מבולבלת2004
New member
קשה לי כל כך... אין לי למי לפנות...
שלום לחברי הפורום אני נוהגת לקרוא פה המון וללמוד מסיפורים אישיים של אנשים הכותבים כאן. מידי פעם גם מגיבה אבל לא הרבה. הסיפור שלי די מורכב... בואו נגיד שההורים שלי גרושים טריים אך התסבוכת החלה לפני שנה. אני לא בקשר עם הבן אדם שקורא לעצמו "אבא" שלי. לא מדברת איתו, לא נפגשת איתו לא כלום. אם אתם רוצים לדעת מהן הסיבות אז בבלוג שלי יש את כל הסיפור במלואו. בעבר נתתי לו הזדמנות שניה אך הוא שוב שיקר לי ולכן סגרתי בפניו את כל הדלתות. נפגשתי עד לפני חודשיים עם בעלת מקצוע שעזרה לי לעבור את התקופה הקשה הזאת. אך לצערי הפסקתי להפגש איתה מסיבות שלא תלויות בי או בה. לפני חודש בערך הוא עזב את הבית . לא ידעתי שזה כל כך יקשה עלי, כל כך ישפיע עלי. כי בכל הזמן שהוא היה בבית התעלמתי ממנו והתייחסתי כאילו שהוא לא קיים. אבל זה שונה, וזה קשה וכמה שאני לא סובלת את הבן אדם הזה וההתנהגות הילדותית שלו אני אכן מרגישה בשינוי בעוצמה ממש חזקה. למשל כשהאחיות שלי הולכות אליו לסופ"ש ורק אני ואמא נשארות בבית זה לא קל. כי פתאום הבית ריק, חסר משהו. אז אני משתדלת לצאת בימים האלו שהן לא בבית, ואמא מוצאת לה תעסוקה אחרת. אבל עדיין אני לא יכולה להשאר מחוץ לבית 48 שעות. פתאום אני מבינה על מה היא (הבעלת מקצוע שנפגשתי איתה) דיברה כל הזמן. אל תגידו לי להפגש איתו או לחדש את הקשר כי זה בלתי אפשרי ורק יכאיב לי יותר. (מנסיון). גם אני לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת להפגש עם בעלת מקצוע חדשה כי אז אני צריכה לספר את כל הסיפור מחדש ואני בספק אם היא באמת תבין אותי כמו שהראשונה הבינה אותי . אני לא יודעת למה אני מצפה או למה אני כותבת את זה בפורום .. אולי רק בשביל להוציא את זה ממני סוף סוף. תודה.
שלום לחברי הפורום אני נוהגת לקרוא פה המון וללמוד מסיפורים אישיים של אנשים הכותבים כאן. מידי פעם גם מגיבה אבל לא הרבה. הסיפור שלי די מורכב... בואו נגיד שההורים שלי גרושים טריים אך התסבוכת החלה לפני שנה. אני לא בקשר עם הבן אדם שקורא לעצמו "אבא" שלי. לא מדברת איתו, לא נפגשת איתו לא כלום. אם אתם רוצים לדעת מהן הסיבות אז בבלוג שלי יש את כל הסיפור במלואו. בעבר נתתי לו הזדמנות שניה אך הוא שוב שיקר לי ולכן סגרתי בפניו את כל הדלתות. נפגשתי עד לפני חודשיים עם בעלת מקצוע שעזרה לי לעבור את התקופה הקשה הזאת. אך לצערי הפסקתי להפגש איתה מסיבות שלא תלויות בי או בה. לפני חודש בערך הוא עזב את הבית . לא ידעתי שזה כל כך יקשה עלי, כל כך ישפיע עלי. כי בכל הזמן שהוא היה בבית התעלמתי ממנו והתייחסתי כאילו שהוא לא קיים. אבל זה שונה, וזה קשה וכמה שאני לא סובלת את הבן אדם הזה וההתנהגות הילדותית שלו אני אכן מרגישה בשינוי בעוצמה ממש חזקה. למשל כשהאחיות שלי הולכות אליו לסופ"ש ורק אני ואמא נשארות בבית זה לא קל. כי פתאום הבית ריק, חסר משהו. אז אני משתדלת לצאת בימים האלו שהן לא בבית, ואמא מוצאת לה תעסוקה אחרת. אבל עדיין אני לא יכולה להשאר מחוץ לבית 48 שעות. פתאום אני מבינה על מה היא (הבעלת מקצוע שנפגשתי איתה) דיברה כל הזמן. אל תגידו לי להפגש איתו או לחדש את הקשר כי זה בלתי אפשרי ורק יכאיב לי יותר. (מנסיון). גם אני לא יודעת אם אני אהיה מסוגלת להפגש עם בעלת מקצוע חדשה כי אז אני צריכה לספר את כל הסיפור מחדש ואני בספק אם היא באמת תבין אותי כמו שהראשונה הבינה אותי . אני לא יודעת למה אני מצפה או למה אני כותבת את זה בפורום .. אולי רק בשביל להוציא את זה ממני סוף סוף. תודה.
