הבת הכניסה גור כלבים לחדר שלה, ללא הסכמה.

[יאיון11]

הבת הכניסה גור כלבים לחדר שלה, ללא הסכמה.

הבת החליטה ללא הסכמה, להביא גור כלב לחדר שלה, כעת היא בת 23 לא לומדת ולא עובדת, אנו גרים בבית משותף, אני מחפש שיטה אלגנטית, איך להוציא את הגור מהבית, עם מינימום מישקעי כעס.

 

[אחותו של שקספיר]

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

אני מזהה המון כעס
החל מ"החליטה ללא הסכמה "(כלומר היה דיון קודם והבעתם התנגדות והיא בכ"ז הביאה את הגור?) או לא שאלה והתייעצה והביאה גור כלבים.
היא בת 23 לא לומדת ולא עובדת (כי? )

ואז לחפש דרך אלגנטית במינימום משקעי כעס....
אני לא מכירה כזו
אני גם חושבת שצריך להעמיד את העלמה הצעירה במקומה- על כך שהיא אמנם גרה ב"חדר שלה" אבל הוא נמצא בתוך המתחם של ה"בית שלכם".
על כך שלא עושים החלטות כאלו ללא שיתוף והסכמה.

ולגלגל עליה את האחריות איך להחזיר את הגלגל לאחור.

נ.ב. אין לתשובתי שום קשר לכלבים, אני מאמצת כל פעם כמעט גור חדש , ולא יודעת להגיד "לא" כשמביאים לי עוד אחד( כלב או חתול לא משנה) - אבל זה תמיד בה ס כ מ ה.
נ.ב. 2- לא יודעת איך מחזירים גור ולאן.....נשמע עצוב .

 

[הייתיאביבקיץ]

״שמעי, בתי, כדאי שתמצאי מקום מגורים חדש״

 

[הכובסת מקומה שנייה]

כלב זה כמו תינוק, אי אפשר להתחרט ולהחזיר

בעצם יש כאלה שמחזירים או מוסרים כלב
אצלך המצב קצת בעייתי כי הבת הביאה ללא הסכמתך, לבית שלך כלב
כמו שאמרת כרגע היא לא עובדת ולא לומדת אבל מה יהיה עם הכלב שהיא תתחיל ללמוד או לעבוד?
תגלגלי אליה את האחריות על הכלב, בין אם לטפל בו, בין אם למסור אותו או להחזיר לבעליו( עצוב לי לכתוב את זה

)

 

[Poisonous Wild Ivy]

הבעיה היא שהרבה אנשים לא רואים בכלב תינוק או בן משפחה

אין להם שום בעיה למסור או לזרוק אותו ברגע שנמאס או סתם לא נוח בחיים והתוצאה ידועה מראש.

 

[michal@gal]

הניסוח שלך לא נכון ומקטין את הבעיה

היא לא הכניסה כלב "לחדר שלה", אלא היא הכניסה כלב "לבית שלך".
אם אתה לא מוכן שיהיה כלב בבית תגדיר את זה בצורה ברורה כאחד מהכללים של הבית. מי שרוצה לגור בבית צריך לחיות לפי הכללים.
&nbsp
יהיה כעס, זה בטוח. השאלה היא מה אתה מעדיף? להתמודד עם הכעס או לגדל כלב?
&nbsp

 

[BrightEye]

בניגוד לילד שמבקש כלב וההורים מגדלים אותו בסופו של דבר

זה לא אמור להיות המצב.
מדובר בבחורה בת 23, היא אמורה לגדל את הכלב בלי שהנטל יגיע להורים.

 

[michal@gal]

זה בדיוק אותו הדבר

הכלב הרי לא יהיה כלוא בחדר כל הימים אלא יסתובב בבית כך שבכל מקרה יש כאן נטל על ההורים.
&nbsp
אני מכירה 3 מקרים דומים שבהם ילד בוגר הכניס כלב הבייתה מתוך כוונה והתחייבות לטפל בו. בשלושת המקרים ההורים מצאו את עצמם מטפלים בכלב לאורך זמן.

 

[WBrightEye]

זו בדיוק השאלה, בעיני זה לא סביר שיקרה

שילד בוגר יקח חיה לטפל בה וזה יפול על ההורים. אם זה מה שקורה זה ממש לא מקובל.

 

[הייתיאביבקיץ]

כשיש כלב בבית, אי אפשר להתעלם מנוכחותו...

ויש אנשים שעבורם מראה של כלב יושב על הספה בסלון זה נטל.
או שמיעה של כלב נובח.
או ריח של מזון של כלבים שמונח על הרצפה.
וזה עוד במקרה הטוב, אם האישה תתגלה כמטפלת מושלמת שגם תאלף את הכלב כיאות.
לא דיברתי על הנטל של לגלות שהכלב חרבן לך בסלון או אכל את השטיח...

האישה הצעירה מתישהו תלמד? תעבוד? תצא לבלות? ומי אז יהיה אחראי על הכלב?

אם הסיפור אמיתי, אז בת ה23 הזאת נשמעת כילדה קטנה ומאד מפונקת.
שמתייחסת אל כלב, כמו שילדים קטנים מתייחסים אליו - גחמה, בלי מחשבה קדימה

 

[WBrightEye]

כמו שכתבתי- השאלה הראשית- ממה נובעת ההתנגדות

לא חזר לתת תשובה.

 

[BrightEye]

יש כמה שאלות חשובות

(וממה שראיתי השואל לא חזר להשיב על התגובות, אבל בכל זאת)
השאלה הראשונה היא ממה נובעת ההתנגדות לכלב.
יש גם שאלה איך מתייחסים לאדם בוגר שחי בבית, האם היחס אליו הוא כמו לילד, או שעכשיו הוא שותף לדירה וזכאי לחרויות שלא היו לו קודם.
לדעתי, בגיל הזה, לא הוגן בגלל מצב כלכלי להגיד לו להשהות את כל הרצונות שלו עד שימצא דירה וחשוב להגיע לפשרות.
במקרה הכלב, אם זה לא נובע מבעיה בריאותית של מישהו, והבחורה תדאג לכלב ולניקיון אחריו, אין סיבה לא לאפשר לה. אם הסיבה היא בגלל ש"ההורים החליטו" אז בעיני צריך לשנות דיסקט.

 

[משתפרת]

רגע,

הבת לא עובדת ולא לומדת. דיברתם על זכויות של אדם בוגר? זכויות באות ביחד עם חובות. היא הביאה כלב. צריך לחסן, לשלם רשיו8, לעקר. צריך לקנות לו מזון ותרופות. מי בדיוק יעשה את זה? כשהיא תהיה מסוגלת להחזיק כלב בעצמה- יהיה על מה לדבר, ועדיין מכיוון שמדובר בבית עם עוד אנשים אי אפשר להנחית עליהם את הכלב ללא הסכמתם.
בגדול הייתי אומרת לבת שמאד נחמד שהיא גרה בבית, בבית יש אוכל ושתיה וציוד. אך לא הייתי מממנת מעבר לזה. לא דמי כיס, לא בילויים, לא הוצאות. ראבאק, מדובר בבת 23, שתעשה משהו עם עצמה.
הדברים הקשים שלי תופסים רק אם מדובר בבחורה בריאה, לא אם יש איזה גורם מגביל.

 

[WBrightEye]

את זה בהחלט אפשר להגיד

רוצה כלב ואת האחריות, תעבדי ותממני.

 

[קליספרה]

אתה רציני - מה זה הבית שלה?

זה הבית של ההורים שלה, היא אורחת שם עד שתצא לחיים שלה מה שהיא כרגע לא ממהרת לעשות ולהעמיד אותם בפני עובדה?
באיזה זכות היא תחליט מה יכנס ומה לא?
הייתי מעיפה אותה ואת הכלב כל המדרגות

 

[BrightEye]

אני כן רצינית, זו האידיאולוגיה שלי

אני לא רוצה להתייחס לבוגרים שלי כנזקקים ונשענים על שולחן המשפחה עד שיצליחו להרויח מספיק כסף ושיסתלקו מהבית. בכל מקרה זה קשה שהם רוצים להיות עצמאיים ולא יכולים. עד היום אני זוכרת את זה שהייתי תחת חסדי הורי והרגשתי שהחיים שלי תלויים בהם.
אני חושבת שכשילד מגיע לגיל מסויים הוא שותף בבית. נכון שזכויות ההורים חזקות יותר, אבל הוא בן אדם בוגר והשיח איתו צריך להיות כעם אדם בוגר.

 

[טובללכת]

אסור להכניס חיית מחמד ללא הסכמה

גם אצלי יש בת "חולת חתולים" מילדותה. אני לא מסוגלת שיהיה צמוד אלי.
לא פעם היו ויכוחים אצלנו בבית אבל היא הבינה את רתיעתי מבע"ח קבועים.
כיום כשהיא גרה בשכירות ביח' דיור פצפונת אך יש חצר גדולה-
היא מאמצת משפחת חתולים מהסביבה, ודואגת להם למזון.
מארחת אותם בביתה אך חוששת מלהחזיק בתוך הבית, וגם זה בסדר גמור.
במיוחד שיש חצר שבה היא מאכילה אותם ומפנקת. ובעל הבית לא מתנגד.