הורים שעובדים אצל המחנכים

[talitush2]

הורים שעובדים אצל המחנכים

שלום לכולם,

אני רואה היום תופעה שבזמננו, כשהילדים היו קטנים, לא היתה בכלל קיימת.
כוונתי לכך שכל שני וחמישי המורה/גננת מוצאות סיבה זו או אחרת להפיל על ההורים תיק הקשור לעבודת החינוך.

פעם זה בית מארח - צריכים להזמין 6-7 ילדים מהגן אליכם הביתה אחה"צ ולדאוג להם לבידור, תעסוקה ואוכל. תארו לעצמם את הרעש, בלגן ולכלוך.
סדנא להכנת חנוכיות
סדנת הכנת תחפושת / מסיכות לפורים
הפעלת הילדים ביום ההולדת של הילד הפרטי (לא סתם עוגה ופיתות. צריך להיות יצירתי ולהפעיל את כל ילדי הגן)
אסיפת הורים בתחילת כל רבעון / מחצית - כל פעם צריך לצאת מהעבודה ולהגיע לגן
ליווי טיול יומי של הילדים פעם בכמה חודשים (בדר"כ בימי שישי במקום לעשות סידורים הכרחיים שנדחים ליום הזה)
ליווי לפעילות כזו או אחרת מחוץ לגן - שכמובן מצריכים להיעדר מהעבודה
הכנת מאכל לכל הגן לכבוד יום המשפחה
וכו' וכו' כיד הדמיון הטובה על המורה/ גננת

ואני שואלת - למה התיקים האלו נופלים על ההורים?
לא כל ההורים פנויים, יודעים, ויכולים להתפנות למשימות הנ"ל.
יש הורים שאינם יכולים להחמיץ ושעות עבודה רבות כל כך - אחרי שהפסידו שעות רבות בגלל מחלות ושאר דברים בלתי צפויים.
לא כל אחד עובד בעבודה גמישה המאפשרת לו להיעדר מהעבודה.
לא כל הורה יודע ויכול להעסיק 6 קטנטנים לבד אח"הצ שלם, במיוחד כאשר יש תינוק בבית ועוד אחים נוספים. תארו לעצמכם את העונש והבלגן.
לא לכל הורה יש דמיון וכוח לחשוב על חנוכיה מחומרים ממוחזרים, ללכת ולאסוף כאלו, לשבת בבית ולהדביק וכו' וכו'.

עם כל הכבוד, לנו יש את העבודה שלנו, ולמורים ולגננות את שלהם. וכל הנ"ל, לטעמי האישי, היא העבודה שלהם, ולא שלנו.
אז אנא, שיעזבו בשקט את ההורים.
אם יש הורים שנורא רוצים ויכולים להשקיע - שיערב להם. שיעשו הם בהתנדבות את מה שעולה על דעתם. אבל תפסיקו להפיל את התיקים הללו על כולם.

פעם כל זה לא היה קיים, ועדיין הילדים גדלו לתפארת ולא הרגישו מקופחים בשום צורה. וגם ההורים לא.
אז אנא. אפשר לאמץ את ההרגלים של פעם. לא חייבים לשנות תמיד.

 

[mykal]

כמה דברים--

1)כמעט כל הרשימה שהזכרת מתנהלת כבר שנים רבות.
ולא נכון שפעם לא היה. מה שכן, לפעמים היו לאותה פעילות
שמות שונים--כמו ערבי כיתה ועוד...
2)לא מחייבים את ההורים תמיד ללוות בטיול.
3)היתה ליחברה שאמרה--"ילדים זה יקר" כן בשביל ילדים עושים הרבה
גם לפעמים ימי עבודה.
4)הדבר החסית חדש זה בית מארח, שנראה לי שאישית הייתי מתחמקת ממנו.
והוא התחיל מדרישת הורים.
&nbsp
שום דבר מכל הרשימה--לא בא במקום מה שמורה/גננת מורידה מעצמה,
אלה לא תפקידיה בשום מקרה.
&nbsp

 

[talitush2]

אני גידלתי 3 ילדים מבלי לעשות כמעט כלום מהנ"ל

התלוויתי לטיולים כשרציתי.
היום יש פעם בכמה שבועות טיולון קטן ביום שישי במפורש עם ההורים, וצריכים להגיע עם המכונית המשפחתית ולהסיעם לטיול בכפר, טיול זריחה, חליבה ברפת וכו' וכו'. בחיים לא הייתי עם ילדי בכזה...

בית מארח - לא היה וטוב שכך. זה עונש אמיתי.

לי יש נטיה תמיד לחשוב על אלו שזה לא מתאים להם ולא יכולים. כמו בענין ימי ההולדת הראוותניים הנחגגים היום. אני חושבת למה צריכים ילדים שהוריהם לא יכולים להרשות לעצמם להרגיש מקופחים?
פעם כולם חגגו כמעט אותו הדבר בצניעות ואף אחד לא הרגיש שונה מאחרים.
וטוב שכך.

וגם באשר להיעדרות מעבודה - יש מעסיקים שמאד לא מקבלים בהבנה היעדרויות כאלו, שלדעתי האישית הן ממש לא הכרחיות. מספיק יש היעדרויות מכורח המציאות. אין שום צורך להכביד ולהוסיף עליהן. גם כאן - יש הורים שכל הפעילויות הללו הן כייף עבורם ונעים וטוב להם להיות מעורבים. שיבושם להם.
אלא שלאחרים זו הכבדה וקושי נוסף על ההתמודדויות היומיומיות הקשות להם.

 

[mykal]

אתחיל את דברי

דוקא מהפסקה האמצעית--
אני גדלתי וכך גידלתי את ילדי--לא חגגנו ימי הולדת בכלל,
לא בחוץ ולא בבית--איזכרנו דיברנו וזהו.
כשאני קוראת מה האימהות וכל אחת מנסה להפקה גדולה יותר
(דפדי קצת בפורום הורים לילדים ביסודי)בא לי להגיב ולכעוסואני מתאפקת--
זכותם--אז למה מתלוננים?
הילדים שלי לא הרגישו מקופחים.
&nbsp
לגבי טיולים--התלוית כשרצית--גם עכשיו זו אופציה, כשלא מתאים לא יוצאים.
הבחירה נתונה. אפשר למצוא חלופות--לא בעיה בכלל.
&nbsp
בית מארח--אל תרחמי --מי שהסכימה לא "נאנסה" הסכימה--
מי שלא מתאים לה מותר לה לסרב.
מי שרוצה ולא יודעת יכולה לבקש מנערה תמורת כמה שקלים,
אני לא הייתי בית מארח רשמי, אבל תמיד היתה קבוצת חברים בביתינו,
כולם נהנו.
&nbsp
נראה לי מוקצן ממש התיאור הצפוף כאילו יש חובה בכל אלה.ולא ממש לא.

 

[הייתיאביבקיץ]

אני מסכימה איתך.

זה לא נכון לצפות שכל הורה יידע להפעיל קבוצה של חמישה ילדים אצלו בבית, או קבוצה של 30 ילדים בגן (שאמנם שם הגננת נמצאת ויכולה לסייע).

ואני גם לא מעוניינת שהילדים שלי יילכו להתארח בבית שאיזה אמא עייפה ומסכנה מנסה לעשות פעילות, רק בגלל שהכריחו אותה.

 

[סתם מבקרת]

מסכימה איתך לגמרי. אני רואה זאת אצל הנכדים ותוהה כל פעם מחדש

גידלתי 4 ילדים ולא נתקלתי ב"תיקים" הללו.

 

[נומלה]

אפשר להגיד "לא"

ראשית זה היה גם היה כשהילדים היו קטנים. שנית מחפשים מתנדבים. אפשר ומותר להגיד לא. שלישית אפשר להתארגן כמה הורים ביחד, ואז העול קטן יותר. בקיצור, מי שמעונין יכול. מי שלא, אז לא.

 

[michal@gal]

זה לא חדש

הכל היה קיים גם כשהבכורה שלי הייתה בגן.
&nbsp
מה שיכולתי עשיתי. מה שלא, הודעתי שאני לא יכולה.
אירחתי לבית מארח כל שנה. לא ליוויתי טיולים, אלא אם היו בשישי בבוקר. תמיד היו אמהות לא עובדות ששמחו להצטרף כהורה מלווה לטיולים באמצע השבוע.
&nbsp
כשביקשו להכין מאכל לכל הגן/הכיתה בדרך כלל קניתי מוכן.
&nbsp
ככלל אצלי, העבודה חשובה, אבל הילדים חשובים יותר. עד היום אני מצטערת שלא לקחתי יום חופש ללוות את הבת הצעירה לטיול לירושליים כשהייתה בחטיבה. אני משתדלת לא לחזור על הטעות הזו.

 

[חייבתלהגיב]

אני חולקת רק על הקביעה שילדים לא הרגישו מקופחים.

לא שהפעילויות האלה פותרות את הבעייה - אבל בהחלט לאורך כל השנים ילדים שההורים שלהם לא היו פנויים אליהם אלא עבדו כל היום הרגישו פגועים מכך. השתתפות של ההורים מדי פעם בפעילויות כאלה יכולה לתרום לתחושה של הילדים שלהם שהם חשובים להורים ולא רק העבודה שלהם חשובה.
ואת זה אני אומרת כמי שמצד אחד אבא שלה לא ידע באיזו כיתה כל ילד, ומצד שני שתי הילדות שלה שיחקו באמא וילדה והאמא אמרה לילדה "לכי מפה, אני עובדת!"

. המחשבה שהילדים מקבלים את זה שההורה עסוק בעבודה היא אשלייה. הילדים רוצים שההורה ישקיע בהם, והרבה - ואם הוא לא, הם מרגישים מקופחים. העובדה שהם נמצאים כל כך הרבה זמן מהחיים שלהם במסגרות במקום עם ההורים היא העיוות, לא זה שהמחנכות "דורשות" מעורבות מינימלית כמו שתיארת בהודעה שלך.

 

[נהורית1]

בזמני זה לא היה קיים.

זה באמת לא הגיוני ומאד חדש לי. אני חושבת שזה עיניין של משרד החינוך. צריכה לצאת הודעה ממשרד החינוך להפסיק את המיזמים האלה ולא להטיל עול נוסף על מה שגם ככה יש עליהם. שמישהו ירים את הכפפה ויתריע על כך.