מה קורה כשילדים לפרודים - נפרדים?

icy rain drop

New member
מה קורה כשילדים לפרודים - נפרדים?

לא קרה לכם שעברתם פרידה קשה, ולא יכולתם שלא לומר לעצמכם "על מי בכלל ניסיתי לעבוד? הרי אני יודע כבר, שאין דבר כזה אהבה. שזה אף פעם לא מצליח." אפילו שאתם יודעים שלא כל שני אנשים חייבים להפרד, אפילו שאתם יודעים שלהורים שלכם עדיף בנפרד וגם לכם עדיף ככה, אפילו שההורים שלכם, בחלק מהמקרים, גם מצאו אהבה חדשה, ואפילו, שלפעמים אתם רואים באהבה החדשה הזו לא פחות ולא יותר ממודל ממש. לא קורה לכם שלפעמים שום דבר לא משנה? לעזאזל עם הכל, מרפי תמיד צודק, אבל יותר מזה, הגט של ההורים. מה דעתכם?
 

Twistttttt

New member
אני לא חושבת שזה נכון לחשוב ככה

אמנם הורים משמשים כמודל. אבל ילדים לא נפרדים כי זה מה שהוריהם עשו. הם נפרדים כי יש בעיות מסוימות בקשר שלהם.
 

icy rain drop

New member
לא אמרתי שנפרדים בגלל ההורים

אלא... שלפעמים קשה שלא לחשוב "אמרתי לך". כלפי עצמך, הכוונה. יותר מדויק, קשה שלא להרגיש ככה, למרות שיודעים שאין שום קשר הגיוני.
 

Mip Mip

New member
אני חושבת שלהפך...

אנחנו רק צריכים לדעת להסתכל על ההורים שלנו בעיניים ביקורתיות וללמוד מהטעויות שהם עשו (ד.א לחלק מהם להתחתן אחד עם השני היתה הטעות הראשונית אבל אז גם אנחנו לא היינו פה אז לא נכנס לזה
). לא איבדתי אמון באהבה... (תקראו לי רומנטיקנית...) אבל אולי כן במוסד הנישואין,... אבל זה כל כך רחוק ממני (אוי אלוהים- שנות אור!!!!) שאני פשוט לא חושבת על זה עכשיו... "WE ARE YOUNG WE ARE FREE..."
 

icy rain drop

New member
אחרי הפרידה האחרונה

זה בעיקר ייאוש. אמון במוסד הנישואין מעולם לא היה לי יותר מדי, ובאופן קיצוני. במשך שנים לא הייתי מסוגלת לראות את עצמי במסגרת של משפחה ומחויבות... עכשיו אני מתחילה לחשוב על זה מחדש. לפעמים אני מרגישה מפגרת כשאני אופטימית מדי, אבל גם להיות מדוכאת מהמציאות הזו - לא חוכמה גדולה. צריך למצוא איזון. אבל איך עושים את זה, כשכל מה שיש הוא מודלים מזויפים מפלאסטיק, שאי אפשר להכין את עצמך לקשיים לפיהם, או... ההורים. שהתגרשו, וזה. היי, תודה לך.
 

Mip Mip

New member
נכון כי כל פרידה היא מאיישת

וכואבת. במיוחד ממישהו שבאמת אוהבים. אבל באמת לא צריך להשליך את זה על ההורים שלנו... זה רק יעצור אותנו בחיים, לא יקדם לשום מקום... תאכלי הרבה גלידה שבוע. זה מאוווד מעודד.
 

icy rain drop

New member
ומה עם הצמיגים שמתווספים?

גם הם מעודדים?
לא יודעת, אולי זו אני.
 

הדסו^ש

New member
ידוע, מוכר...

ואני לא יודעת אם זה קשור ישירות לגירושי ההורים, אבל יש את הקטע הזה שכל פעם שנפרדים מחבר או אפילו סתם מישהו שיצאת איתו לתקופה קצרה, המחשבה הזו של " ידעתי שאף פעם לא הולך לי אז למה חשבתי שהפעם כן...?". אז זהו, שסטטיסטית לא הרבה אנשים נשארים לכל החיים עם בן הזוג הראשון שהיה להם... זאת אומרת שרובינו כן חווים פרידה לפחות פעם אחת בחיים, ובדרך כלל זו לא פעם אחת אלא כמה וכמה. אבל קורה שכן יש קשר מוצלח, ואז אפילו בלי שחושבים על "מחוייבות" זה מגיע לבד, כי זה מרגיש נכון וטוב לך וזה האדם שאת רוצה להיות איתו. לא יודעת אם לכל החיים, אבל את כן רואה פתאום עתיד עם בן הזוג שלך. תאמיני או לא, מתי שהוא זה יקרה. מבטיחה...
 

icy rain drop

New member
היי, תודה.

על היחס החם, והאכפתיות וההשקעה וזה. העיקר שתזכרי את זה גם לגבי עצמך.... וכן. את גם צודקת. תודה, לילה טוב
 
האמת שלא

ההורים שלי זה ההורים שלי ולמרות שאני הבת שלהם אני מישהי אחרת. לא מאמינה בזה ולא כדאי להפוך את זה לקלישאה.
 

icy rain drop

New member
אתם מפספסים את הנקודה

השאלה שלי היא לא אם זה נכון והגיוני לחשוב ככה. אלא, האם למרות שלא, אתם מרגישים ככה מפעם לפעם?
 

icy rain drop

New member
גם אני לא מסכימה עם הדעה הזו

ובכל זאת מרגישה ככה מפעם לפעם. לא סותר.
 

*superstar*

New member
עד כמה שזה לא צריך להשפיע עליי

אני חושבת שאחד הפחדים היותר גדולים שלי זה שגמני אתגרש יום אחד. לא רוצה להיות כמו ההורים שלי.
 
למעלה