חברי הטוב, יוסי אלפי, פרסם 2 ספרים

חביף1

New member
חברי הטוב, יוסי אלפי, פרסם 2 ספרים

העוסקים במעברה/מעברות משנות ה- 50, שנעלמו להן אט אט בשנות ה- 60.
האחד נקרא "משני עברי המעברה" - ספר שיחות שלו ושל לובה אליאב שהיה אחראי על פרוייקט הקליטה הענק הזה של מדינת ישראל.
השני נקרא בפשטות "מעברה" והוא אוסף של עדויות, תמונות ושירים על המעברה מפי בוגרי מעברות, שהיו אז ילדים.ות או נערים.ות.
הכרת תקופת קליטת ההמונים בשנות החמישים צבעה ועדיין צובעת את אופיה של החברה הישראלית בה אנו חיים היום. בפסקת הסיום של הטקסט שלי, בעקבות קריאת הספר והתכנים המורכבים שבו כתבתי, שאת הגירת ישראלים צעירים לברלין היום תובן גם בהקשר של קליטת העלייה בשנות החמישים.
כתבתי על ספר זה רשימה בפייס בוק, שאשמח לו תקראוה. כך היא נפתחת:

"ארבעה מפגשים - הרהורים בעקבות ספרו של יוסי אלפי, מעברה, 2018
https://tinyurl.com/y8pxgt4f

---------------------
המפגש הראשון היה ללא כוונה, מתוך רצף החיים ומאורעותיהם בראשית שנות ה- 60, ירושלים, בשכונת בית מזמיל [קרית היובל ] בואדי בינה לבין עיר גנים היתה מעברה. אמנם לא אוהלים, אלא צריפונים קטנים. המעברה היתה מקום אליו לא באנו כי פחדנו מאוד, ללא סיבה ממשית. חיו בה אחרוני האחרונים מעולי שנות החמישים או אולי אותם שהתקשו ברכישת דירה או קבלת דיור בשיכוני העולים שצצו ופרחו במלוא כיעורים בשכונות ירושלים הדרומיות, כבית מזמיל. "

 

אבי בן 1231

Well-known member
שני דברים:

1. אתה מזמין אותנו לקרוא מה שכתבת בפייסבוק, אך לא נותן כתובת, מה הכינוי
שלך?
אישית אשמח לקרוא.
2. נושא המעברות היה נושא כאוב אך אל לנו לשכוח שישראל היתה צעירה וקלטה
בחופזה עולים רבים שהגיעו ללא שום רכוש.
עברנו זאת מספר פעמים, העליה ממרוקו, העליה מעיראק, העליה מתימן
והעליה של מעל מיליון עולים מרוסיה בתקופה קצרה של שנה.
ד.א. גם בלב תל אביב היו שתי שכונות כאלה.
האחת היכן שהיום ממוקם דיזנגוף סנטר והשני צמוד לחוף גורדון
אף מדינה בעולם לא קיבלה אחוז גבוה כזה של מהגרים חסרי כל.
 

חביף1

New member
אם אתה חבר בפייסבוק

הקלקה על הקישור תחבר אותך ישר לטקסט שכתבתי. אם אתה לא מצליח, תגיד, אבדוק אם אפשר ליצור קישור חדש.
 

חביף1

New member
די לניצול מורים הוא דף שאני מתחזק ב- FB

הקישור השלם - כאן
אני יודע בוודאות שחברה טובה שלי נכנסה מתפוז עם הקישור המקוצר.
אם זה ממש חשוב לך, אז הנה קישור נוסף -
https://tinyurl.com/ybzdv9c3
 
הקישור מוביל בול לפוסט על החוויה (האישית )מהמעברות

מאד התרשמתי מהחוויה האישית -שלך.
כמי שגדלה בירושלים של שנות ה60-70 ,אחרי פינוי המעברות- לא הרגשתי אותן.
הכרתי את אלו שהוקמו עבורם שיכונים בקרית יובל, תלפיות וכו
אימא שלי הייתה מורה ב"ביעור הבערות" -איזשהו פרויקט שלקח נערות (חיילות אני חושבת? ) לטובת הקניית קריאה וכתיבה בעברית ואולי גם היבט של סוצליאזיציה ,הרגלי חיים והשכלה -למתגוררים במעברות.
לא היה גרם אחד של התנשאות בהתייחסות שלה (או מה שספגתי ממנה) בהקשר האתני -עדתי.
אני גם חושבת שהאוכלוסיה שיושבה במעברות לא הייתה חד גונית מבחינה עדתית, לא מעט משארית הפליטה התגוררה במעברות (ואכן שער העליה של חוה אלברשטיין היא דוגמה).
 

אבי בן 1231

Well-known member
אישית, לא חוויתי את הנושא הזה, אך ......................

מעולם לא התיחסתי אל האחר כשונה.
איני נוהג להגיד גם אתיופי, רוסי או מרוקאי וכו', אלא רק
יוצא אתיופיה, יוצא פולין או יוצא מרוקו וכו'.
 

חביף1

New member
שנינו יחד תחת מטרייה ירושלמית אחת..

מורות חיילות היו מאז הקמת צה"ל וההחלטה הלאומית ל"למד" את העולים החדשים כתיבה וקריאה, ובעיקר היו אלה נשים מצפון אפריקה, ממדינות ערב אחרות. סבתא של יוסי אלפי לא ידעה לכתוב, רק לחתום באגודל, הוא מספר.
התמונות שאני ראיתי כילד של מורות חיילות, תוצרת "אשכנז" [ מתנצל, אבל זה היה הצבע של מרבית החיילות דאז ] היו אז כשהייתי ילד קטן בעלות השפעה אדירה עליי להיות איש חינוך, אבל גם ביטוי לממסד הקולט, שהיה אשכנזי, מערבי והתעלם מדקויות תרבותיות.
אבל, כפי שציטטתי את אריה עמית, לא כל שוכני המעברה זוכרים סבל ואומללות, קיפוח או התנשאות, כך:
עמ' 180, כרמלה עיני [ עיראק, מעברת רחובות ב' ]*
סבא שלי קראו לי יחזקאל שוקארי, אבל כולם קראו לו "הרבנצ'י", זאת אומרת "עגלון". זה היה הכינוי שלו. הוא הגיע לארץ עם משפחה גדולה מאוד , ולא ידע מה לעשות. הוא היה צריך לפרנס את כולם. נתנו לו ארבעה צריפים, ומצריף אחד עשה בית קפה.
כל יום שישי היה עושה חפלות בבית הקפה. היו בזמנו נג'אט ופאיזה רושדי, אז כל יום שישי הוא היה מוכר המון כרטיסים.
כשאזלו הכרטיסים ולא היה מקום, אז אלה שלא יכלו לקנות כרטיסים הוא נתן להם לעמוד מאחורי הגדר כדי שיצפו במופע של הזמרות האלה.
----------------------
* כרמלה עיני - בעלת תואר שני בלימודי דמוקרטיה, יועצת מס. עבדה ברשות המסים. אימא לארבעה ילדים וסבתא לשמונה נכדים. מתגוררת ברחובות.
 
למעלה