עזוב את כל הרוטר וכל ההאשמות שפומה מטילה על כל אנשי החוק
והסדר. בוא ונתמקד בכמה דברים שאמר (ולא יישם) הקיר"ה...
1. בראיון אצל דן שילון, הוא דיבר עם 2 קדנציות, אבל נאה דורש ונאה לא מקיים.
מה מדביק אותו חזק כל כך לכיסא? הוא לא הפנים שמיצה זה מכבר?
2. כשאולמרט היה בתפקיד ונחקר, ביבי טען שהוא שקוע עד צואר בחקירות ולכן עליו
להתפטר. אבל כשמדובר בביבי? שום כלום! הוא מסוגל להתמודד עם כמה נושאים בעת
ובעונה אחת וזה לא אמור להפריע לו.
3. לביבי לא אכפת כלל מהעובדה שהמדינה תקועה ותישאר תקועה אם ניאלץ לשוב
לסבב נוסף של בחירות (שגם הוא אולי לא יוביל לשומקום).
4. אבל ביבי טוען כעת, שהמדינה נמצאת במצב ביטחוני רגיש במיוחד, ולכן כן חשוב
להקים ממשלה ומיד. אבל למה דווקא בראשותו? האם הוא פתר משהו בגבול עזה?
מה הוא תרם בנוגע לאיראן? נו באמת...
5. אם רק נחשוב שוב על נושא הצוללות... נשאלות השאלות שלהלן:
* אם ביבי ידע שבן דודו וכל הפמיליה התעסקו עם טיסנקרופ מתוך אינטרסים זרים, והוא
לא עצר זאת ולא מנע זאת? הוא הלוא פגע ביודעין בביטחון המדינה.
** ואם הוא לא ידע (כפי שהוא טוען) מה הלך שם? אז מה הוא כן יודע בנושאים הרגישים
שקשורים לביטחון המדינה? כיצד ניתן בכלל לחשוב, שאפשר להפקיר בידיו את ביטחון
המדינה?
ואם הוא אישר מכירת צוללות למצרים אך ורק על דעת עצמו? למה מה? מי הוא? רודן,
שמחליט החלטות על רקע ביטחוני לבדו? הוא הלוא לא היה מוכן לגלות מדוע אישר,
אבל איש מאנשי הביטחון (אם בצבא, אם בשב"כ ואם במוסד) לא אישרו שידעו בכלל
במה המדובר. מה ההפקרות הזו? ו/או: האם היה לו אינטרס בדבר?
אילו לביבי היה מצפון, ואילו הוא באמת היה דואג לשלום המדינה, הוא היה מבין בעצמו,
שעליו לפנות את הכיסא. כי...
א. הוא כבר מיצה את עצמו.
ב. הוא לא תורם דבר לחוזקה של המדינה.
ג. הוא גרם לבור תקציבי שרק הולך וגדל, אבל זה לא מזיז לו.
ד. הוא מפלג את העם שוב ושוב, וגם זה לא מזיז לו.
ה. הוא משחק עם ביטחון המדינה כאילו היה מדובר במשחק הימורים גדול, ובכלל לא
משנה מה תהיינה התוצאות. האם לזה פיללנו? האם מנהיג כזה זכאי להנהיג אותנו?
אז חלאס. שיפנים וילך.