ושוב בענין הנראות של "הדתי" ו"המאמין"

חביף1

New member
ושוב בענין הנראות של "הדתי" ו"המאמין"

בהיותנו כולנו שבויים בעולם של סטריאוטיפים וייצוגים מקובעים ונוקשים, אנחנו נוטים לראות אנמשים המצהירים על עצמם כדתיים לבושים בצורה מסוימת, נשים דתיות, כבר התרגלנו, שחלקן לובש מכנסים ושערן אסוף, אך לא מוסתר תחת טורבן ענק [ א-לה-ש"ס] כובע מפונפן [א-לה-מתנחלים או דוסים עירוניים] או מטפחת ראש מצויצת. אבל, מחשוף חושף שדיים, התמזמזות עם בן הזוג, מכנסים קצרצרים כמעט חושפי ערווה או דיבור חשוף.. את הדיסוננס הזה ...
בתכנית הטלוויזיה בערוץ 11, כאן, "בואו לאכול איתי" היה זוג, שבת הזוג מגדירה עצמה כחוזרת בשאלה, דתייה לגמרי, אוהבת את "טאטע" מאוד מאוד, ודתייה כהצהרתה. רק אוכל כשר, מטבח כשר, אבל הופעתה מינית גם בתפיסות תל אביביות חופשיות לגמרי. היא משוחחת עם טאטע באופן חופשי, משוכנעת שטאטע דואג לה, וגם ידאג שתקבל מקום ראשון בתחרות וכולה לוהבת באהבת השם ובאהבת בן זוגה.
בעיניי זה הכי מצא חן. אשה חופשייה, נטולת מעצורים [ מספיק היה לראות את הנשים האחרות כדי להבין כמה הן עצורות ומרוחקות מהמיניות ומעצמן ], שאוהבת את גופהּ, יודעת שהוא יפה ומשתוקקת אל בעלה [] כנאמר: ואל אישך תשוקתך], אבל מאמינה אמונה הכי עמוקה באלוהים פרסונלי, שפועל רק בשבילה בעולם. מה שנקרא על גבול העכו"מ, אבל היי, הברסלברים אינם עכו"מ?
תהנו מהפרק הראשון מזוג הפרקים -
בואו לאכול אתי
 

חביף1

New member
היא גם סותמת אוזניים כדי לא לשמוע

דברי עכו"מ
 

דינהמית

New member
למה אצל היהודים בישראל האמונה לא נתחמת בין אדם ואלוהיו?

למה מערכת היחסים בין אדם ובין קונו הופכת מעניין פרטי לעסק של כל העולם ואחותו?
שאלה חצי רטורית
 
כי היהדות היא דת לאומית, לא אוניברסאלית.

"היום הזה נהיית לעם" נאמר בתורה עם סיפור מתן תורה, ורבי סעדיה גאון מוסיף "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" (ציטוט מן הזכרון), ו"כל ישראל ערבים זה לזה" גם נאמר היכנשהו. הגבלת הדת ליחס שבין אדם לאלוהיו - לא מן היהדות נולדה תפיסה זו. ישנם דברים ביהדות שהם בין אדם למקום אך בבסיסה היהדות היא דת לאומית. אני עצמי לא מאמין באלהים לא כיחיד ולא כבן ללאום היהודי שאני בנו בעל כורחי.
 

דינהמית

New member
הסברת נהדר למה דתיים חושבים שמותר להם להכנס לצלחת של אחרים

בעניינים של דת שבין אדם למקום, לא בעניינים של לאום,
כתבתי שהשאלה חצי רטורית, הסברת יפה את השאלה הרטורית.
 
אכן שני עופריה כשתי חלות על שולחן השבת

אחד כנגד "זכור" והשני כנגד "שמור".
 
למעלה