זכרונות קטנים מילדותינו או נעורינו

[יוליקה]

זכרונות קטנים מילדותינו או נעורינו

אתמול קניתי חבילת גבינה בנייר: טובורג...
חיפשתי טוב טעם ולא מצאתי...אז קניתי טובורג של משק צוריאל...

כשפתחתי אותה, זה עשה לי הבזק במוח שהחזיר אותי לילדות...למה?
כשהיינו ילדים שלחו אותנו למכולת לקנות גבינת קרש...זוכרים את הבטוי?
היו לקוחים נייר, שמים על המשקל ומבקשים 200 גר' גבינה....איזו גבינה
טעימה היא היתה...רק גבינת טוב טעם מזכירה אותה...
והיתה גבינת כנען...היתה זו גבינה כחושה ארוזה בנייר... (שיש עדיין גם היום)
אני זוכרת את השכנה שלנו תולה לייבוש את הנייר של גבינת הכנען...
ומשתמשת בה לאריזת סנדוויצ'ים לילדים לבית הספר...

למה ניזכרתי בזה? כי גבינת הטובורג היתה ארוזה בדיוק באותו סוג נייר
שהיה מתנופף על חבל הכביסה של השכנה....

 

[אפונה ירוקה חמודה]

גדול!! ליבש נייר.....

מזכיר לי את הבדיחה על הסקוטים שמשתמשים בנייר טואלט שימוש חוזר מכבסים אותו ומייבשים אותו.

בינינו, עדיף לעטוף סנדביץ' בניר כי עכשיו די חוזריים לניר אחרי ששקיות הניילון זה מזהם כל כך גדול בסביבה האורגנית

 

[שרה16]

אני אוהבת את המחלבות הקטנות

המצליחות לייצר גבינות ייחודיות עם טעם של פעם, או טעם של חו"ל...
הבעיה העיקרית היא החברות עם המונופול ושיטות המאפיה המצליחות לבלוע לכתוש ולהתיש את המחלבות הקטנות.
אחת המחלבות הקטנות משכה את תשומת עיני בגלל האתר החמוד והשם המדליק

http://www.goatswiththewind.com/

 

[יוליקה]

אני בכלל לא מבינה מה יש לגדולות לפחד מהקטנות

הרי המחלבות הגדולות תנובה, שטראוס, טרה, יוטבתה מתעסקות במוצרים
מחלב פרה...

והקטנות מתעסקות עם מוצרים מחלב עיזים או צאן...

מכל מקום קיוויתי שתספרו חוויות או זיכרונות מהילדות הקשורים למוצרים, חפצים וכד' שונים....

 

[שרה16]

יוטבתה כבר לא

היא בבעלות שטראוס (לפחות 50%).
ואני מכירה מכולות שלא מוכרות גבינות של מחלבות קטנות כי הגדולות או מאיימות,או מחלקות מתנות.

ואני מתגעגעת לטעם של החלב בבקבוק.
הייתי רבה עם אחי מי לוקח את השמנת מלמעלה.

בתור ילדה היינו הולכים לרפת ומגרדים את השמנת מלמעלה.(לא מפוסטר ולא בטיח)
מערבבים עם סוכר או פרי ,מכניסים למקרר ואוכלים בתור גלידה

 

[עדגיל]

שרה'לה, במכולת השכונתית שלנו מוכרים גבינות

ומוצרים שונים של שטראוס, תנובה, יטבתה, טרה, מחלבות גד ועוד. אני לא מצפה להשיג אצלו גבינות יוקרתיות של מחלבות קטנות (גבינות עטופות בפחם, סנט-מור, גבינות עם עלי דפנה וכו'....) לא בגלל שמישהו מאיים עליו אלא בגלל שמטבע הדברים בחנות מכולת ניתן להשיג מצרכי מזון בסיסיים ולא מוצרי מותרות. בשביל זה יש מינימרקטים, היפרים, רשתות וכו'...

 

[רונה 2346]

עונת הגוגואים/חרצני המשמש - עונה קצרה

ילדים עדיין חופרים גומות קטנות ומשחקים עם גוגואים?

 

[שרה16]

לא ראיתי בשום מקום בשכונה

דווקא שאלתי אמהות צעירות, והתשובה שלילית

 

[sailor]

בניר המיובש של הגבינות

היו משתמשות כניר אפיה שלא נמכר בחנויות.
כשאמי היתה זקוקה ליותר ניר אפיה (למשל להכנת עוגות לארוע במשפחה או אצל חברים) היתה דפים גדולים בקונדיטוריה וחותכת לפי התבניות שלה.

אפרופו ארועים, כל נשות המשפחה, חברות ושכנות היו נרתמות להכנת פשטידות, סנדויצ'ים קטנים מ"לחם צרפתי" ועוגות.
הגברים היו משיגים עגלה וסוחבים ארגזי מיץ תפוזים ואשכוליות, סיפוני סודה, יין פטישים, כמה בקבוקי קוניאק תוצרת הארץ ושנים שלושה בקבוקי ליקר מתוק (בננות, חלמונה ועוד משהו) בשביל הנשים והילדים.

 

[עדגיל]

עטיפת הכריכים היתה עם נייר פרגמנט. זה מה

שאני זוכרת. לילדים שלי כבר התחלתי לעטוף בנייר מיוחד לכריכים שנראה בצידו האחד כנייר שעווני.

 

[arye9]

נייר הגבינה

אמי ייבשה את הנייר על החרסינה במטבח, היא פשוט הצמידה אותו
לקיר והוא נשאר שם עד שהתייבש.
את הסדוויץ' לבית הספר היא עטפה בנירות גבינה
וזה מזכיר לי שבכתה א' המורה הזהירה אותנו שאסור להביא
סנדביצ'ים עטופים בנייר עתון (מעניין אם גם עכשיו מזהירים

).

 

[אפונה ירוקה חמודה]

פעם השתמשו בניר עיתון לשימושים שונים

אחד מהם... לא נעים לדבר....לשירותים בתור ניר טואלט
להבדיל אלף הבדלות
לעטוף דגים בחנות דגים
גרעיני חמניה - היו עושים קונוסים מגולגלים
לעטוף חסה, פטרוזיליה בשוק
ולנקות חלונות (זה עד היום)

 

[arye9]

עוד ניפגש

עוד ניפגש אמר הסדוויץ'
לנייר העוטף אותו.

 

[דווידו]

עוד שימוש לניר עיתון

היה לעטוף מבפנים את פח האשפה
מי חשב על שקיות זבל אז

 

[אפונה ירוקה חמודה]

וואללה נכון!!

 

[יוליקה]

אוי...איך שכחתי את זה?!!!

 

[שרה16]

שביל העיתונים בבית אחרי ספונג'ה

אוי ואבוי אם הייתי דורכת על הרצפה אחרי הניקיון.
רק על ה(קווים)

עיתונים

 

[ציקימינגו]

נו והיום .אנשים מגולגלים בנייר עיתון.

אייך לא חשבתם על כך.

 

[עדגיל]

במצרים משתמשים עד היום בנייר עיתון כשקונים

אצל הרוכלים. כשאתה קונה כדורי פלאפל שנקראים במצרים "טעמייה" ושיש להם טעם וריח שלא מהעולם הזה, אתה מקבל אותם מונחים בנייר עיתון שהופך לצרור. נתקלתי בזה גם כשקניתי בייגלה ולחם.

 

[ציקימינגו]

בית קפה בארה"ב שבנוי על נוסטלגיה בריטית

צילמתי ללא סוף בגלל שאני יליד המנדט הבריטי.
כך הגישו לשולחן "פיש אנד ציפס.

צ'י