להיות עצמך בלי מסכות.
מחכה לשמוע ממך,
נויה Yelem
&nbsp

 

[killme3]

כל מי שרואה אותי חושב שזו אני

אף אחד לא באמת יודע. ולאף אחד אני לא מצליחה לספר.
אני לא עצמי עם אף אחד. אני כל היום מסתובבת עם מסכות של ״הכל בסדר״ למרות שאני יודעת שכלום לא בסדר.
אני לא רוצה לפרט יותר מדי על הגוף שלי, אבל רק נגיד שהוא גורם לי לחוסר ביטחון. וכמובן שנוער זה נוער, ויורדים עלי בגלל זה.

 

[Yelem תמיכה לנוער]

להיות עצמי

שלום לך,
אנחנו יכולות להבין את התחושה הזו - שמה שרואים מבחוץ זה לא מה שמרגישים מבפנים. הרבה בני נוער ואנשים בכלל מרגישים כך וזה יכול להיות מתסכל מאד.
אבל את יודעת? נויה ואני שמחנו לראות שכאן בפורום את מצליחה להראות לנו קצת מעצמך, כמו שאת מרגישה מבפנים. קצת מהעצב, מהייאוש, מהתסכול, מחוסר הבטחון, מאי הנוחות מהגוף, מההצקות של התלמידים...
את נשמעת נערה חכמה ורגישה.
אנחנו כאן, רוצות להכיר אותך.
מוזמנת להמשיך לכתוב, לשתף, להתייעץ - ואולי לאט לאט תצליחי להביא קצת מזה גם לחיים שמחוץ לרשת. מוזמנת להיות עצמך.
איתך
רותם ונויה

 

[killme3]

לא יכולה לסבול

חברות שלי לא מקבלות אותי כשונה. כמישהי שלא מסכימה איתן. כמישהי עם דעות מוגזמות. חברה אחרת רעה אלי ברמות אחרות לגמרי. אני רוצה לחזור בזמן. לחיות בתקופות שנוער היה איכותי קצת יותר. איך רק אני רואה את זה?!