לא נתת לגיטימציה לשחיתות- אבל יש
מי שנותן לגיטימציה לדיקטטורה ומציאות ב מ ר כ א ו ת, כפי שהם רואים את זה, בנתיים לפחות.
יש חוק, יש דמוקרטיה וכיבוד החוק. איפה האמירה של חפות, עד שתוכח אשמתו?
ובמקרה הזה, עד שיצליחו לשים יד על איזו שחיתות *שחייבים להתיחס אליה ביחסיות לאחרים*, למה? בעיקר כדי לשנות את השלטון...
ככה אני משערת, ככה זה מסתמן, ואם באמת יורשע נתניהו, אז יורשע ואז אפשר יהיה לקבל את פסק הדין, כמו בהליך דמוקרטי תקין! יחד עם זה, אותן האשמות שיואשם אם יואשם, חייבים לחול על כללללל אחד אחר.
לא שופטים שכאלה, שבזים לדמוקרטיה ובגלל רחשי ליבם, הם שופטים בשקל תשעים דיקטטורי, אנשים שעדיין על פי הפרוטוקול החוקי, נחשבים חפים.
זו הצביעות, זו הדיקטטורה האמיתית, זו הדרך לחוסר כיבוד דמוקרטיה וזילזול בה ופגיעה, רק בשם רחשי לב.
אתה רואה את הצביעות דרך המעשה של האשמות והחלטות ופסקי דין תמוהים של כל ה"שופטים/ות" למיניהם של השמאל שחושב מעוות, לבין הנפנוף ב"ערכים" שכביכול הם דוגלים בהם והם "נר לרגליהם".
כל זה, זו פגיעה קשה בערכים הדמוקרטיים ה א מ י ת י י ם של אנשים שחיים, חושבים, מציאות ואמת.
דוגמה קטנה ליחסיות?
יאיר לפיד שיחד במפורש את מוזס ופירסם רק אצלו דברים על מפלגתו, תוך תשלום של 3000000 ש"ח מכספי משלם המיסים. היה לו אינטרס מובהק- גם אשתו כותבת שם, גם הוא חבר קרוב של מוזס, וגם מימון הספר של אשתו הוא על חשבון מוזס. כלומר- אינטרס מובהק. לזה התכוונתי ביחסיות.
או חברותו של לפיד עם מילצ'ן, ללא הודאה מראש על כך בבית משפט, וזה נודע במקרה. אראל סגל בירר לאחר שלפיד אמר שכתב הודאה בבית משפט לגבי מילצ'ן, מה שהתברר כשקר מוחלט!
בקיצור שוויון בשיפוט, כיאה לדמוקרטיה מתוקנת שחושבת קודם כל על הכלל,
באמת.