יחפהבפארק11
New member
מרשה לעצמי להביא רגע פרטי ואישי על חינוך, משחק ובכלל
זה לא פרסום, זה פשוט פוסט של ילד יקר שמספר על משהו שקרה לו לפני 13 שנה, וואלה משהו שאפילו אני לא ידעתי עליו...
"אז... גררו לי את האוטו.
ככה פשוט, החניתי אותו לדקה מול בית הרופאים כי איחרתי לתור שהיה לי, וכשיצאתי, האוטו לא היה שם. קנס של 250 ש"ח על החניה הלא חוקית ועוד 150 על הגרירה... ואני הייתי רק סטודנט בן 24, בלי כסף.
כן, זה לא היה היום, זה היה לפני 13 שנה, אבל אני זוכר טוב מאוד את הכעס, את הזעם, את העצבים, את הכאב.....
רק דבר אחד ניחם אותי באותה שעה קשה שקלטתי שכרגע נקנסתי ב- 400 ש"ח שלא היו לי:
באותו יום הדרכתי ילדים בכיתה א-ג בצהרון בגדרה. והבאתי להם משחק. אבל לא סתם משחק, משחק שאני המצאתי. רציתי לראות אם הוא מעניין אותם מספיק. המשחק היה עשוי מלוח פלסטיק שהיה שייך בכלל למשחק אחר, ומחלקים שהכנתי מעטיפות של מילקי וממנקי מקטרות. הדבר הכי חורני שהכנתי אי פעם.
אבל לילדים זה לא הפריע, הם הבינו את החוקים של המשחק ושיחקו. אני זוכר שהם נכנסו לזה וממש ניסו לנצח אחד את השני, ואפילו רבו ביניהם, כהרגלם, על תור של מי לשחק עכשיו ועוד כל מיני דברים של ילדים.
בסוף המשחק שאלתי אותם - איך היה לכם המשחק? ואז אחד מהם, ילד שהערכתי כנבון ודומיננטי, אמר לי בפנים רציניות: "המשחק טוב".
כמה שעות אחר כך עמדתי זועם והמום מול המדרכה הריקה שבה עמד קודם האוטו הגרור שלי, ומחשבה אחת בלבד ניחמה אותי:
"לא נורא דקל, היום תשלם 400 שקל, אבל כשהמשחק שלך יעמוד על המדפים בחנויות, אתה תיזכר ביום הזה ותצחק"
(ההמשך מדבר על הפרויקט עצמו ועל המטרה ולא כאן המקום לפרסם זאת)
אז כן, בסופו של דבר הוא עשה זאת ואני גאה בו כל כך.
אומרים - אין דבר העומד בפני הרצון, ואני אומרת - אין כמו חלום טוב כדי לבטל את כל הקנסות.
גם אנשים שנתקלים בגזרות יום יום ויש להם חלום והם חושבים על יום המחר ואומרים לעצמם, יבוא יום ואני אצחק על מה שאני עובר עכשיו, אנשים אלה יהיה להם קל יותר להתגבר על כל מכשול.
אני גאה בו כי הוא התמיד והתמיד ולא התעצל, לימד אלפי ילדים את משחקי החשיבה, חינך אותם לאסטרטגיה, לטקטיקה, לכיבוד היריב, והכי הכי חשוב הוא לימד אותם שבמשחק אין מנוצחים. במשחק יש אחד שניצח ואחד שלמד. היום ההרצאות שלו מבוססות על "איך לשחק כל החיים מבלי להפסיד אפילו פעם אחת"
וכמו שאומרים, מכל מלמדיי השכלתי, הייתי בהרצאה שלו פעם אחת ונפעמתי.
למדתי מהילד שלי דברים שלא למדתי בחיי
במערכת החינוך, כל השנים.
שבוע טוב ושקט לכולם!
זה לא פרסום, זה פשוט פוסט של ילד יקר שמספר על משהו שקרה לו לפני 13 שנה, וואלה משהו שאפילו אני לא ידעתי עליו...
"אז... גררו לי את האוטו.
ככה פשוט, החניתי אותו לדקה מול בית הרופאים כי איחרתי לתור שהיה לי, וכשיצאתי, האוטו לא היה שם. קנס של 250 ש"ח על החניה הלא חוקית ועוד 150 על הגרירה... ואני הייתי רק סטודנט בן 24, בלי כסף.
כן, זה לא היה היום, זה היה לפני 13 שנה, אבל אני זוכר טוב מאוד את הכעס, את הזעם, את העצבים, את הכאב.....
רק דבר אחד ניחם אותי באותה שעה קשה שקלטתי שכרגע נקנסתי ב- 400 ש"ח שלא היו לי:
באותו יום הדרכתי ילדים בכיתה א-ג בצהרון בגדרה. והבאתי להם משחק. אבל לא סתם משחק, משחק שאני המצאתי. רציתי לראות אם הוא מעניין אותם מספיק. המשחק היה עשוי מלוח פלסטיק שהיה שייך בכלל למשחק אחר, ומחלקים שהכנתי מעטיפות של מילקי וממנקי מקטרות. הדבר הכי חורני שהכנתי אי פעם.
אבל לילדים זה לא הפריע, הם הבינו את החוקים של המשחק ושיחקו. אני זוכר שהם נכנסו לזה וממש ניסו לנצח אחד את השני, ואפילו רבו ביניהם, כהרגלם, על תור של מי לשחק עכשיו ועוד כל מיני דברים של ילדים.
בסוף המשחק שאלתי אותם - איך היה לכם המשחק? ואז אחד מהם, ילד שהערכתי כנבון ודומיננטי, אמר לי בפנים רציניות: "המשחק טוב".
כמה שעות אחר כך עמדתי זועם והמום מול המדרכה הריקה שבה עמד קודם האוטו הגרור שלי, ומחשבה אחת בלבד ניחמה אותי:
"לא נורא דקל, היום תשלם 400 שקל, אבל כשהמשחק שלך יעמוד על המדפים בחנויות, אתה תיזכר ביום הזה ותצחק"
(ההמשך מדבר על הפרויקט עצמו ועל המטרה ולא כאן המקום לפרסם זאת)
אז כן, בסופו של דבר הוא עשה זאת ואני גאה בו כל כך.
אומרים - אין דבר העומד בפני הרצון, ואני אומרת - אין כמו חלום טוב כדי לבטל את כל הקנסות.
גם אנשים שנתקלים בגזרות יום יום ויש להם חלום והם חושבים על יום המחר ואומרים לעצמם, יבוא יום ואני אצחק על מה שאני עובר עכשיו, אנשים אלה יהיה להם קל יותר להתגבר על כל מכשול.
אני גאה בו כי הוא התמיד והתמיד ולא התעצל, לימד אלפי ילדים את משחקי החשיבה, חינך אותם לאסטרטגיה, לטקטיקה, לכיבוד היריב, והכי הכי חשוב הוא לימד אותם שבמשחק אין מנוצחים. במשחק יש אחד שניצח ואחד שלמד. היום ההרצאות שלו מבוססות על "איך לשחק כל החיים מבלי להפסיד אפילו פעם אחת"
וכמו שאומרים, מכל מלמדיי השכלתי, הייתי בהרצאה שלו פעם אחת ונפעמתי.
למדתי מהילד שלי דברים שלא למדתי בחיי
במערכת החינוך, כל השנים.
שבוע טוב ושקט לכולם!