מבחינה "פדגוגית" ילד צריך מבוגר אחד
אני מניח שהתכוונת מבחינה פסיכולוגית, ואתה מתייחס לסוגיית דמות האב בחקר הפסיכולוגיה בארבעת העשורים האחרונים.
עם זאת, גגלתי עבורנו על הענין הזה ומצאתי כמה קישורים, שאולי יעניינו את הגננת, ואולי גם אותך? [לא בטוח, כי לא יודע עד כמה אתה רציני בחלק השני של הסטטוס שלך, עיסוק בסטריאוטיפים ]:
1. מחקרים מאשרים: אין הבדל בהתפתחות ילדים למשפחות חד מיניות
2. כל הקשיים נשכחים שיחה מלב אל לב על הורות בזוגיות חד-מינית איריס ברנט, עמ 53 [ זה מסמך PDF ].
מתוך הראיון המפורסם, בחרתי עבורך תשובה על שאלה הנוגעת ישירות בסטטוס שלך:
"אולי זה עלה לאורך השיחה אבל אני מבקשת שלרגע נתמקד בזה, האם יש דברים בהורות חד-מינית שהם ספציפיים להורות כזאת? כן, בהורות חד-מינית, הרבה דברים שהם מובנים מאליהם בהורות שמתקיימת בתוך זוגיות הטרוסקסואלית, הם לא מובנים מאליהם כאן. החל בבחירה להביא ילדים. זו לא ברירת המחדל של זוגיות כזאת. זה לא שאלו שאינם מביאים ילדים הם החריגים. יש כאן החלטה מאוד אקטיבית לעשות. אין כאן הריון שהוא פאנצ'ר. צריך לעבוד קשה בשביל זה. אני חושב שהא-סימטריה של הזיקה הביולוגית ביחס לילדים גם היא משמעותית. אנחנו בחרנו שבכל מקום שאנו נמצאים בו שאלת ההורות הביולוגית לא תהיה סוד. יש כאלה שבוחרים כן להצניע את זה. גם אין סטראוטיפים בחלוקת התפקידים בבית. אם נלך על חלוקה מגדרית שמזוהה עם נשיות של לבשל, לנקות, לטפל בילדים, אז זה לא שייך לאחד מאיתנו. למשל, אני בדרך כלל לא מבשל, אהוד מבשל ואוהב את זה וגם עושה את מצוין. ויש דברים שאני אעשה. זה מתחלק בינינו אבל לא באופן מגדרי. אני חושב שהבניה של הזיקה המשפחתית, המערך הסביבתי, גם אלה לא מובנים מאליהם. גם שם נדרשת עבודה ומודעות. אלה דברים שיש לשים לב אליהם על מנת לייצר אותם כמו האימוץ ההדדי ששומר על הזיקה החוקית ההדדית ביחס לילדים. כלומר יש כאן הרבה נושאים שצריך להסדיר בחוזים משפטיים וכן הלאה. צריך להתכונן לגרוע מכול." [ עמ' 56' ב ]
אגב, ישנן תבניות במשפחות הטרוסקסואליות בהן האב הוא המכיל והעוטף והאמא היא מחזיקת הגבולות, הנוקשה וכו'
ושתי בנות
