JILSER
Member
ההסדר
הפעם הראשונה שגיליתי שהיא בוגדת בי היתה קשה, אפילו נוראה.
ההרגשה של מישהו שנמצא איתך כבר הרבה זמן ואתה מאמין בו עד הסוף ופתאום הכל מתנפץ מול הפנים היא הרגשה נוראה.
הטחתי בה האשמות ונשבעתי שיותר לא אאמין לה.
לילות ארוכים לא יכולתי להירדם כי בכל חלום היא הופיעה לי מזדיינת עם המאהב שלה בכל מיני מקומות.
הסיפורים שלה היו הגיוניים וההעדרויות שלה בגלל העבודה (לכאורה) גם התקבלו בטבעיות, אבל אחרי שתפסתי אותה לגמרי במקרה פתאום שיחזרתי את כל הפעמים שהיתה נעדרת והכל התחבר לי, זאת לא היתה מעידה חד פעמית, היא היתה איתו הרבה זמן.
לא רציתי לפוצץ את הזוגיות, גם בגלל הילדים וגם בגלל שאהבתי אותה או יותר נכון הייתי רגיל אליה מאוד וכל שינוי בזוגיות לא נראה לי הגיוני.
היא הבטיחה לי שזה היה רק איתו ולמרות שלא האמנתי לה העדפתי להשאיר את זה ככה בתנאי שתנתק איתו את הקשר באופן מוחלט.
נסיתי לחזור איתה לחיים רגילים אבל הרגשתי שזה כבר אף פעם לא יהיה כמו פעם, את האמון שלי בה כבר לא ניתן להחזיר.
היא באמת אישה טובה ומזדיינת מעולה, יוזמת תמיד ומספקת אותי, אבל אולי דווקא זה הפחיד אותי. אולי היא יותר מידי מינית ואולי היא פשוט זקוקה ליותר, אולי אני לא מספיק לה.
בפעם השניה שגיליתי שהיא בוגדת בי כבר לא ידעתי מה לעשות.
להפתעתי קיבלתי את זה יותר קל מהפעם הראשונה, אולי בגלל שבסתר ליבי ציפיתי לזה.
המריבה הפעם היתה קטנה יותר, הפעם היא הכחישה בתוקף למרות שאני הייתי משוכנע ולא רציתי להתעמת איתה יותר מידי.
ניסיתי להמשיך לחיות ככה אבל לא הייתי מסוגל להזדיין איתה, כל הזמן ראיתי בראשי אותה עם מישהו אחר.
אחרי הרבה מחשבות החלטתי לא לפרק את החבילה, להשאיר את המצב ככה. הבנתי שאני כבר לא יכול לשנות אותה.
החלטתי לחפש לעצמי מאהבת. אם לה מותר אז גם לי מותר.
אבל אני טיפוס ביישן ולא כל כך הלך לי למצוא מאהבת ולמרות שיש לי הרבה מחזרות בכל פעם שהגעתי למצב של בגידה וסקס של ממש נרתעתי ונסוגתי, הרגשתי שאני לא מסוגל.
ושוב תפסתי אותה, אולי לא ממש ולא על חם אבל היה לי ברור שיש לה רומן ואפילו אני בטוח שאני יודע עם מי.
הוכחות מוחלטות לא היו לי אבל גם לא הייתי צריך, פשוט ידעתי והפנמתי.
קיבלתי את ההחלטה להמשיך ככה אבל היה לי חשוב להראות לה שגם לי יש מאהבת, שאולי היא תרגיש מה שאני מרגיש.
הייתי נעדר מהבית בכל מיני תירוצים, הולך לחברים או סתם להסתובב, לשבת באיזה פאב על בירה אם לא עם מישהי אז לפחות עם עצמי, העיקר שהיא תחשוב שיש לי מישהי, שאני לא ארגיש שרק היא משחקת במשחק.
ואז הכרתי אותה, זאת לא היתה אהבה סוערת, היא פשוט היתה לבד וגם אני, שני אנשים במקום הנכון ובזמן הנכון, וכמו שני לבבות בודדים פשוט התאחדנו לסקס שכולו אומר "גם אנחנו במשחק הזה".
היא היתה סטוץ חד פעמי והרגשתי רע אחרי זה, אבל אחר כך היתה עוד אחת ועוד אחת.
הרגשתי שאנחנו בסוג של הסדר ואפילו התחלתי ליהנות מזה, אם לה מותר אז גם לי מותר וככה אנחנו יכולים להמשיך בחיים המשותפים והיפים (לפחות כלפי חוץ).
אני מסתכל עליה ויודע שהיא חוגגת, אולי עם אחד ואולי עם יותר, אבל גם אני במשחק הזה ואני מקפיד להעביר לה את התחושה הזאת, שתדע שלא רק לה מותר.
------------------------
הפעם הראשונה שגיליתי שהיא בוגדת בי היתה קשה, אפילו נוראה.
ההרגשה של מישהו שנמצא איתך כבר הרבה זמן ואתה מאמין בו עד הסוף ופתאום הכל מתנפץ מול הפנים היא הרגשה נוראה.
הטחתי בה האשמות ונשבעתי שיותר לא אאמין לה.
לילות ארוכים לא יכולתי להירדם כי בכל חלום היא הופיעה לי מזדיינת עם המאהב שלה בכל מיני מקומות.
הסיפורים שלה היו הגיוניים וההעדרויות שלה בגלל העבודה (לכאורה) גם התקבלו בטבעיות, אבל אחרי שתפסתי אותה לגמרי במקרה פתאום שיחזרתי את כל הפעמים שהיתה נעדרת והכל התחבר לי, זאת לא היתה מעידה חד פעמית, היא היתה איתו הרבה זמן.
לא רציתי לפוצץ את הזוגיות, גם בגלל הילדים וגם בגלל שאהבתי אותה או יותר נכון הייתי רגיל אליה מאוד וכל שינוי בזוגיות לא נראה לי הגיוני.
היא הבטיחה לי שזה היה רק איתו ולמרות שלא האמנתי לה העדפתי להשאיר את זה ככה בתנאי שתנתק איתו את הקשר באופן מוחלט.
נסיתי לחזור איתה לחיים רגילים אבל הרגשתי שזה כבר אף פעם לא יהיה כמו פעם, את האמון שלי בה כבר לא ניתן להחזיר.
היא באמת אישה טובה ומזדיינת מעולה, יוזמת תמיד ומספקת אותי, אבל אולי דווקא זה הפחיד אותי. אולי היא יותר מידי מינית ואולי היא פשוט זקוקה ליותר, אולי אני לא מספיק לה.
בפעם השניה שגיליתי שהיא בוגדת בי כבר לא ידעתי מה לעשות.
להפתעתי קיבלתי את זה יותר קל מהפעם הראשונה, אולי בגלל שבסתר ליבי ציפיתי לזה.
המריבה הפעם היתה קטנה יותר, הפעם היא הכחישה בתוקף למרות שאני הייתי משוכנע ולא רציתי להתעמת איתה יותר מידי.
ניסיתי להמשיך לחיות ככה אבל לא הייתי מסוגל להזדיין איתה, כל הזמן ראיתי בראשי אותה עם מישהו אחר.
אחרי הרבה מחשבות החלטתי לא לפרק את החבילה, להשאיר את המצב ככה. הבנתי שאני כבר לא יכול לשנות אותה.
החלטתי לחפש לעצמי מאהבת. אם לה מותר אז גם לי מותר.
אבל אני טיפוס ביישן ולא כל כך הלך לי למצוא מאהבת ולמרות שיש לי הרבה מחזרות בכל פעם שהגעתי למצב של בגידה וסקס של ממש נרתעתי ונסוגתי, הרגשתי שאני לא מסוגל.
ושוב תפסתי אותה, אולי לא ממש ולא על חם אבל היה לי ברור שיש לה רומן ואפילו אני בטוח שאני יודע עם מי.
הוכחות מוחלטות לא היו לי אבל גם לא הייתי צריך, פשוט ידעתי והפנמתי.
קיבלתי את ההחלטה להמשיך ככה אבל היה לי חשוב להראות לה שגם לי יש מאהבת, שאולי היא תרגיש מה שאני מרגיש.
הייתי נעדר מהבית בכל מיני תירוצים, הולך לחברים או סתם להסתובב, לשבת באיזה פאב על בירה אם לא עם מישהי אז לפחות עם עצמי, העיקר שהיא תחשוב שיש לי מישהי, שאני לא ארגיש שרק היא משחקת במשחק.
ואז הכרתי אותה, זאת לא היתה אהבה סוערת, היא פשוט היתה לבד וגם אני, שני אנשים במקום הנכון ובזמן הנכון, וכמו שני לבבות בודדים פשוט התאחדנו לסקס שכולו אומר "גם אנחנו במשחק הזה".
היא היתה סטוץ חד פעמי והרגשתי רע אחרי זה, אבל אחר כך היתה עוד אחת ועוד אחת.
הרגשתי שאנחנו בסוג של הסדר ואפילו התחלתי ליהנות מזה, אם לה מותר אז גם לי מותר וככה אנחנו יכולים להמשיך בחיים המשותפים והיפים (לפחות כלפי חוץ).
אני מסתכל עליה ויודע שהיא חוגגת, אולי עם אחד ואולי עם יותר, אבל גם אני במשחק הזה ואני מקפיד להעביר לה את התחושה הזאת, שתדע שלא רק לה מותר.
------------------------
נערך לאחרונה ב: