מרובע ט"ו /יהודה עמיחי

מרובע ט"ו /יהודה עמיחי

מרובע ט"ו ["עשרים מרובעים חדשים"] | יהודה עמיחי
בֹּקֶר עַכְשָׁו וְהִנֵּה אֶת לֵאָה, אֶמֶשׁ הָיִית רָחֵל,
לֹא לָבָן רִמָּה אוֹתִי בְּחֹשֶׁךְ הַלֵּיל .
זֶה תָּמִיד כָּךְ יִהְיֶה. זוֹ דֶּרֶךְ תֵּבֵל:
עַכְשָׁו אֶת לֵאָה וְאֶמֶשׁ הָיִית רָחֵל.


האם אמרתי כבר כמה אני אוהבת את המשורר הזה?
אז הנה אני אומרת שוב.


צהריים טובים אנשים.
זה תמיד כך יהיה, זו דרך תבל.
נלך לישון עם מחשבה אחת ונתעורר עם אחרת.
החלומות יטרפו לנו את המחשבות
ונקום בבוקר לתחושות אחרות.

המשך יום נפלא


 

חביף

New member
עמיחי אינני בתחום המשוררים האהובים עליי

אם כי, אני מלמד משיריו כשנופלת בידי ההזדמנות.
אני מעדיף את זך, שפורע פרעות בפרוזודיה הפואטית של מחצית המאה העשרים [ פרוזודיה - משקל, חרוז, בית ].
אגב, הילדים מתים על שירים דמויי אלתרמן [ חיקויים גסים של שירה מזרחית שנכתבים מאז ימי זוהר, אני חושב ].
 
אוהב או לא אוהב, לפחות מישהו מתייחס


אני אישית קטונתי כל כך לגבי משוררים גדולים כאלה,
אני מביאה מדי פעם בפעם שיר שלמדנו באותו היום.
קראתי את הפרשנות לשיר הזה ואני לגמרי מסכימה איתה, אני פשוט הרחבתי אותה לתחומים אחרים.
 

חביף

New member
מעבר לשיעורי ספרות, שהם שיעורים

באסתטיקה, רטוריקה, חקר התרבות, סוציולוגיה ומה לא, הענין האישי הוא העיקר, והוא באמת החשוב מכל. אז מה אם X חושב כך ו- Y חושב לגמרי אחרת. חווית הקריאה, ההפנמה, ההיענות למלים, למוזיקה ולרעיונות, שאם גם אפשר לקרוא אותה [ מה שרבים לא יודעים לנסח את ההיענות הזו ], אז זו חגיגה.
וכן, אני כידוע לך אוהב להתווכח על פרשנויות.
 
לגמרי. שיעורי ספרות היו תמיד השיעורים האהובים עליי

מבית הספר היסודי ועד התיכון וגם הציונים היו בהתאם.
המבחנים בספרות תמיד היו לא פחות מ-90 ואילו הציונים במתמטיקה היו על הפנים

תאר לעצמך כמה אני נהנית היום משיעורי הספרות במיוחד עם כל התובנות שרכשתי עם השנים ולאחר שלמדתי את המנגינה של המילים... פשוט תענוג
 
למעלה