1+2: חזרה לארגנטינה הישנה והטובה?
לגמריי אין תחושה שמדובר בטלנובלה מ-2015/6...יש תחושה של חזרה אחורה בזמן, וזה לא דבר רע.
רבות דובר על כך שהטלנובלות הארגנטינאיות הידרדרו בשנים האחרונות, וזאת נותנת את התחושה שחזרנו לטלנובלות של תחילת שנות ה-2000: המורה פרנקו, מישהו שומר עליי, אהבה אסורה, יאגו, קשר דם...בכיוון הזה.
מה בדיוק גורם לתחושה? ריבוי הדמויות בראש ובראשונה, בדיוק כמו אז! יש פה כ"כ הרבה דמויות-עובדי המפעל, בני משפחה של דמויות...
בנוסף-העירום המרומז, הפסקול, כל הדומיננטיות של הרחוב והמפעל, יש גם כמה סטים שמורגש כאילו נשמרו מאז ועד היום(אני מדבר על הסט של משפחת מילר שהעיצוב בו ממש קלאסי-ישן כזה מהטלנובלות של אז).
אני גם מאוד אוהב את העובדה שהטלנובלה כבר צולמה במלואה 120 פרקים קדימה, מכאן ניכר שהכיוון של התסריטאים מאוד ברור, הם לא יושפעו מרייטינג/שחקנים שייצאו פתאום באמצע וכו'...
בינתיים אני אוהב את הדמות של חיל נבארו, שעושה רושם שהוא השפוי היחידי ב
משפחת מילר המאוד(!) הזויה: האמא ממש חולת נפש מטרידה את בריאן מינית
, האבא בעצמו נראה משוגע, ובריאן אבוד עם הסמים...
נראה לי שאצ'ארי נשלח לאימוץ או משהו...הרי אלכס אמר שהוא האח למחצה או משהו כזה, והוא גם זה שהכניס להיריון את מריה ועזב...האופנוע גם מרמז על זה
חח אהבתי שקוראים לה leona בגלל ששם המשפחה שלה זה leone ושהיא שרטה בגיל צעיר בן שהציק לה
איזו נשיקה הייתה ביניהם כבר בסוף הפרק הראשון!! וזה נמשך ונמשך במהלך כל הכתוביות...איזה רעיון
אה וגם את רודריגו, הדמות של קפוני אני אוהב
עושה רושם שהוא יהיה הבחור טוב הלב שסובל מאהבה...מעניין מה הסיפור של אאוחניה איתו