כן פייט CF101 לטיפול דלקת המפרקים השגרונית
דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה דלקתית רב מערכתית, בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את המפרקים ורקמות נוספות, וגורמת לדלקת כרונית המאופיינת ברגישות, בנפיחות ובכאבים עזים במפרקים הנגועים, עד כדי עיוות בלתי הפיך של מבנה המפרק ואובדן כושר התנועה שלו. במקרים קשים, עם התדרדרות המחלה נוצר צורך בהחלפת מפרקים ועליה בסיכון לנכות.
כיום, דלקת מפרקים אינה ניתנת לריפוי באמצעים ובשיטות הרפואיות הקיימות בימינו, וגורמת סבל רב לחולים בה, לרבות מגבלה בכושר התנועה, כאבים ובמקרים קשים אף נכות ופגיעה בתוחלת החיים.
גודל שוק
זוהי מחלה שכיחה הפוגעת בכ- 1% מהאוכלוסיה, כאשר על פי הסטטיסטיקה נשים נפגעות עד פי שלושה מגברים. בכ- 80% מהחולים מתפרצת המחלה בטווח הגילאים 20-50, אם כי המחלה יכולה להופיע בכל גיל. בישראל מאובחנים כ- 50,000 חולים.
שוק דלקת המפרקים שגרונית לבדו מוערך בשווי של כ- 5 מיליארדי דולר ארה"ב. השוק גדל בקצב מהיר וצפוי להגיע בשנת 2007 לסכום של כ- 7 מיליארד דולר בשנה בארה"ב. מחקרים נוספים מראים שהפוטנציאל העולמי עומד על כ-14.5 מיליארד דולר.
דוגמאות להסכמי מסחור בתחום:
בפברואר 2009 חברת AstraZeneca חתמה עם חברת Rigel Pharmaceuticals על הסכם שכולל תשלום של 100 מיליון דולר במזומן, 365 מליון דולר תלוי באבני דרך, 800 מיליון דולר בתלות במכירות ועוד סכום דו ספרתי של תמלוגים ממכירות עבור fostamatinib disodium) R788) שסיימה Phase II בהצלחה ובימים אלו מתחילה את ניסוי פאזה III.
ביוני 2013 חברת GSK חתמה עם חברת Morphosys על הסכם שכולל תשלום של 22.5 מ' יורו במזומן , 423 מיליון יורו באבני דרך ועוד סכום דו ספרתי של תמלוגים ממכירות עבור MOR103 שסיימה Phase II בהצלחה.
טיפולים קיימים
הטיפולים למחלה כוללים בעיקר טיפולים לסימפטומים של המחלה ולא מרפאים אותה. טיפולים אלו כוללים:
תרופות נוגדות-דלקת לא סטרואידיות (NSAID) – תרופות אלה מטפלות בסימנים ובתסמינים של דלקת המפרקים השגרונית, כגון כאב, נפיחות ודלקת, אך אינן משנות את מהלך המחלה ואינן מאטות את התקדמות הרס המפרקים.
גלוקו-קורטיקואידים (גלוקו-קורטיקוסטרואידים) – אלה הן תרופות נוגדות-דלקת הקרובות לקורטיזול – סטרואיד המיוצר באופן טבעי בגוף, הפועלות נגד הדלקת. טיפול זה יכול להביא להטבה מיידית, אך אינו יכול לעצור את התקדמות המחלה.
תרופות משנות מהלך מחלה נוגדות שיגרון (disease-modifying antirheumatic drugs) – תרופות אלה מקלות את התסמינים ומסייעות במיתון המחלה בכך שהן מעכבות את התקדמותה. בקבוצה זו נכללות התרופות מטוטרקסט (Methotrexate), סלזופירין (Salazopyrin) ועוד. אף שתרופות אלה יעילות פעמים רבות במיתון התסמינים, במקרים רבים אין בהן כדי לעורר תגובה נאותה אצל החולים. פעמים רבות מטפלים במחלה בשילוב של מספר תרופות מקבוצה זו, או בשילוב של תרופה מקבוצה זו עם תרופה ביולוגית בעלת מנגנון פעולה ממוקד במטרה לשפר את תגובת החולה.
תרופות בעלות מנגנון ממוקד נגד תאי מערכת החיסון – אלו הן תרופות (נוגדנים) מהונדסות גנטית הפועלות על חומרים כימיים מסוימים במערכת החיסון הנקראים ציטוקינים, תאי T או תאי B. התרופות הביולוגיות פועלות למשל על בלימת הפעילות של ציטוקינים ספציפיים כמו tumor necrosis factor (TNF) ואינטרלוקין- 6 (IL-6). בקבוצה זו ניתן למנות את (Remicade (Infliximab), Enbrel (Etanercept ו- (Humira (Adalimuma שהן תרופות שניתנות בזריקה ומבחינת יעילות נמצא כי כ-50-70 אחוז מהחולים מדווחים על 20 אחוז שיפור בתסמיניהם, כ-40-60 אחוז מדווחים על שיפור של 50 אחוז, ואילו כ-20-30 אחוז מהחולים מדווחים על שיפור של 70 אחוז. נוסף על כך, מקובל לשלב אותן יחד עם מטוטרקסט דבר שהוכח כיעיל ביותר בטיפול בתסמיני המחלה ובמניעת הנזק הרנטגני. לתרופות אלו קיימות מספר תופעות לוואי הקשורות למתן התרופה עצמה וכוללות אודם מקומי, כאב ונפיחות במקום ההזרקה ותגובות אלרגיות. תופעות הלוואי הנדירות יותר כוללות הגברת הסיכון לזיהומים ובמיוחד זיהומים לא טיפוסיים כגון התעוררות שחפת סמויה. בנוסף, תרופות אלו יכולות להגביר תסמיני אי ספיקת לב, להביא להתפתחות תופעות נוירולוגיות דמיאלינטיביות ותופעות אוטואימוניות. קיימים דיווחים על עלייה בשכיחות סרטן הלימפומה
למה אני מעלה את הסקירה הזאת דווקא עכשיו ...
לדעתי הדיווח האחרון של החברה על ההצלחה בניסוי האחרון סולל את דרכה למסחור בקרוב , וכי עם כמה וכמה אנליסטים בשוק שעימם שוחחתי בנושא מאשרים את דבריי שהדבר אכן בשלבים התחלתיים וכי כדאי לעקוב בתקופה הקרובה , כי עסקה זאת תוציא תא כן פייט ממשוואת המניה ששורטיסטים אוהבים לחגוג עליה .
גילוי נאות
הנני מחזיק במניה ומאמין בה לתווך בינוני ארוך .
אין לראות בכתוב המלצה לקניה או מכירה של הנייר , וכי כל המידע הוא על סמך הבנתי האישית בלבד
בברכה
אביעד
דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה דלקתית רב מערכתית, בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את המפרקים ורקמות נוספות, וגורמת לדלקת כרונית המאופיינת ברגישות, בנפיחות ובכאבים עזים במפרקים הנגועים, עד כדי עיוות בלתי הפיך של מבנה המפרק ואובדן כושר התנועה שלו. במקרים קשים, עם התדרדרות המחלה נוצר צורך בהחלפת מפרקים ועליה בסיכון לנכות.
כיום, דלקת מפרקים אינה ניתנת לריפוי באמצעים ובשיטות הרפואיות הקיימות בימינו, וגורמת סבל רב לחולים בה, לרבות מגבלה בכושר התנועה, כאבים ובמקרים קשים אף נכות ופגיעה בתוחלת החיים.
גודל שוק
זוהי מחלה שכיחה הפוגעת בכ- 1% מהאוכלוסיה, כאשר על פי הסטטיסטיקה נשים נפגעות עד פי שלושה מגברים. בכ- 80% מהחולים מתפרצת המחלה בטווח הגילאים 20-50, אם כי המחלה יכולה להופיע בכל גיל. בישראל מאובחנים כ- 50,000 חולים.
שוק דלקת המפרקים שגרונית לבדו מוערך בשווי של כ- 5 מיליארדי דולר ארה"ב. השוק גדל בקצב מהיר וצפוי להגיע בשנת 2007 לסכום של כ- 7 מיליארד דולר בשנה בארה"ב. מחקרים נוספים מראים שהפוטנציאל העולמי עומד על כ-14.5 מיליארד דולר.
דוגמאות להסכמי מסחור בתחום:
בפברואר 2009 חברת AstraZeneca חתמה עם חברת Rigel Pharmaceuticals על הסכם שכולל תשלום של 100 מיליון דולר במזומן, 365 מליון דולר תלוי באבני דרך, 800 מיליון דולר בתלות במכירות ועוד סכום דו ספרתי של תמלוגים ממכירות עבור fostamatinib disodium) R788) שסיימה Phase II בהצלחה ובימים אלו מתחילה את ניסוי פאזה III.
ביוני 2013 חברת GSK חתמה עם חברת Morphosys על הסכם שכולל תשלום של 22.5 מ' יורו במזומן , 423 מיליון יורו באבני דרך ועוד סכום דו ספרתי של תמלוגים ממכירות עבור MOR103 שסיימה Phase II בהצלחה.
טיפולים קיימים
הטיפולים למחלה כוללים בעיקר טיפולים לסימפטומים של המחלה ולא מרפאים אותה. טיפולים אלו כוללים:
תרופות נוגדות-דלקת לא סטרואידיות (NSAID) – תרופות אלה מטפלות בסימנים ובתסמינים של דלקת המפרקים השגרונית, כגון כאב, נפיחות ודלקת, אך אינן משנות את מהלך המחלה ואינן מאטות את התקדמות הרס המפרקים.
גלוקו-קורטיקואידים (גלוקו-קורטיקוסטרואידים) – אלה הן תרופות נוגדות-דלקת הקרובות לקורטיזול – סטרואיד המיוצר באופן טבעי בגוף, הפועלות נגד הדלקת. טיפול זה יכול להביא להטבה מיידית, אך אינו יכול לעצור את התקדמות המחלה.
תרופות משנות מהלך מחלה נוגדות שיגרון (disease-modifying antirheumatic drugs) – תרופות אלה מקלות את התסמינים ומסייעות במיתון המחלה בכך שהן מעכבות את התקדמותה. בקבוצה זו נכללות התרופות מטוטרקסט (Methotrexate), סלזופירין (Salazopyrin) ועוד. אף שתרופות אלה יעילות פעמים רבות במיתון התסמינים, במקרים רבים אין בהן כדי לעורר תגובה נאותה אצל החולים. פעמים רבות מטפלים במחלה בשילוב של מספר תרופות מקבוצה זו, או בשילוב של תרופה מקבוצה זו עם תרופה ביולוגית בעלת מנגנון פעולה ממוקד במטרה לשפר את תגובת החולה.
תרופות בעלות מנגנון ממוקד נגד תאי מערכת החיסון – אלו הן תרופות (נוגדנים) מהונדסות גנטית הפועלות על חומרים כימיים מסוימים במערכת החיסון הנקראים ציטוקינים, תאי T או תאי B. התרופות הביולוגיות פועלות למשל על בלימת הפעילות של ציטוקינים ספציפיים כמו tumor necrosis factor (TNF) ואינטרלוקין- 6 (IL-6). בקבוצה זו ניתן למנות את (Remicade (Infliximab), Enbrel (Etanercept ו- (Humira (Adalimuma שהן תרופות שניתנות בזריקה ומבחינת יעילות נמצא כי כ-50-70 אחוז מהחולים מדווחים על 20 אחוז שיפור בתסמיניהם, כ-40-60 אחוז מדווחים על שיפור של 50 אחוז, ואילו כ-20-30 אחוז מהחולים מדווחים על שיפור של 70 אחוז. נוסף על כך, מקובל לשלב אותן יחד עם מטוטרקסט דבר שהוכח כיעיל ביותר בטיפול בתסמיני המחלה ובמניעת הנזק הרנטגני. לתרופות אלו קיימות מספר תופעות לוואי הקשורות למתן התרופה עצמה וכוללות אודם מקומי, כאב ונפיחות במקום ההזרקה ותגובות אלרגיות. תופעות הלוואי הנדירות יותר כוללות הגברת הסיכון לזיהומים ובמיוחד זיהומים לא טיפוסיים כגון התעוררות שחפת סמויה. בנוסף, תרופות אלו יכולות להגביר תסמיני אי ספיקת לב, להביא להתפתחות תופעות נוירולוגיות דמיאלינטיביות ותופעות אוטואימוניות. קיימים דיווחים על עלייה בשכיחות סרטן הלימפומה
למה אני מעלה את הסקירה הזאת דווקא עכשיו ...
לדעתי הדיווח האחרון של החברה על ההצלחה בניסוי האחרון סולל את דרכה למסחור בקרוב , וכי עם כמה וכמה אנליסטים בשוק שעימם שוחחתי בנושא מאשרים את דבריי שהדבר אכן בשלבים התחלתיים וכי כדאי לעקוב בתקופה הקרובה , כי עסקה זאת תוציא תא כן פייט ממשוואת המניה ששורטיסטים אוהבים לחגוג עליה .
גילוי נאות
הנני מחזיק במניה ומאמין בה לתווך בינוני ארוך .
אין לראות בכתוב המלצה לקניה או מכירה של הנייר , וכי כל המידע הוא על סמך הבנתי האישית בלבד
בברכה
אביעד