ראיתי אתמול כתבה בחדשות, ולא הבנתי למי חשוב כל כך להרוג

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
ראיתי אתמול כתבה בחדשות, ולא הבנתי למי חשוב כל כך להרוג אותנו...
הכתבה עסקה במים המותפלים, שבתהליך התפלה, מוצא מהם מינרל שנוכחותו חשובה לבריאותנו. מדובר במגנזיום, ונאמר בכתבה, כי מאז שהחלו לספק לתושבים מים מותפלים, אחוז מחלות הלב עלה ב-6%.
משרד הבריאות אינו פועל לטובת העניין ולא דורש שהמגנזיום יוחזר למים. הוא מפיל את האשם על מקורות. ומקורות? הם בכלל לא מגיבים. מצידם, שהציבור ירכוש כדורי מגנזיום ויבלע אותם.
ולראה"מ הנכבד? מה זה אכפת לו בכלל? יש לו שרה שהוא צריך לדאוג לה ויש לו עוד כמה תיקים שמאיימים על מושבו. אז מה אכפת לו מהציבור?
 
ראיתי חלקיק מהכתבה
אבל אני חושבת שאפשר להתייחס לנושא עצמו
בלי לערבב את ראש הממשלה או את רעידת האדמה.

באמת---- לא הבנתי
כן הבנתי שאני לא מבינה כלום
שיש אלף שיקולים, משחקי כוחות,שאנחנו(התקשורת- וממנה הציבור) אוכלים אותם.
אם הבעיה היא מגנזיום שלא מוכנס למים המותפלים---
האם זה מקרי שבדיוק כעת מתפרסם המחקר ?
האם יש מי שמרוויח/מפסיד מהנושא?
למה מקורות מתנגדת להכנסת מגנזיום? (רק 3% או 5% מהמים המותפלים מגיעים לשתיה לצרכן, ומבחינתם זה בזבוז כלכלי למגנז את הכול ) הוא מכיר בצורך הבריאותי רק אומר שהאוכלוסייה היא חלק קטן מהצריכה ולכן משרד הבריאות צריך למצוא דרכים חלופיות לנפק מגנזיום לאזרחים.
למה משרד הבריאות דורש הכנסת מגנזיום? כי זה כסף- והוא מעדיף שמקורות תעלה את מחיר המים מאשר זה יצא מכיסו.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
קודם כל, זה לא נכון. כבר לפני כשנתיים דיברו על המחסור במינרל
ועל הצורך לרכוש כדורי מגנזיום במקום לסכן את הלב.
ולגבי הוספת מקנזיום "רק" למי השתיה, גם על כך דובר אמש, כי נאמר, שאם הצמחים לא מקבלים את ה"תוסף", הם מניבים יבול חסר מגנזיום וגם אכילת הפרי או הירק יחסוך מאיתנו את המינרל הכל כך חשוב. וכן יש מקום להזכיר את העומד בראש, שכן, צורכי הציבור אמוכים להעסיק אותו. ועוד איך.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
ואפרופו רעידת האדמה... בכל פרק זמן כלשהו, פיקוד העורף זורק
'פרסומות' שעוסקות בנושא. אבל מה עשתה המדינה למען קידום חיזוק של מבנים?
מה עושה המדינה כשכווווולם יודעים שזה רק עניין של זמן ולא של נס או "שלנו זה לא יקרה" ? ? ?
הסטטיסטיקה לימדה, שאחת ל-60 שנה בממוצע, מתחוללת רעידת אדמה הרסנית בארצנו. 60 שנה חלפו מזמן, וקיימת גם תיאוריה, שככל שהזמן מתארך, כך עצמת הרעידה הבאה תהיה רבה יותר. אז? אז ברווז!
 

דינהמית

New member
אין "המדינה", יש "הממשלה" או "הקואליציה" והן עשו המון
הן מודיעות לאזרחים שזו הבעיה שלהם לטפל בחיזוק המבנים הפרטיים שלהם עם הטבה כספית כלשהי בתמ"א שלא רלוונטית דווקא לאזורי הפריפריה כמו בית שאן שהסיכוי שם לרעידת אדמה הוא הגבוה יותר.
התעלמו ממבני ציבור כמו בתי ספר, שהילדים יסתדרו.
&nbsp
הממשלה הזו נהנית מתמיכה גבוהה באזורי הפריפריה, המועדים לפורענות.
דמוקרטיה, זכותם של אזרחים לפגוע בעצמם.
 

E טי

New member
מבנים פרטיים זאת אכן בעיה פרטית
מבני הציבור בבית שאן ברובם כבר עברו חיזוק לרעידות אדמה.
ואלה שלא - מיועדים להריסה או שיפוץ.
ולא רק בבית שאן, בכל איזור עמק בית שאן כבר כמה שנים בתי הספר עוברים חיזוק או הריסה ובניה מחדש.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
אז הממשלה הנפלאה הזו שוכחת, שאם בית שאן תימחה חלילה מהמפה,
מחצית מתומכיה הנלהבים יימוגו. מעניין!
 

דינהמית

New member
רלוונטי רק למי שהתזונה שלו לא מאוזנת
כל מי שיש לו בתפריט את המאכלים הבאים
אגוזים וזרעים – קשיו, שקדים, פקאנים, ערמונים, שומשום, אגוזי ברזיל וכו'
אבוקדו
בננות
קטניות – עדשים, שעועית
שוקולד מריר לא חלבי
תאנים
במיה
גרעינים (דלעת בעיקר)
קישואים
דגנים מלאים – אורז מלא ארוך, סובין, נבט חיטה, דוחן,
תרד, קולרבי, מנגולד, סלרי (המגנזיום נמצא בעיקר בחלקים הירוקים שלהם)
מוצרי סויה
בטטות
משמש מיובש
יוגורט וסתם חלב ומוצריו
אפונה שחורה
פטרוזיליה


ותזונתו מאוזנת לא צריך מגנזיום במים ולא צריך השלמת תזונה בגלולות.
למה כל עם ישראל צריך תוספת מגנזיום במים בגלל שיש אנשים שהתזונה שלהם לא בריאה? אולי נוסיף למים גם ברזל סידן אשלגן ועוד חומרים רק בגלל שיש כאלה שתזונתם לא מאוזנת? למה דווקא רק מגנזיום?
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
אם במים 'הרגילים' יד מגנזיום, אין שום סיבה לגרוע אותו ממים
אחרים שמסופקים לנו מאונס.
ולמה מוסיפים לנו פלואור בתרגובות רעילות, מבל שנבקש זאת?
בחיאת. אני רואה בתגובתך סוג של התרסה חסרת מעצורים או היתממות לשמה.
 

דינהמית

New member
תהליך התפלת מי הים גורע מהם כל מיני מינרלים
אף אחד לא בא ודווקא מוציא את המגנזיום ממי השתיה, תהליך ההתפלה לגריעת המלח (נתרן) מהמים גורע מהם עוד חומרים ביניהם מגנזיום סידן ברזל אשלגן ועוד.
&nbsp
תשאל את עצמך אם יש מגוון כל כך גדול של מוצרי מזון שמכילים מגנזיום וכל כך קל לקבל מהם מגנזיום למה מציגים לך רק את האופציה של "או מים או גלולות"..
שאלת את עצמך כמה מגנזיום נותנים מי השתיה הלא מותפלים מכמות המגנזיום הנדרשת לאדם?
שאלת את עצמך אם חקלאים בגידולי שלחין כבר עשרות שנים מדשנים מגנזיום כדרך שיגרה?
&nbsp
תשאל את עצמך למה מכל היסודות החיוניים לגוף, שהמחסור בהם יכול לגרום לתחלואה, דווקא המגנזיום זוכה לכותרות?
&nbsp
דווקא לי נראה שאתה מציג תמימות קיצונית, אבל בניגוד אליך אני לא מאשימה אותך באינטרסים זרים.
&nbsp
אגב אין לי תשובה לשאלה שלך על פלואור, לא אני החלטתי שכו-לם צריכים לקבל פלואור במי השתיה.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
יש כאן היתממות - לפחות מרוח הכתבה.
כי... גידולים שלא מקבלים מגנזיום ממי ההשקיה (שאמורים להכיל מגנזיום בטבעי שלהם), יניבו יבולים נטולי מגנזיום.
אבל השקייה במים "רגילים" כן מעניקים להם את כמות המגנזיום הנומינאלית שלהם.
אז או שאת ממליצה שנצרוך פירות וירקות מייבוא, או שניאלץ לצרוך גלולות.
ואם יש כאן התעלמות ממינרלים נוספים, הרי המצב גרוע שבעתיים.
אז או שהרשויות יתפילו מים וישווקו מים "ראויים" או שיזהירו לפחות מפני זה, שהמים סובלים מחסרים.
ולגבי הפלואור,,, מדובר בכלל בטריק מסריח, שמסייע ליצרני הכימיקאלים להיפטר מתרכובות שמכילות פלואור, ולא כי הפלואור בריא לנו, אלא כדי לחסוך ליצרנים הטמנה של הפסולת הרעילה מאד ברמת חובב. כן. טריק שיש לו סימוכין במרשתת. אפשר לחפש.
 

דינהמית

New member
הייתי מנומסת ועניתי עניינית, אם אתה רוצה להמשיך בדיון
ענייני אז סבבה, אם אתה רוצה להמשיך לחלק לי תארים אני אפרוש מהדיון.

הטיעון לגבי מוצרים חקלאיים הוא טיעון של מי שמעולם לא עסק בחקלאות.
אי אפשר לגדל תוצרת חקלאית נטולת מגנזיום כי פשוט לא יהיו יבולים.
חקלאים כבר עשרות שנים מדשנים את השדות במגנזיום לא בשביל להעשיר את המוצר במגנזיום אלא כדי שיהיה יבול, הטענה כאילו השקיה במים רגילים נותנת את כל המגנזיום שגויה, מדשנים גם כשההשקיה איננה ממים מותפלים.
כדי להדגים, אי אפשר לגדל דלעת בלי מגנזיום ולקבל גרעיני דלעת נטולי מגנזיום ואז יש חשש שהאנשים לא יקבלו מהגרעינים את המגנזיום שלהם.
כדי לקבל גרעיני דלעת תמיד צריך מגנזיום, בלי מגנזיום לא יהיו לא דלעת ולא גרעיני דלעת.
100 גר' גרעיני דלעת (קלופים) תמיד נותנים יותר מ 500 מ"ג מגנזיום, לא משנה באילו מים השקית אותם.

ונמשיך בעובדות
המנה היומית המומלצת לאישה היא מעל 300 מ"ג ליום, לגבר מעל 400.
מים לא מותפלים בישראל נותנים בערך 25-30 מ"ג לליטר. אתה מכיר הרבה גברים או נשים ששותים מעל ל 10 ליטר ברז ליום, כל יום, כדי לספק את צריכת המגנזיום היומית שלהם? רובם הלואי והיו שותים ליטר - מטעמים בריאותיים אחרים.
אגב במים בישראל תכולת המגנזיום יחסית גבוהה, ברוב העולם היא הרבה יותר נמוכה.
יאכלו קצת חומוס עם טחינה ועם פטרוזיליה, אולי קצת מוצרי חלב, אולי 100 גר' עדשים או אורז (מלא) ליד המנה העיקרית בצהרים,
קצת נבטים של חיטה בסלט, ב 100 גר' יש מעל ל 300 מ"ג
ינשנשו תאנה משמש מיובש שקדים אגוזי מלך גרעיני חמניה או דלעת
אלו רק דוגמאות חלקיות, יש כל כך הרבה מקורות משמעותיים למגנזיום, אפילו לחם, מאיפה ההמלצה לגלולות?

הבנתי שקיבלת מאיזשהו מקום משנה סדורה לגבי המים והמגנזיום, אבל בכל זאת תן צ'אנס לעובדות לבלבל אותך.

אם מי השתיה לא ראויים זה בגלל זיהומים שיש בהם, המים הלא מותפלים בישראל לא עומדים בתקנים לניטריטים ניטרטים ושאר צרות ולכן לישראל יש תקן מיוחד משלה שמרשה זיהומים הרבה יותר גבוהים.
לא בדקתי אבל אני מקווה שדווקא במותפלים הזיהומים נמוכים יותר.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
או קיי. אודה שאין לי ידע עשיר כשלך, ואם את מסתמכת על נתוני
אמת, הרי שכל הכתבה שהוצגה אתמל היא קשקוש אחד גדול... וכפי שכבר כתבתי, הדיון הזה, על החסר במגנזיום, החל כבר לפני כשנתיים.

אתמול דיברו על כך, שהחקלאות דורשת מים שמכילים מגנזיום, ולא, היבול לא יכיל את המינרל הזה. ואת? את טוענת לעומתם, שיבול לא יתפתח כלל, ללא תוסף של מגנזיום, והחקלאי חייב לדשן במגנזיום, כשהמינרל חסר באדמה.
ואת גם טוענת, שכמות המגנזיום שנמצא במי השתיה ה"רגילים" היא זניחה, יחסית למה שאדם בוגר זקוק כמנה יומית - באופן יחסי לצריכת המים שלו.
אז מהיכן הקביעה הסטטיסטית/מדעית, שמאז שהחלו לשווק מים מותפלים, אחוז חולי הלב עלה ב-6%? זה ממש לא ברור לי, אבל אולי אוכל ללמוד ממך את הסיבה לכך.
 

דינהמית

New member
לא צפיתי בכתבה ואין לי מושג מה אמרו שם
אני לא טוענת שבכלל לא יגדל יבול ללא הוספת מגנזיום, זו טענה שלא עומדת במבחן המציאות כי אלפי שנות חקלאות גדלו יבולים ללא תוספת מגנזיום.
אני אומרת שבחקלאות המודרנית של עשרות השנים האחרונות שאני מכירה מוסיפים מגנזיום כדי לשפר את היבול כשבד"כ מים לחקלאות לא מגיעים מהתפלה.
אם תגש לכל משתלה לצמחי בית תגלה שמוכרים בה גם מגנזיום לדישון אפילו לעציצי פרחים.
&nbsp
את הנתון של כמות המגנזיום במי ברז לא מותפלים לקחתי מאתר האינטרנט של משרד הבריאות 25-30 מ"ג לליטר מי ברז לא מותפלים, זו עובדה שאיננה קשורה לדעתי, אלא אם אתה חושב שמשרד הבריאות פרסם טעות.
את הצריכה היומית המומלצת של 320-420 מ"ג ליום לאישה וגבר בבהתאמה לקחתי מאותו משרד בריאות, אפילו מאותו דף אינטרנט. גם כאן אם אתה לא חושב שמשרד הבריאות טועה זוהי עובדה שלא קשורה לדעתי. אני מניחה שהמשרד לקח את הנתון מה FDA האמריקאי הוא הרשויות באירופה
המסקנה ששתית ליטר מי ברז מספקת 10% מגנזיום מהצריכה המומלצת ליום היא תרגיל חשבונאי פשוט, גם כן אם החישוב נכון אז זוהי עובדה שלא קשורה לדעתי.
אני לא טוענת שכמות המגנזיום במים היא זניחה, אני אומרת שהיא משנית ל 100 גר' של מגוון מיני מזונות במחירים שווים לכל כיס (חומוס טחינה עדשים...) שיתנו לאדם כמות מגנזיום גדולה יותר בסדר גודל מאשר ליטר מים - זו גם עובדה שלא קשורה לדעתי.
ציינתי עוד עובדה, למרות שאין בעיה לקבל מגנזיום ממקורות זולים וזמינים לכל אחד, לפי מה שסיפרת בתקשורת (אתה צפית בכתבה, לא אני, אבל עדותך אמינה עלי) משום מה מסבירים רק על 2 אופציות לקבלת מגנזיום, או במים או בגלולות.
&nbsp
אני חושבת שאלו הן עובדות שאפשר להסכים עליהן ולא קשורות לדעתנו.
&nbsp
בהתאם לעובדות אפשר להביע את דעתנו
לדעתי כדאי גם בגלל המגנזיום אבל לא רק להוזיל מיני מזונות בריאים, אם כבר משקיעים כסף נראה לי שכדאי להשקיע אותו למשל בביטול מע"מ על עדשים או שעועית כמו שאין מע"מ על ירקות ופירות.
עוד משהו שהוא דעתי ולא עובדה, לאור העובדות נראה לי שלא סתם יש מסע הפחדות דווקא על מגנזיום במים והטעמים העקריים למסע הזה הם לא בריאות הציבור.
חבל לי שכתבי הטלויזיה לא ניסו לאתגר את הדעה שחייבים להוסיף מגנזיום למים בישראל עם קצת עובדות, מהנסיון שלי אני מנחשת (ניחוש מושכל) שמדובר בעצלות ובורות ולא קונספירציה.
זו דעתי וכמובן שלמישהו אחר יכולה להיות דעה אחרת, יהיה אפשר לדון בדעה אחרת אם היא מתבססת על עובדות.
&nbsp
נותרנו עם השאלה האחרונה שלך, המתאם הסטטיסטי שרואים בין אספקת מים מותפלים לעליה באחוז חולי הלב.
1. לא מצאתי את המחקר עצמו, מצאתי סיפורים על המחקר בעיקר משנת 2016 ולכן קשה להגיב אליו ישירות
2. יש כתבות על המחקר וגם רובן או מ 2016 או שמצטטות את 2016 ללא קישור ספציפי לנתוני המחקר עצמו ונראה שיש בהן אי דיוקים רבים, חלקן מדבר על חולי לב בכלל, חלקן על אוטם שריר הלב. אי אפשר להתייחס כשאין נתונים
3. מדובר במחקר תצפיתי ולא מחקר עם ניסוי וקבוצת ביקורת ולמחקר תצפיתי יש מגבלות שיכולות להביא לתוצאות אבסורדיות ואני אתן 2 דוגמאות:
זוכר את פול התמנון מהגביע העולמי הקודם בכדורגל? היה מתאם סטטיסטי מאוד מובהק בין הניבוי שלו לנצחון לבין התוצאה בשטח. מישהו באמת חשב שהתמנון יודע לקרוא את העתיד? המתאם הסטטיסטי באמת מראה את היכולת הזו?
או אחת מהדוגמאות המפורסמות, המתאם הסטטיסטי בין מספר שודדי הים לבין ההתחממות הגלובלית.
יש מתאם גדול בין התמעטות מספר הפיראטים להתחממות הגלובלית
תגגל את זה ותראה המון גרפים שמראים את הקשר הסטטיסטי וגם מאמרים "מלומדים" להדגשת האבסורד
המסקנה האבסורדית, אם אתה רוצה להיות פעיל חברתי מועיל ולהלחם בהתחממות הגלובלית הדבר המועיל ביותר שאתה יכול לעשות הוא להפוך לפיראט.
הנה קישור להסבר חביב
https://tinyurl.com/ycbrabok
זו אחת הסיבות העיקריות שמחקר תצפיתי לא יכול לשמש כתחליף למחקר קליני.
&nbsp
המסקנה שלי שכדאי קודם כל לקרוא את המחקר עצמו, למשל איך החוקרים ידעו לאילו ישובים סיפקו מים מותפלים ולאלו לא כשמידי יום משנים את אספקת המים לישובים והנתונים לא מפורסמים,
ושנית, גם עם המחקר הוא לעילא ועילא כל מה שאפשר להגיד הוא שהתוצאות מעניינות אבל כדי לדעת אם הן נכונות צריך מחקר קליני אמיתי
&nbsp
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
מפאת קוצר הזמן, לא אוכל כעת להתייחס לכל תגובתך הארוכה. אבל
כן אומר לך, שככל שזכור לי, דיבר אתמול איש רפואה אחד (אנסה לאתר את הכתבה), שדיבר על מחקר חדש ומעמיק יותר מהמחקר שאת מזכירה משנת 2016. אז שוב. איני יודע מיהו ומה היו מניעיו, אבל זה מה שהוא אמר ואמר זאת במפורש.
ובסיכומה של הכתבה נאמר, שמשרד הבריאות כן רוצה שיוסף המינרל למים, אבל מקורות היא זו שמסרבת וכנראה, בשל העלות שתייקר משמעותית את המים, אף כי לא כל המים מופנים לשתייה בלבד. יש הדחת כלים. יש גינות. יש ביוב ויש חקלאות.... ולכל אלה, המינרל כלל לא נחוץ. אלא שאז, בא מי שאמר, שגם מי ביוב מטוהרים וגם מים שהוקצו לחקלאות, חשוב שיכילו מגנזיום, כדי שהיבול יכיל מגנזיום. סוג של: "אז אמרו".
 
דובר על מחקר חדש טרי
שהיקף הנבדקים באוכלוסיית המדגם והביקורת, אם אני זוכרת נכון 170.000
דיברו על זה שהמחקר עצום בהיקפו ולכן התקפות הססטיסטית שלו גבוהה מאד.
המחקר דיבר על עליה של 6% במקרי מחלות לב
ואמר שזה נתון זהיר, כי ההנחה היא של כ10% עליה.
לא זוכרת מטעם מי המחקר- אבל מי שביצע אותו היה (אולי) אוניברסיטת בר אילן (בכל אופן היה מוסד אקדמאי מוכר ורציני, לא זוכרת איזה).

ועדיין רוח הכתבה ש "מדינת ישראל ממיתה את אזרחיה" עורר בי הסתייגות וחיפוש הגורמים האינטרסנטים בסיפור.
 

משתפרת

New member
שוב, לא הייתי קופצת למסקנה שהמגנזיום הוא האשם הבלעדי
גם לאשלגן ולסידן תפקיד, ובוודאי לעוד יסודות שאני לא מכירה את תפקידם (לא למדתי רפואה).
בגדול- הטענה לגבי אחריות המדינה נכונה. כשם שהוסיפו פלואור למים כדי לשפר את מצב השינים, והוסיפו אותו לכל המים- גם מי השקיה ומי תעשיה- כך כדאי לאזן אפילו באופן חלקי את המינרלים החיוניים במים. יקר? כך גם טיפול בחולי לב.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
נהפוך הוא!
הפלואור בתרכובותיו שמוכנסות למים הוא פסולת רעילה של מפעלים פטרוכימיים. בעלי המפעלים קיבלו היתר מוזר להחדיר את ה"פלואור המיטיב" למי השתיה, תוך כדי החדרת כל מה שקשור לפלואור ומדובר ברעלים קשים. מדובר למעשה בשערוריה, ויש על זה סרט ביו טיוב. בהזדמנות אקשר אותו.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
אתייחס לחלק מדברייך.
חשוב לזכור, שהחקלאות התפתחה לאורך אלפי שנים ולא "מאתמול". לכן, כדאי לזכור, שהרבה לפני שידעו על דישונים כימיים ועל מינונים נדרשים של מיקרואלמנטים, הצליחו לגדל צמחים מזינים, וסביר שגם אם לא ידעו לומר שכן או לא "חסר לך מגנזיום או ברזל", אנשים סיימו את חייהם במצב בריאותי די נאות.
אז גם אם לא היו מערכות השקייה מתוחכמות, ה'חקלאים' ידעו להניח אבנים גדולות ליד עצים. האבנים הקרות צברו אגלי מים שהצטברו עליהם בלילות הקיץ הקרירים, וככה העצים קיבלו כמות מים (מזוקקים) "בחינם". אבל המגדלים דאז, ידעו כיצד לעסוק ב"מחזורי זרעים", והם לא גידלו שנתיים רצופות את אותו גידול על אותה חלקת אדמה. הם גם נהגו לשמור על "שנת שמיטה", ובאופן זה, הרקבובית של עלים יבשים, החזירה לאדמה מינרלים שהצמחים הקודמים צרכו ובבוא היום הוחזרו שוב לאדמה כ"קומפוסט".
גידול של קטניות לדוגמא, החזיר לאדמה מלאי של חנקן, וזאת בזכות חיידקים קושרי חנקן, שנצמדים לשורשי הקטניות וכך הלאה.
אז כיום מנצלים את האדמה בצורה אינטנסיבית בהרבה, ולכן, מבצעים גם בדיקות קרקע. מחפשים באדמה חוסרים ומשלימים אותם עפ"י חישובים מדוייקים. בודקים ומוודאים, שאין באדמה מזיקים כאלה ואחרים ושוב, נלחמים בהם עד חורמה במידה שהתגלו.
אז מה שלא נמצא במים, יגיע לגידול החקלאי בעזרת המגדל, ואם צמח זקוק לכמות כזו או אחרת של מינרל זה או אחר, המגדל ידאג שהצמח יקבל אותו, כדי שיניב פרי נאה ויבול יאה "בזכותו".
אודה, שאותי הנושא הזה לא ממש מעניין לפרטי פרטיו, ועל כן, איני בודק את הכמויות והטבלאות של "מה דרוש לגוף וכמה". לכן, לא קיים בינינו וויכוח, כמה אחוזים של מגנזיום אנו מקבלים ממי השתיה, כמה ליטרים אנו אמורים לשתות וכמה ליטרים אנו שותים בפועל (שזה תמיד מעט מדי).
ואם ראיתי מעין מפה, שמתארת היכן נמצאים מכוני ההתפלה, ועד היכן מגיעים משם המים לצרכנים, אני דווקא "שקט". כי אני לא גר בצמוד למישור החוף, וסביר שבאזור מגוריי, מגיעים אלינו מים טבעיים, שהם לא "חסר" מגנזיום.
אז אתמול, דיברתי עם חכמולוג אחד, שטוען כי היה עד לשיחה "מרתקת". באותה שיחה, הועלה רעיון, שמים דלי מינרלים ממכוני ההתפלה יוזרמו לכינרת, ומשם יישאבו ויועברו לציבור. אז היות שמי הכינרת עשירים במינרלים, המים המותפלים יתערבבו בכינרת ויוזרמו כמים "טובים" בחזרה לציבור. אבל כמה זה יעלה? ונגיד, שמכיוון שהכינרת זקוקה ל"מילוי", ישאבו קצת פחות ממה שיוזרם אליה ובכך לא יאבדו עוד ועוד מי כינרת יקרים.
אז למה זה לא ישים? כי מכוני ההתפלה עדיין אינם מסוגלים לספק את כמות המים הנדרשת לצריכה מלאה, והזרמה של הלוך וחזור תהיה יקרה מדי בכל מקרה, וזה לפני שניקח גם בחשבון אובדן של מים בשל אידוי וספיגה לאדמה.
 
למעלה