מה דעתכם על חיטוט בניירת של ילדים בוגרים?

sashalola

Well-known member
מה דעתכם על חיטוט בניירת של ילדים בוגרים?

חברה, שהיא סבתא, בילתה בבית בנה עם הנכדים כשההורים יצאו לבילוי בסופ"ש.
בערב אחרי שהילדים הלכו לישון, החליטה לארגן קצת את הבית, הזיזה מפה לשם, ואז נתקלה בערימת ניירת שהעבירה לחדר העבודה של בנה.
בהיסח הדעת, רפרפה במבט על הניירת שהייתה פזורה על שולחן העבודה של הבן.
ואז ראתה איזה מסמך, לא סיפרה לי מה בדיוק, אבל הייתה שם אינפורמציה שגרמה לה לאי נוחות ודאגה רבה. הייתה מאוד נסערת.
שאלה אותי מה לעשות עם המידע הרגיש שגילתה ואיך לדבר על זה עם הזוג.
אני הייתי די בהלם כי לא יעלה בדעתי להסתכל בניירת של הילדים שלי אלא אם כן הם מבקשים ממני.
לפעמים מגיעים לכאן מכתבים אבל אני בטח לא פותחת.
לא ידעתי מה לענות.
מה דעתכם בנושא?
 
הדאגה שהיא חווה כעת היא עונש על חטטנותה ועליה לשאת

בעונשה בשפתיים חתומות.
 

sashalola

Well-known member
חד וחלק

זה גם ההיגיון שלי.
היא לא אמרה שחיטטה, אלא שראתה במקרה. (לא יודעת)
מאחר ולא סיפרה לי מה גילתה אז אני גם לא יודעת מה חומרת הדברים.
השאלה השנייה היא האם עליה לשתוק גם אם גילתה משהו חמור מאוד מאוד
ושאולי אם תפתח את הנושא היא תוכל לעזור ולפתור את הבעיה שהתגלתה?
 

SupermanZW

Well-known member
לשתוק היא חייבת, אחרת יהיה ריב בינה לבין בנה

לעזור רק אם היא יכולה ללא ידיעת בנה ורק אם אין לה ספק שמה שתעשה לא יסבך אותו יותר מכפי שהוא מסובך כבר כך וגם שלא יסבך אותה. על הסוד היא חייבת לשמור.
 
ני מקבלת את הדואר של הבנים שלי

ולא פותחת שום מכתב, שום מסמך ושום נייר לפני שאני מתקשרת ואם הוא מעוניין שאפתח ואדווח לו ממי זה או מה זה. מצד שני, הסיטואציה היא שונה כי היא נתקלה בזה תוך כדי עשיית סדר בניירות ומאידך האם היא ביקשה רשות לעשות סדר בניירות? אני לא הייתי מעזה לעשות סדר בניירות של הבן שלי. בכל מקרה אני לא מקנאה בה. היא נקלעה למצב לא נעים וגם מטריד.
 

sashalola

Well-known member
בעיה


לא עשתה סדר, רק הביאה ערמה מהסלון לחדר העבודה.
מאחר ואני לא יודעת במה מדובר ממש לא יכולתי לעזור לה בעצה טובה.
אמרתי לה שיהיה מה שזה יהיה הבן שלה כבר ילד גדול (43)
שאלה נוספת שעלתה לי, אבל מפאת הרגישות לא שאלתי אותה, זה בעניין היחסים שלהם.
מדוע הוא מסתיר ממנה בעיות?
אני תמיד אומרת לילדים שלי שלא משנה מה אם חלילה וחס יש בעיה אנחנו ההורים הכתובת הראשונה ושתמיד תמיד הם יכולים לסמוך עלינו שאם זה באפשרותינו אנחנו נעזור ונהיה שם בשבילם.
 
טוב, במקרה כזה

היא צריכה לתפוס את הבן שלה לשיחה ולספר לו שבמקרה, ממש במקרה, היא נחשפה לבעיה שמטרידה את מנוחתה ואם היא יכולה לעזור במשהו, היא תשמח לעשות זאת. במקרה כזה אני הייתי מודה בפני הבן שלי שנחשפתי לבעיה ובשביל זה אני כאן.
 
זה נורא תלוי מה היא מערכת היחסים בין האם לבן

האם הקשר ביניהם הוא הדוק? חופשי? פתוח? האם הבן נוהג לשתף את אימו בבעיות שלו או בצרכים שלו?
אנחנו לא יודעים איזו מערכת יחסים יש ביניהם. אני אמרתי רק את מה שאני הייתי עושה במידה והייתי מגלה אצל הבן שלי מסמך כלשהו שהיה מטריד את מנוחתי.
 

SupermanZW

Well-known member
הוא מסתיר ממנה כי היא מסוג ההורים שמאשימים ומבקרים לפני

שמקשיבים או מציעים עזרה. רוב הפועלים כך אינם מודעים לכך. זה לא אומר שיש בעיה ביחסים שלהם, זה אומר שאם הוא מספר לה היא גורמת לו להצטער על שסיפר לה ולכן הוא מעדיף לא לספר.

יש אנשים שהם מאשימים וביקורתיים מטבעם ולא מצליחים לשלוט בכך אפילו מול ילדיהם, ילדים של הורים כאלה נמנעים ככל יכולתם מלספר על בעיותיהם להוריהם.
 
ואם אישתו לא רוצה שהוא יפנה אל ההורים בבעיות שהן גם שלה?

היחסים יכולים להיות הכי מעולים ואוהבים ועדיין לזוג נשוי יש גם עניינים שהם לא מספרים להורים.
 

sashalola

Well-known member
זה ברור

רק תהיתי אם זה מקרה כל כך חריג
הרי המון סבתות עושות בייביסיטר לנכדים
 

חביף

New member
גם סבים
זה לא אומר

שאנחנו מחטטים, מסדרים את הבית.. וגו'
מקסימום שוטף כלים.
 

חביף

New member
אב'שלי ע"ה נהג לחטט בניירות שלי

עת גרתי אצלו, עד שעזבתי את הבית.
יום אחד כלכך התעצבנתי, שהשארתי לו בתחתית הערימה סדרה של תמונות עירום שלי, אחת ממש בוטה עם זקפה..
מאז - לא העז לגעת בכלום יותר.
ןלענין - אני גם לא פותח מכתבים שבת זוגי מקבלת, אז אפתח מכתבי ילדיי? אחטט בניירותיהם?
חוצפה ממדרגה ראשונה, גם לקרוא וגם להרגיש "מזועזעת". שתזדעזע בשקט. עכשיו בטוח לא משעמם לה בחיים.
 

superman1234

New member
מאחר ולא ברור מה המידע שהתגלה

כל מה שנכתב בפתיל הזה הוא כאלם פאדי.
 

sashalola

Well-known member
למה ככה?

לא חושבת שזה שטויות,
זאת שאלה עקרונית.
קצת דומה לשאלה מה היית עושה אם היית רואה את אשת חברך בזרועות זר, האם היית מספר לחבר מה שראית?
קראתי ספרים, ראיתי סרטים, אבל ממרומי גילי זאת הפעם הראשונה שנתקלתי בדילמה שכזאת במציאות.
 
נכון מאוד, זאת שאלה עקרונית

ואנחנו כאמהות לילדים בוגרים, לא פעם מתחבטות בשאלות הקשורות אליהם, בין אם זה קשור ללימודים או למקום עבודה, כספים, יחסים עם בני או בנות הזוג, והשאלה שלך היא בהחלט שייכת לעניין. האם אנחנו מחטטים להם? שאלה טובה. אני כל כך חרדה להם שלפעמים אני אפילו פוחדת לשאול אפילו מה נשמע כי כל "כואב לי הראש " נשמע לי מפחיד נורא.
 

sashalola

Well-known member


נראה לי שאמהות שונות בקטע הזה מאבות,
(בזהירות ובערבון מוגבל אני אומרת)
בעלי לא מהדאגנים, גם אני לרוב אופטימית בלתי נלאית ולא נלחצת בקלות,
אבל פה ושם אני בהחלט נאנחת וחושבת מה יהיה... בעיקר לגבי דברים כלליים שאין לי באמת שליטה או יכולת לשנות, לפחות לא במיידי.
ונאמר - רק בריאות!
 
לסוגיות עקרוניות.

אם אשאל מה קורה
ואקבל תשובה של כואב לי הראש
אני ישר אשאל ממתי, ולמה, וכמה זמן זה נמשך, שתית מים היום? יש לחץ בעבודה? איזה לחץ? אז מה אמרת לו ? אז מה הוא אמר לך... וכן הלאה.
והאיש שלצידי---- יגיד אז קח

נשים מנגה וגברים ממאדים גם בעניין כאב הראש,כנראה.
 
למעלה