אני לא אוהב את המושג "אנשי ציבור"
כי הרבה אנשים שהם לא כאלה, רואים עצמם כאנשי ציבור ומקשקשים בתקשורת אוויר חם מיותר מהפה.
ככה, ספורטאים כמו סלבריטאים,דוגמניות,אמנים מכל התחומים, סוכני שחקנים וכיוב', אין סיבה שיראיינו וישאלו אותם שאלות פוליטיות. אלא אם כן, המראיין/עיתונאי מאמין שאותו אמן,סוכן או ספורטאי הוא דמות שעשויה להגיע לפוליטיקה ולכן כדאי לשאול ולברר איתו את הסוגיה.
שישאלו אותם על הקריירה, על התזונה היומית, על טיב האימונים. שאלות שיגרמו להם להפוך לדוגמא לילדים. אבל במקום זה, בוחרים ללכת איתם לכיוון הפוליטי, כאילו הם צריכים לשמש סמל לציבור מסוים של בוגרים.
מצד שני, הבעיה מתחילה כשאנחנו נמצאים בעולם תקשורתי בפני עצמו. אין כל קושי למישהו עם חיבור אינטרנט ולפטופ להקליד פוסטים פוליטיים בפייס ושכל העולם על מאות אלפי העוקבים יצפה ויקרא.
אם הוא אחד מאלו שציינתי, יתכן שזה אפילו בעיה מנטאלית אצלו, כי הדחף להתפרסם ולהשיג תשומת לב וביקורות הוא כמעט מולד אצלו ואצל חלק מהם, זו הסיבה שהביאה אותם למקצוע.
