עזרה לילדים בתנאי ש....

מאיפה ההתלבטויות (איזה מזל שלא שלי- בנתיים)

לחבריי- ילד שרוצה להשתקע בארה"ב
היות ויש כבר תאומים בני שנתיים ,
המשמעות מבחינת החברים (הסבאים)
שסיוע כלכלי בתהליך ההגירה (ויש לא מעט בגלל מגבלות אשראי בארה"ב למהגרים )-
יגרום לצאצא וילדיו להגר
והם עצמם- לא יתראו עם הנכדים בתדירות בה הם רגילים ואוהבים.

הם מתלבטים קשות- כי הסיוע זה מה שהילד הכי נזקק לו
ומצד שני אומרים -לעזור לו להתנתק מאיתנו,להרחיק את הנכדים ?
הוא אומר- אבל זה מה שאני רוצה לעשות בחיים.

גישתי- שהסיוע לא צריך להיות מותנה במטרה, כי ההורה לא יכול לשלוט על העתיד של הצאצא
גישתם-שונה.
מכאן התחיל הדיון הפרטי עם ההתלבטות.

ואז גילינו בשיחה עם חברים אחרים
שיש להם ילד די מעופף אבל החליט לפתוח עסק עצמאי
ומצפה לסיוע של ההורים בתהליך
מצד שני הם לא חושבים שהוא בשל לפתיחת העסק בשלב זה, ואולי לא מתאים בכלל לאישיותו
והוא אומר - "מה אתם לא מאמינים בי?, ביכולות שלי?"
והם בהתלבטות.

שלא לדבר עם זוג חברים אחר
שהבכור די תלותי ונזקק, והצעיר משתדל להיות עצמאי
הם מוצאים את עצמם כל הזמן מסייעים לבכור לכסות חובות
ופחות לצעיר.
אבל לא מרגישים נוח עם זה.

בקיצור- מי שאמר "ילדים קטנים צרות קטנות ,ילדים גדולים צרות גדולות" כנראה שצדק.
 
זה ממש לא הוגן מצדו

לבקש סיוע כלכלי מההורים שלו בהגירה. רוצה להגר, ועוד לארה"ב שנמצאת במרחק טיסה טרנסאטלנטית, ולהכאיב להם? מותר לך, ילד גדול וכו', אבל לבקש מהם שיגרמו לזה לקרות? בכלל, שהם יסייעו לו כלכלית להכנס, בסופו של דבר, בסיכוי טוב, לצרות כלכליות? זה לא שיש לו ויזת רילוקיישן (אחרת הוא לא היה זקוק לעזרתם, מן הסתם). הוא סתם חולם אמריקאי שהחליט, משום מה, שארה"ב זה דבר נפלא. ועוד יש פה ילדים קטנים בעסק. על חשבונם הוא רוצה להכנס להרפתקאות כאלה? שיחכה עד שיהיה קצת יותר מבוסס ולא יצטרך כסף מההורים, או עד שימצא חברה שמשלמת מספיק שתסכים להעניק לו ויזת רילוקיישן. לא הייתי מבקשת בחיים מההורים שלי כסף בשביל מטרה כזאת (והם כן היו נותנים, בודאות, אבל לאבא שלי היה נשבר הלב).
 
לא מדויק במקרה זה

אשתו בפוסט דוקטורט
יש להם ויזה בהתאם.
אבל הוא עדיין זקוק להתארגנות ראשונית בגלל סוגיות האשראי (לא בדיוק הבנתי את הבעיה הכלכלית)
הוא לא נכנס להרפתקאה (לדעתי לפחות) אלא מתכנן את המשך חייו שם
כאשר שניהם קרובים ל-30 ועם מקצועות היי טק ביד ומקומות עבודה שם, לא ממש הימור.

אבל----- הם צריכים סיוע ראשוני , ופה ההתלבטות של ההורים, בדיוק בגלל הלב השבור.
 
אם מדובר באשתו

(בניגוד ל"ידועה בציבור") לא צריכה להיות לו בעיה לקבל אשרת עבודה, מה הוא צריך מההורים? בכל מקרה, פוסט דוק זה לא דווקא השתקעות בארה"ב. פשוט פוסט דוק בחו"ל זה הכרח בלתי כתוב עבור מי שעשה דוקטורט בארץ ורוצה להשתלב באקדמיה בארץ (אבסורדי קצת? אולי, אבל ככה זה). גם אני ממש לא מבינה את הבעיה הכלכלית, וגם כן ביליתי בחו"ל על רקע אקדמי, אבל אם מדובר באמת באיזה סכום לא גבוה לעזרה בהתארגנות הראשונית לתקופת הפוסטדוקטורט שלה, והם יכולים לעמוד בזה, והוא גם יוכל להחזיר במידת הצורך, אני לא מבינה למה הם לא רוצים לתת. אבל טוב, אני מניחה שגם לאשתו יש הורים, והם נושאים בגלל הקריירה שלה ולא בגלל הקריירה שלו, אז אולי הוגן יותר שהם אלה שיעזרו? בכל מקרה, זה ממש ממש לא אומר שהם יהגרו, זה פשוט חלק אינטגרלי מקריירה אקדמית לצאת מהמדינה.
 

יעלעל

New member
לדעתי

הבעיה הכלכלית היא שפוסטדוק מארגנים ויזה ועבודה לבחורה אבל כרטיסי טיסה, מגורים וכו' זה על מי שעובר ועד שמתחילים לעבוד, משלבים את הילדים במסגרות (שלפעמים גם מאוד יקרות, תלוי לאן הולכים) ומסתדרים צריך הון ראשוני. לא המון אבל צריך. לזוג צעיר בארץ, לא תמיד קל לגייס את הסכום.
וזאת התלבטות בכלל לא פשוטה. מצד אחד, אכן הילד רוצה לחיות את חייו ונכון להיות נראה לו שזה יהיה בחו"ל, רחוק מההורים. מצד שני, ההורים לא רוצים להיות אלה שיאפשרו.... בעיה. יחד עם זאת, דעתי היא שאם היא נוסעת לפוסטדוק, סביר שהם ייסעו. אם ההורים יתמכו קצת, הילדים יהיו אסירי תודה להבדיל ממאוכזבים וכועסים. סביר להניח שהקשר יישמר טוב יותר, אם כי לא תמיד יש קשר. מצד שני, אם לא יעזרו ולכן הם לא ייסעו, יכול גם לגרום למתחים מיותרים.
ואכן, ילדים קטנים צרות קטנות...
 
לכן אני חושבת שחשוב שיהיה להורים קו עקרוני

לפיו הם מתיישרים בכל פעם שעולה סוגיה.
אם הורה יודע מראש שמה שחשוב לו- זה לתרום עבור התפתחות אישית עפ"י ערכיו, וחשוב לו שיוויון בין הילדים- אין דילמות על כל שלושת הדוגמאות שנתת.

אם הורה יודע מראש שמה שחשוב לו זה- שכספו יהיה מונח על צלחת הילד לשימוש עפ"י מטרותיו (של הילד), וחשוב לו לתרום עפ"י דרישה (ולאו דווקא בשיוויוניות) - אין דילמות שוב על כל שלושת הדוגמאות שנתת.

אני מהסוג הראשון, וחשוב לי מהתחלת הרלוונטיות להיות עם הקו המנחה שלי. המסר בעיני צריך להיות בעל שקיפות וחד משמעיות, אחרת כל החיים תיסבוכות,סחיטות,ומסטיקים אין קץ.
 

iris mom of two

New member
לכן כל מצב לפי הצורך

אני לא מאמינה בעזרה גלובאלית. סכ"ה זה לא עוזר לכל אחד.

איך שאני מוציאה את הכסף שלי זה שקול שלי ושלי בלבד. ההורים של בעלי פעם סרבו לתת לנו הלוואה מסבות שונות, הלוואה שהם הבטיחו לנו, ונתנו כשהנסיבות השתנו. זכותם! זה היה סכום נכבד, לזמן קצר (חודשיים או פחות, לא זוכרת).

יש לנו אחריות לילדים, אבל כשהם עצמאיים, או בגיל ויכולות פיסיות ונפשיות להיות עצמאיים, זו חובתם להיות עצמאיים עם מינימום עזרה מההורים.
 
שאלה מצוינת ומה עם לבוא לקראתו

הכוונה אנחנו נעזור לך בתנאי שאתה תעשה ככל יכולתך לגייס כמה שיותר מהסכום שאתה רוצה/צריך לחלום שלך.

בזמנו כשאני רציתי לנסוע לחו"ל ל=3 חודשים אבא שלי התנה את זה בכך שאני מביאה 80 אחוז מהסכום ואם ורק אם יהיה צורך
הוא ישלים ויעזור לי.

מה שקרה הוא שהצלחתי לארגן 125 אחוז מהסכום ולכן ההורים נתנו לי אקסטרא מזומן לבזבוזים שאני לא ארגיש מוצמקת
וקבצנית כששאר החברה לקבוצה יקנו דברים.
מהצד אגלה שאבא הוסיף לי עוד סכום כי רצה שאני אביא לו דברים מסוימים משם.
 

Brombit

New member
זהו, זה היה הרעיון שלי

להתנות במאמץ של ה"ילד" להשיג גם כסף בעצמו.
 
הכסף הוא של ההורה


ועל כן ההורה מחליט על מה הוא מוכן לעזור \או לתת לילד שלו בהתאם לערכים של ההורה
הקו נטרול הוא על הכסף שלי לא על הצאצא ,הדלת החיים פתוחים לך תרוויח כסף ותעשה בו מה שנראה לך
אני תומכת במה שאני מאמינה בו
מה גם שמתואר פה בן שלא בדיוק בשל רגשית אז גם השיקולים על מה להוציא כסף הם ילדותיים
 

SupermanZW

Well-known member
בהחלט כן - בעל המאה הוא בעל הדעה.

זכותו של מי שנותן כסף להתנות תנאים שרק בהם הוא מוכן לתת את הכסף.

ודאי שהתניה היא סוג של קונטרול אבל זה גם שיעור לחיים, אין ארוחות חינם, לכל דבר שמקבלים יש מחיר.

כשילד רוצה כסף מההורים הוא צריך לקבל את התנאים של ההורים, באותה מידה כשהוא יעבוד במקום עבודה הוא יצטרך למלא את דרישות מנהליו. אין כסף בלי תנאים.
 
בשביל מה התירוצים?

לא מספקים לו תירוצים! אם לא רוצים לתת לו כסף למטרה מסויימת אז לא נותנים, ולא צריך להרגיש עם זה כאילו את הורה שלא "מסייע" לילד שלו.

"אמא, אני בן 28, אין לי תעודת בגרות מלאה, אני רוצה שתתני לי 30,000 ש"ח לנסוע לאוסטרליה לחפש את עצמי ולמכור שם גלידה וצעצועים מעגלות בקניונים."
"לא."
"למה?"
"כי אני לא מוכנה לבזבז על זה כסף".
"אבל הורים צריכים לסייע לילדים שלהם".
"יופי, אם אתה כזה מניפולטור, אולי כדאי שתשקיע את הכסף בלימודי תואר במשפטים. תחסוך ממני את מכבסת המילים. מה שאתה מבקש זה לא 'סיוע' אלא 'מתנה' מאוד גדולה והתשובה עדיין שלילית."

ביום בו הוא יגיד "אמא, אני צריך סיוע כספי בשביל לשלם שכר לימוד באוניברסיטה / לרכוש מקצוע / לקנות דירה...", תחליטי אם וכמה את רוצה לעזור.

סיוע זה עזרה. עזרה להתקדם, עזרה להשיג הישגים בחיים, לא עזרה לקנות אופנוע חדש, לדוגמא.
ברור שאם הילד עכשיו סיים צבא והוא רוצה לנסוע עם כל החברים שלו למדינה רחוקה לטיול, אפשר "לעזור" ולתת לו במתנה סכום כסף מסויים לנסיעה. אבל אם הוא מתכוון להשתמש בכסף הזה למטרות שלא נראות לך אז לא נותנים, וגגם לא צריך לרדת למה של לספק תירוצים בסגנון "אם היית מבקש כסף כדי ללמוד תואר ראשון, הייתי נותנת!"

בהצלחה
 

SupermanZW

Well-known member
חולק על הפסקה האחרונה

צריך לספק הסברים (ואלה לא תירוצים) כשאומרים לא, חשוב שהילד ידע למה לא גם כדי שיבין את סדרי העדיפויות של הוריו וגם כדי שילמד שאין ארוחות חינם, כדי לקבל כסף צריך לתת תמורה.

אם לא מסבירים לילד למה לא נותנים לו זה רק מתסכל אותו והוא לא לומד מכך שום דבר. אפשר לא לתת אבל חייבים להסביר ולנמק. חשוב שהילד יוכל להפיק תועלת גם מה"לא" ולא רק מה"כן".
 
אין להתניות סוף

ואם הוא רוצה (הוא תיאורטי, למזלי עוד לא אצלי) לקנות דירה בשכונה שלא נראית לי (ראה ערך נניח דרום תל אביב)
אז אני כהורה יכולה להגיד לו "אם תקנה דירה במקום שנראה לי תקבל סיוע, ואם לא...אז לא"
ואם הוא רוצה ללמוד ולרכוש מקצוע מיותר בשוק (לדעתי) אז......

בקיצור- לא תמיד השאיפה והרצונות של הצאצא תואמים את התפיסה שלנו כהורים
וההתלבטות והדיון הוא האם אני כהורה שאינו פריק קונטרול יכול לקבוע לו את המטרות שניראות לי.

ו...אני לא חושבת שאלו תרוצים ,אלא שיח בין אנשים בוגרים
בלי מניפולציות ומשחקים
אלא מתוך ראיית חיים אחרת.
 

המלכה CC

New member
אנחנו הורים לבת החיה בחו''ל, כרגע

אנחנו אצלה 6 נפשות, כל הקניות של הבית היא הלבישה עלינו
כולל ביגוד לילדים, אומרת שתחזיר ולא מחזירה כספים, לוקחת
הלוואות ואח''כ מספרת שאין לה להחזיר, מה עושים אנחנו
טובעים בים הדרישות, יש לנו עוד 3 ילדים מהם אנחנו מסתירים
את הכל מה שקורה עם הבת הזו.

מה עושים?
 

SupermanZW

Well-known member
מפסיקים לתת

ומסבירים שמי שלווה ולא מחזיר מאבד את אמון המלווה ולכן משום שאיבדה את אמונכם אתם לא מוכנים לעזור לה יותר ושתתמודד עם זה.
 

iris mom of two

New member
אני בת שחיה בחו"ל

זה שחיים בחו"ל זה לא תרוץ לקחת. רק ההגעה אליה עולה לכם הון.

מקצים תקציב, אומרים לה, זה כמה שאנחנו יכולים לעזור, לא יותר. את רוצה במזומן או שנעזור עם הקניות? וזה מה שעוזרים. סכ"ה אתם לא עושים לה טובה בזה שאתם בור ללא תחתית. זוג עם ילדים צריכים ללמוד לחיות ללא עזרה.
 

sefia

New member
זה כנראה היה קורה גם בארץ

זה יותר עניין של אופי ומערכת היחסים ביניכם (הגבולות )
ולא עניין של גאוגרפיה.
תציבו גבולות לפי מה שמתאים לכם לתת
 
בקצרה

1. מה הקטע של ה"סלנג" הזה לקרוא לילד צאצא? זה מעצבן לאללה ולא נשמע טוב.

2. זה הכסף של ההורים, הם עובדים בשבילו וזכותם המלאה להחליט על מה הם נותנים אותו ועל מה לא. נקודה. אין פה שום עניין מוסרי.
NEXT
 
למעלה