השאלה היא מה הייתם מוכנים לעשות עבור הקרובים לכם ביותר.

[poseidon111]

השאלה היא מה הייתם מוכנים לעשות עבור הקרובים לכם ביותר.

אני לא מתכוון לטובה כזו או אחרת אלא למשהו הרבה יותר משמעותי.
נניח למשל שבן\בת זוגכם היו נתפסים על ביצוע פשע. הדרך היחידה היא להעיד שהוא היה איתכם. המשטרה אומרת שעדותכם תנקה אותו מחשד? הייתם עושים זאת עבור בני הזוג? הילדים?
(בכדי לא להיכנס לתת דיון נניח שזה פשע שאתם יכולים להמשיך ולחיות איתו).
בואו ניקח משהו משמעותי לא פחות ואולי יותר.
בן או בת הזוג היו מבקשים מכם להמיתם בעקבות מחלה קשה וסופנית כמו A.L.S, הייתם מוצאים את הכוח לעשות זאת?
אני חושב מידי פעם בנושא מהם גבולות ההקרבה והאם גם נימוקים מוסריים
יכולים להיכנס למשוואה המסובכת הזו.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5269687,00.html#autoplay
אז מה חשוב יותר דעתכם ורצונכם או רצונו ובקשתו של בן הזוג?

 

[יחפהבפארק11]

אז ככה

למען הקרובים לי ביותר הייתי עושה הכל. כמובן כל זמן שמדובר על משהו שאפשר לחיות איתו. לא רצח ולא אונס חס וחלילה. כן, גם במחיר עדות שתנקה אותו מחשד.
אחר כך את החשבון הייתי סוגרת איתו לבד.
לגבי השאלה השניה שלך,
לא. אני לא חושבת שהיו בי את הכוחות להמית קרוב שלי גם אם מדובר במחלה קשה וסופנית. במקרה זה בקשתו של בן הזוג לא הייתה נענית מצידי אבל כן הייתי עושה הכל כדי שהרופאים יקלו עליו ויקצרו את סבלו.

 

[poseidon111]

אי אפשר לקצר ALS. זה סבל נוראי שרק הולך ומתגבר. לי ולאשתי

יש הסכם למקרה שכזה.
אלו לא חיים, זה גרוע מגיהנום.
כאקט של אהבה ואכפתיות יש לסייע לבן זוג שמאס בחייו במקרים שאין תקווה, רק הידרדרות כואבת עד לסוף הבלתי נמנע.

 

[יחפהבפארק11]

אתה יודע שהסכמים לחוד ומעשים לחוד

גם האיש שלי ואני הסכמנו בינינו בנושא שלא נאפשר הארכת חיים ונשתדל לקצר את הסבל כמידת האפשר, אבל ברגע האמת אני לא יודעת עד כמה אפשר לעמוד בכך.
אני יודעת שזה סבל נוראי. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם חס וחלילה זה היה קורה למישהו קרוב לי. אולי כן. לא יודעת.

 

[poseidon111]

אם טובת בן הזוג היא השיקול היחיד את אמורה לדעת מה לעשות.

הייתי עד למצב דומה לזה כשאשתו של בן דודי שלפה את הטופס שבו הוא מבקש לא להאריך את חייו באמצעים פולשניים. זאת לאחר שהובהר לה על ידי רופא שאין סיכוי שינשום שוב בכוחות עצמו ויהיה מרותק למיטה עד מותו.

 

[יחפהבפארק11]

זה כבר משהו אחר...

אם אפשר לקצר את הסבל על ידי חתימה על מסמך, אז אני אחתום.

 

[נושיתי האחת]

כשיש טופס חתום, הבעיה פתירה לדעתי. השאלה מה קורה

עם הרופאים/בתי החולים לא מכבדים את רצון החולה.

 

[poseidon111]

להבנתי הטופס הוא מסמך מחייב לאחר שהוטבעו בו החותמות הנדרשות.

 

[Faria]

מקווה ומאמין שהייתי יכול

במידה ואין עניין חוקי אלא נטו מצפוני, אני חושב שאם זה היה הרצון של בת הזוג (או קרוב משפחה) והאצבע שלי היתה על המתג שמסיים את זה, מאמין שהייתי מבצע את הרצון הזה.

 

[משתפרת]

לא אחפה על פשע

כן אממן עו"ד, ולא משנה שהמעשה לא מקובל עלי.
לא אהיה מסוגלת לעשות מעשה שיסיים את חיי הקרוב במצב סופני, כן אהיה מסוגלת ליידע שביקש לא להאריך את חייו, או אף לחתום על מסמך בו אני (במידה ואני האפוטרופוס) מסכימה לא להאריך את חייו.

 

[חביף]

החותנת שלי ללא היסוס הפקידה בידיי

את הזכות להפסיק את כל המכונות שישמרו אותה חיה כשהיא כבר לא חיה.
אבי ע"ה אמר לאחי הגדול, הוא חשד שאחי פושטק על גבול החוקי: אם תבוא הביתה אחרי שפשעת, אתן לך לישון, אבל כשתתעורר המשטרה תחכה לך.
למזלי לא אצטרך ככל הנראה לתת דעתי בסוגיה המורכבת הזו, בה הציווי הקאנטיאני שאני נוטה לאמצו ללבי תמיד יהפוך אקטואלי מתמיד.
מן הצד השני, מתן חלקי גופי לבני משפחתי מובן אצלי מאליו. ניתוק ממכשירים אינה בעיה מבחינתי.

 

[Ron W]

במקרה שבקישור לפחות היה מאבק איתנים לחיות בתת תפקוד עמוק

הקושי הוא להחליט כשלא ברור מה תחושתו ורצונו של הקרוב
כשדעתו מעורפלת. כבר דשו בהארכת חייו של אריק שרון ע"י משפחתו
מטריד לחשוב אם סבל יסורים כשלא היה יכול לתקשר או דוקא נאבק על חייו.
חפוי על פשע יש בו כנראה יצר השרדות למי שתלוי במקורבו,
הכל אינטרסנטי. גם תרומת איברים שנראית לי קשה בהרבה מלשקר.
נוטים לשלול אלטרואיזם גם ממי שתורם איבר מגופו לזרים,
כי הוא מרויח הוקרה מסביבתו או משלם מחיר לפייס את מצפונו הפגוע,
רגשות אשם ועוד שלל הסברים/תרוציים כמו אמונות שווא שנטעו בו.
השיא מבחינתי הוא לתרום איבר (כמו כליה) ועוד תרומה בסתר.
הרי רבים תורמים דם ונותנים דגימת מח עצם, גם בכך יש אינטרס השרדותי
פעם אפילו היה מן ביטוח אספקת דם לתורם ולבני משפחתו.