שאלה נכונה ביותר
זה לא הביטוי היחיד המשמש בו זמנית לתאר דבר והיפוכו: יש אנשים שמתכוונים לציין באמצעותו משהו גרנדיוזי טוב - ואחרים - עושים בו שימוש כדי לתאר בדיוק את ההיפך, כדי להבהיר באמצעותו כמה רע. הסימפטום המטומבל הזה נובע, כמובן, בגלל אותם אנשים באוכלוסיה, חסרי עמוד שידרה משל עצמם, המשמשים כמו חיידקים מעבירי-מחלות: הם רק שומעים איזה ביטוי חדש - ומייד חוזרים עליו כמו תוכי - לא תמיד הם מבינים את משמעותו בקונטקסט המבוקש. בדרך זו הם קונים לעצמם מקום על יד שולחן "סדר היום" החברתי של המנהיגים החברתיים שלהם. למעשה מדובר בקוד חברתי, המהווה עבורם כרטיס כניסה למועדון עדר החברים שלהם. כך קורה, שאיזה טמבלולו שמע את הביטוי הזה מחברו - ובלי לברר בכלל אם חברו הטמבלולו עצמו הבין את מה ששמע מחבר אחר - והנה, יש לנו כבר שני טמבלולים המהווים ראש חץ לטור גיאומטרי טמבלולו: בתוך ימים ספורים כבר יימצאו אותם אנשים חסרי-חוליות נוספים שילמדו את הביטוי הזה וימשיכו להפיץ אותו - בלי לעצור רגע ולשאול מה, לעזאזל, הם בכלל אומרים. בנסיבות אלה, זה רק ברור וצפוי שאותו ביטוי יקבל שתי משמעויות שונות והפוכות, ומצחיק שהשומע ממשיך לשמוע את מה שהוא רגיל להבין מהביטוי הזה -והמשמיע - משוכנע שהשומע מבין כמוהו, בדיוק את ההיפך. ביטוי נוסף כזה הוא, למשל, הכינוי "בן זונה". גם הכינוי הזה הוא דואלי, ונושא שתי משמעויות שונות והפוכות: הצד הרע שלו - מיוחס בדרך כלל לאנשים חיים: "השופט בן זונה!", "פרס בן זונה" וכד´. לעומת זאת, בכל הנוגע לעולם הדומם - או אז הופך הביטוי הזה לציין משהו טוב, אפילו מצויין ונדיר: "איזה ב.מ.וו בן-זונה! קורע על 190!"... "הביא לי טייפ לאוטו - בן זונה של טייפ"... שמעת את זהבה בן? איזה דיסק בן זונה הוציאה!" המסקנה: חבל על הזמן עם כל הביטויים של הבן-זונה, איזה בן זונה של ביטוי זה, חבל על הזמן.
