שרשור FAQ

[ezaton]

שרשור FAQ

אני רוצה להציב בשרשור הזה מספר נושאי FAQ שקשורים להתקנת לינוקס, באשר היא. אם כתבתם הודעה רלוונטית (לדעתכם), ואין לכם כח ל- copy/paste, פשוט תוסיפו את הלינק אליה כאן. המטרה היא לערוך (סוף סוף

) את ה- taglines, ולהחזיק שירשור אחד שנוגע כללית ללינוקס, בנושא שאלות למתחילים. לתשומת לב הקוראים - ה- FAQ לא מחליף אתרים אחרים כדוגמת ה-פינגוין או וואטסאפ, אלא נועד לשמש אותנו ואתכם, כדי לעדכן ולערוך, ולחסוך לכם חיפוש כאשר זה נוגע להתקנה חדשה של לינוקס. כמו כן, אם מישהו הולך לדון יעודית בהפצה מסויימת, ואם אני לא אספיק, נא ליצר תחת שרשור בנוגע להפצה המסויימת הזאת. לדוגמא, אם אני אתחיל לדבר על פדורה2, אזי תחת ה / של השרשור, נא לשים fedora, ואז תחתיו 2, ורק תחת זה להתחיל לכתוב. המטרה היא גם לשמור על סוג של סדר, כדי שלחדשים בנושא, ולוותיקים, יהיה קל יותר למצוא את ידיהם ורגליהם בעניין (הרי כולנו יודעים שיש המון מידע על לינוקס גם ככה. בואו ננסה לסדר אותו). כמו כן, אני מתכוון לשמור את השרשור הזה חי, גם אם יצא מהעמודים הראשונים של תפוז, הן באמצעות קישורים אליו של מאמרים רלוונטיים, והן באמצעות כתיבה ישירות אל תוכו. בהצלחה לכולנו, ובשאיפה, לפורום ממוקד יותר, ועם פחות שאלות חוזרות.

 

[ezaton]

נושאים בהתקנת לינוקס - מחיצות

בפוסט הספציפי הזה, אני מעוניין לעסוק בנושאים שתקפים _לכל_ הפצת לינוקס, באשר היא (פחות או יותר). מחיצות (Partitions): בזמן שלחלונות יש את המחיצות שלו (מסוג FAT, FAT32, NTFS), מע' לינוקס דורשת את סוג המחיצות שלה. מה המשמעות? המשמעות היא שברוב המקרים, וברובן המכריע של ההפצות (בעיקר הנפוצות), אין אפשרות להתקין לינוקס על "מקום ריק ב- :C". כדי שניתן יהיה להתקין לינוקס על מערכות כאלו, יש צורך בשינוי גודל המחיצות של חלונות, ובפינוי נפח ללא מחיצות על הדיסק הקשיח. כלים שמאפשרים את זה הם PQMagic (או בשמו הנפוץ - Partition Magin), ואף כלי ההתקנה של הפצות Mandrake מודרניות (מנסיוני שלי, זה עובד יפה מאוד החל ממנדרייק 10 ואילך). לאחר פינוי הנפח הריק באמצעות PQMagic, אין ליצר מראש מחיצות ללינוקס. מע' הלינוקס יודעת ליצר מחיצות עבור עצמה בתהליך ההתקנה, ובניית מחיצות באמצעות PQMagic פעמים רבות הביאה לשגיאות בהתקנה (עקב טבלת מחיצות לא מאוד תקנית). פינוי הנפח, והשארת השיקולים להתקנת הלינוקס הם הפיתרון הטוב ביותר, היום, למתחילים. בד"כ הפצות מכירות את צרכי הנפח שלהן היטב, בזמן שאתם לא כל כך. נפחים מומלצים: לרוב הפצות הלינוקס היום נדרשים 4-5 ג'יגה פנויים בדיסק הקשיח לפחות. מדוע? מכיוון שהפצת לינוקס באה עם כל הכלים שאתם יכולים לחשוב עליהם. אם לא תבררו בקפידה, תהליך ההתקנה ינסה לתת לכם לטעום מכל העולמות, ויכניס המון תוכנות שאותן תוכלו לנסות בהמשך. עם הזמן והנסיון, תוכלו לדעת מראש אילו תוכנות רלוונטיות לכם, ואילו פחות. אל תמהרו לצמצם תוכניות שאתם לא מכירים, כי אתם עלולים לבטל משהו שממש תרצו או תצטרכו. מע' לינוקס שבהן אתם באמת הולכים לעשות שימוש, תגדלנה בנפח, כי ישנן תוכנות שלא מסופקות עם ההפצה, שתרצו להוסיף, וסרטים, מסמכים, וקבצים נוספים שלכם יצרכו נפח נוסף. נסו גם לחשוב קדימה, במגבלות הנפח הקיים, ורמת ההתלהבות שלכם מהעניין. מיחוץ - או איך אפשר לבנות את המערכת כך שהיא תשרוד בקלות התקנה מחדש כאשר אתם מתקינים מחדש, תהליך מאוד נדיר בלינוקס, אך יחסית נפוץ בקרב מתחילים (אנשים עוד באים עם הראש של חלונות), אובדן המידע האישי בתהליך פירמוט אינו נעים. כדי למנוע מצב כזה, וכדי להקל על תהליך ההתקנה מחדש, או השידרוג, במינימום קשיים, ניתן בתהליך ההתקנה הראשונית (פעם ראשונה) לבנות מחיצה יעודית לספריות הבית. במע' לינוקס ניתן לעגון (לחבר) מחיצה (או כל כמות של מחיצות) אל תוך עץ הספריות הרגיל, כך שהן תהיינה זמינות במע' תמיד. לדוגמא, אם בחלונות, במקום לקרוא לכונן , הייתם ממפים אותו ל- Documents and Settings, הרי שהייתם יכולים לפרמט את :C בכל זמן שיעלה רצון מלפניכם, ולשמור את המידע שלכם זמין תמיד. מיפוי כזה אפשרי וטבעי בלינוקס, וניתן (ואף קל) לבצעו בעת ההתקנה של המערכת. אם אינכם משתמשים בחלוקת מחיצות אוטומאטית, ניתן לבנות מחיצה תוך כדי התהליך, ולמפות אותה ל- home/ - שם ישבו הקבצים האישיים שלכם, המשתמשים. עד כאן לנושא זה. יהיה המשך.

 

[ezaton]

נושאים בהתקנת לינוקס - משתמשים

בלינוקס קיים מערך משתמשים שנועד להקל באבטחת המערכת. קיים משתמש על, בשם root. בתהליך ההתקנה (לפחות של רוב ההפצות) מתבקש המתקין לספק שם משתמש נוסף, למשתמש שאיתו הוא יעבוד. מכיוון שמשתמש רגיל מוגבל בהרשאותיו, כך קל יותר למנוע גרימת נזק בטעות, או ע"י "תוכנה משתוללת" במערכת. כאשר נכנס לממשקי הגדרות גראפיים, ותדרש הרשאת על לשם ביצוע פעולות, המערכת תבקש מאיתנו סיסמה. בחלון טרמינל (konsole ב- KDE, לדוגמא), כאשר נרצה להריץ פקודה כלשהי בתור משתמש על, נצטרך להקליד את הפקודה הבאה: - su (שימו לב - יש מינוס מימין לפקודה. כך מריצים אותה). המערכת תבקש מאיתנו את סיסמת משתמש העל, וכאשר נקליד אותה, לא נראה פלט (לא תהיינה כוכביות, קווים, או אותיות. פשוט ריק). אחרי ש"שידרגנו" את ההרשאות שלנו להרשאות משתמש על, נוכל להריץ את פקודות הקונפיגורציה, או ההתקנה, תחת הרשאות משתמש העל. שימו לב שמאוד לא מומלץ לעבוד תחת הרשאות משתמש על. הנזק שאתם עלולים לגרום למערכת בטעות עלול להיות הרסני. במערכת לינוקס, כמו מערכות יוניקס אחרות, משתמש העל הוא "אלוהי המערכת". אתם יכולים למחוק מחיצה תוך כדי עבודה עליה, אתם יכולים להשמיד מערכת קבצים. אתם יכולים להריץ ולכבות שירותים, אתם יכולים למחוק חצי דיסק קשיח, לפני שתשימו לב מה קורה. מאוד לא מומלץ, על כן. הרעיון בשימוש ב- -su הוא לאפשר לכם לבצע מטלות יעודיות, קבועות מראש (כלומר, ידועות לכם), תחת הרשאות משתמש העל, בלי ששאר העבודה השוטפת שלכם תהיה תחת הרשאות דומות. כך הסבירות לנזק במערכת קטנה משמעותית, ומערכת הלינוקס שלכם תאריך חיים. טעויות נפוצות של מתחילים מסתיימות במילה "אופס", ובהתקנה מחדש, מכיוון שהם לא שמרו על הכלל הפשוט של לא להשתמש בהרשאות משתמש על בעבודה שוטפת.

 

[SML]

עוד קצת על מחיצות

מתוך http://www.win.tue.nl/~aeb/partitions/partition_types-2.html "אורך רשומה של טבלת המחיצות הוא 16 בייט והיא כוללת את ששת הפריטים שלהלן (לאו דווקא לפי הסדר: 1: בייט שהוא או 0X80 או 0 המסמן אם המחיצה ניתנת לאיתחול או לא. ה MBR הסטנדרטי של של DOS לא יאתחל מחיצה אלא אם היא המחיצה הראשונית היחידה שניתנת לאיתחול. למחיצות לא ראשוניות הבייט הזה אינו בשימוש. 2: בייט הקובע את סוג המחיצה. 3 : 4 בייטים המציינים את הסקטור בו מתחילה המחיצה. 4: 4 בייטים המציינים את אורך המחיצה (בסקטורים). 5: 3 בייטים המציינים את הסקטור בו מתחילה המחיצה בפורמט C/H/S (צילינדר\ראש\סקטור). 6: 3 בייטים המציינים את הסקטור האחרון במחיצה בפורמט C/H/S. לינוקס משתמש רק בפריטים 2 3 4 , ואי לכך אינו מתעניין ב"גיאומטריה" של הדיסק, ויכול להשתמש בדיסקים של עד 32^2 סקטורים (ארבעה טרה-בייט). DOS משתמש רק בפריטים 5 6 , מה שגורר את מחסומי 1024 צילינדרים, 500 MB ו 8 GIG למחיצה ברת איתחול." מסקנה: לינוקס ו DOS משתמשים בחלקים שונים של טבלת המחיצות. לכן מה שנכון ללינוקס יכול להראות שגוי לחלונות ולהפך. זה גם המקור לאין סוף התנגשויות והודעות שגיאה כאשר משתמשים בכלים של שתי המערכות לסירוגין כדי לערוך אותה טבלת מחיצות.

 

[דוביקס]

חלוקת מחיצות במנדרייק

ברירות המחדל של התקנה רגילה של מנדרייק הן: - שלוש מחיצות: / (שורש), swap ו-home נפרדת. - עיגון מחיצות חלונות תחת mnt/ למשל mnt/win_c/ אם רוצים אפשר לבצע חלוקה ידנית - אני בד"כ מקצה 500MB לשורש, 300-500MB ל-swap (תלוי בגודל הזיכרון), 2 ג'יגה ל usr/ (שבברירת המחדל יושבת תחת השורש, אבל אני מעדיף שהתקנת התוכנות תהיה במחיצה נפרדת), 500MB ל var/ (לוגים) והשאר (מינימום 1-2.5GB) ל home/. לשרת סביר להניח שיש לנפח יותר את var/ ו-swap. אני בד"כ גם לא מחלק את כל הכונן הקשיח - לרוב השימושים אפשר להסתפק ב 20-30GB שמספיקים לכל הזבל הרגיל שתצברו, ואת השאר אני משאיר לא מחולק לשימוש עתידי. -- GFDL --

 

[ezaton]

פדורה (Fedora)

 

[ניר טייב]

3

 

[ניר טייב]

הגדרת מקלדת עברית(עם גנום)

http://www.xslf.com/archives/000103.html

 

[ezaton]

רדהאט (RedHat)

 

[ezaton]

מנדרייק (Mandrake)

 

[ezaton]

דביאן ונגזרות (Debian)

 

[alexrait1]

מקורות ל apt-get עבור unstable(sid)

את המקורות יש להדביר לקובץ /etc/apt/source.list deb http://mirror.hamakor.org.il/pub/mirrors/debian/ unstable main contrib deb http://ftp.de.debian.org/debian/ unstable non-free deb http://ftp.de.debian.org/debian/ unstable main deb http://security.debian.org/ stable/updates main contrib non-free deb http://ftp2.fr.debian.org/debian/ unstable main deb http://marillat.free.fr unstable main deb ftp://ftp.nerim.net/debian-marillat/ unstable main deb-src http://perso.wanadoo.fr/debian/ unstable main deb ftp://ftp.us.debian.org/debian/ unstable main non-free contrib deb http://non-us.debian.org/debian-non-US unstable/non-US main contrib non-free

 

[Inola]

אובונטו (Ubuntu)

פורומים - http://www.ubuntuforums.org/ וויקי - http://www.ubuntulinux.org/wiki/ המדריך הלא רשמי - http://ubuntuguide.org/ אובנטו באקפורטס - http://ubuntu-bp.sourceforge.net/

 

[Inola]

מקורות APT לא רשמיים

http://www.apt-get.org

 

[xroeeh]

חייגן l2tp בכבלים עם דביאן

המקור הוא מכאן, אני לא אתרגם אותו (האנגלית מאוד פשוטה ואם יש אי הבנות אני כאן) אלא אעמוד על הנקודות היותר קריטיות לדעתי בתהליך עצמו. בנוסף את הסקריפטים אני לא אעתיק משם אלא פשוט ללכת לקחת אותם משם (ולמה יש לינק למדריך ל vim). בודקים שהחבילות הבאות מותקנות: ifupdown, netbase, net-tools, netkit-ping, ppp, dhcp-client, gcc, binutils, libc6-dev,הן לא אמורות להיות חסרות בהתקנה סטנדרטית אבל במידה והן כן, הן ישנן בדיסק ההתקנה (כלומר אין צורך להוריד). בנוסף, הקרנל צריך לתמוך ב ppp_generic, ppp_synctty, slhc, n_hdlc, כאשר בקרנל שמגיע עם דביאן יש את כולם כמודולים ואז אין בעיה. הולכים ומורידים את rp-l2tp שזה אימפלמנטציה אחרת מ l2tpd של הפרוטוקול l2tp, יש לה את היתרונות והחסרונות שלה, הם לא מעניינים אותנו בשביל ההתקנה. ההתקנה היא דומה מאוד לכל התקנה מקוד מקור, פריסה של תוכן הקובץ עם tar:

tar xvzf rp-l2tp-0.4.tar.gz​

ואז מעבר לספריה של l2tp ושם מקישים:

./configure && make && make install​

מהקטע הבא צריך להיות root (עוברים עם "- su"). ההתקנות של הסקריפטים די טריוויאליות, כל סקריפט לפי המקום שמצוין בדף המקורי. ההערות לגביהם הן ב usr/bin/fixroute/ בו צריך לשנות את ה ip שמופיע שם ל ip של ספק האינטרנט שלכם לפי הרשימה כאן (יש לקחת את ה ip ממה שנקרא שער l2tp). קצת יותר עבודה יש לעשות בסקריפט /etc/l2tp/l2tp.conf/, כאן צריכים לשנות את ה ip כמו בסקריפט הקודם אבל גם לשנות את USERNAME לשם משתמש שקיבלתם מהספק אינטרנט ובנוסף, הייתי ממליץ להוסיף ל lac-pppd-opts את defaultroute ואת replacedefaultroute. הקובץ הבא הוא etc/ppp/pap-secrets/, גם כאן יש להחליף את username בשם משתמש ואת password בסיסמא שלכם (וכן, היא טקסט רגיל וכמובן, רגישה לאות גדולה/קטנה). לגבי הסקריפט של הבדיקה והביצוע שלו עם cron, אני לא כל כך אהבתי את הסקריפט הזה כי הוא עלול לפספס מקרים של קו מת אבל מצד שני הם מבצעים את הבדיקה כל דקה אז זה די זניח, בכל מקרה זה החלק שלדעתי פחות רלונטי, קודם שיהיה קישור חי ועובד. עכשיו נשנה קצת את ההרשאות של הקבצים:

chmod 700 /usr/bin/fixroute chmod 700 /etc/init.d/rp-l2tpd chmod 600 /etc/l2tp/l2tp.conf chmod 600 /etc/ppp/pap-secrets​

כל מה שנשאר עכשיו לעשות זה

/etc/init.d/rp-l2tpd start​

ועל מנת להתנתק

/etc/init.d/rp-l2tpd stop​

 

[ezaton]

סלאקוור (Slackware)

 

[ezaton]

הפצות LiveCD

 

[שוּלה]

איך צורבים דיסק ISO ?

איך צורבים דיסק ISO ? בכל תוכנת צריבה יש אופציה - "צרוב קובץ IMAGE" או "צרוב ISO". בחר את האפשרות מהתפריט, בחר את הקובץ, וצרוב. בד"כ, גודל הקובץ יהיה גדול מאד (MB600-700MB) ובסיומת ISO. (אם תצרוב את הקובץ באופן "רגיל", כמו כל קובץ אחר, הוא לא יפעל.) דוגמא לתוכנת NERO

 

[עידו123456]

הLiveCD לא עולה ובמקומו חלונות עולה

בחלק גדול מהמחשבים ההגדרה של המחשב היא להעלות ישירות את מערכת ההפעלה על הכונן הקשיח, אנו צריכים להורות למחשב לנסות לבדוק קודם האם יש מערכת הפעלה על כונן ה cd. את השינוי אנו מבצעים ב BIOS של המחשב - רכיב תוכנה קטן שיושב על הלוח-אם. בעקרון, ללוחות-אם שונים יש תוכנות BIOS שונות, לכן ההסבר להלן יהיה כללי בלבד. א) הפעילו מחדש את המחשב, עדיף ע"י Restart - כך המסך יהיה בוודאות פעיל באותו רגע קריטי אותו נתאר בסעיף הבא. ב) כניסה לביוס - שלב זה חייב להעשות בשלב בו המחשב מונה את כמות הזיכרון שיש לנו במחשב - כלומר בשניות הראשונות של ההפעלה. כמו שאמרנו, לסוגי מחשבים שונים, יש תוכנות ביוס שונות - ולכן גם אופן הכניסה אליהן שונה. בדר"כ יהיה רשום בתחתית המסך או מייד מתחת לכמות הזכרון הכפתור שעליו יש ללחוץ על מנת להכנס ל BIOS. כפתורים נפוצים הם: [DEL] [F5] [F8] {F10] ג) יש לעבור בתפריטים השונים עד שאנו מגיעים להגדרה בסגנון: Boot Sequence - מתחתיה יהיה לרוב 3-4 אפשרויות כאשר האפשרות הראשונה אצלכם תהיה שם הכונן הקשיח. אנו צריכים לשנות את ההגדרה כך שבאופציה מס' 1 יהיה שם הכונן cd ובאופציה 2 יהיה הכונן הקשיח. ד) יציאה מהביוס - לבחור את האופציה Save and exit. זהו, כעת כל שניתן לעשות הוא להכניס את הדיסק למחשב (אם הוא לא שם כבר) להפעיל מחדש את המחשב ולחכות בהתרגשות למראה הלינוקס הראשון שלנו.

 

[ezaton]

תיסוף

מקש אפשרי כמו כן הוא ה- F1. מצורפת תמונת מסך של BIOS אפשרי אחד, מכמה סוגים אפשריים. בתמונה המצורפת, לדוגמא, יש לשנות את סדר הטעינה, כך שה- CD יהיה הראשון.