מוסיקה להרגעת הרוחות ולאהבת חינם

poseidon111

Active member
מהבחינה הזו שזה עושה לנו טוב לאהוב שלא לדבר על

העובדה שחלק גדול מאותה אהבה הוא בכלל פיזיולוגי ונעוץ בד.נ.א.
 
כן, אבל עדיין זאת אהבה שאינה תלויה בדבר

ואם מדברים על אהבת חינם, אז הכוונה לאהבה כזאת. אהבה שתעשה לנו טוב בין אם זה פיזיולוגי ונעוץ בד.נ.א. שלנו.
 

poseidon111

Active member
לא, "אהבת חינם" הוא משהו מודע. אהבה כזו היא משהו שבחלקו

אינו בשליטתנו.
אהבת הורים לילדים וילדים להורים היא גם תוצאה של נורמות חברתיות. זו אינה אהבת חינם כמשמעה.
דרך אגב, במה מתבטאת "אהבת החינם" לילדים?
 
אתה אוהב את הילד שלך שלא על מנת לקבל תמורה

בכל אופן, אצלי זה ככה.
אני לא יודעת איך זה אצל אחרים. אולי לא אצל כולם זה ככה.
 
מה זה "התבונה הטהורה בלי אפריורי" ?

זהו שיבוש של המונחים שקאנט השתמש בהם. אמת מוחלטת זה מושג שספק בעיני אם נגע בו בכלל. ואיך כל זה קשור ליופי של פיבונאצ'י?

אתה בטוח שאתה מדבר על עמנואל קאנט? אולי דוד קאנט? או בריאן קאנט? או יהושע פייביש קאנט?
 
ביקורת התבונה הטהורה - עמוד 118

לכן בשם הכרות אפריורי נבין להלן לאו דווקא הכרות שאינן תלויות בניסיון כזה או אחר, אלא אך ורק הכרות שאינן תלויות בשום ניסיון לחלוטין .

טור פיבונאצ'י
אינו תלוי בשום ניסיון לחלוטין . הניסיון שקאנט קורא אפוסטריורי מראה לנו שהטבע מתנהג לפי טור פיבונאצ'י .
 
איני מצליח לרדת לסוף טענתך:

קאנט מבחין בין הכרה אפריורית להכרה אפוסטריורית. משפטי המתמטיקה הם תמיד אפריוריים, קודמים לכל נסיון (למשל, משפט המראה כיצד ניתן לחשב את האיבר השביעי בטור פיבונאצ'י), ומשפטים על הטבע הם אפוסטריוריים. ההתגלמות של יחס הזהב (גבול הסידרה הבנויה ממנה של שני איברים סמוכים בטור פיבונאצ'י 1.618 בקירוב ) בכמה אוביקטים בטבע היא תגלית שתלויה בנסיון, היא אפוסטריורית. היכן כאן הבעיה?
 
אין בטבע שום דבר אפוסטריורי . מה שאפוסטריורי הוא ההבנה

או הזיהוי של העובדות . למשל קיום DNA הוא אפריורי גילויו על ידי מדענים הוא אפוסטריורי . המפץ הגדול הוא אפריורי ורק הבנתנו שה מה שקר הוא אפוסטריורי . היות וקאנט בונה מיגדל מסובך כייאה לגרמני עד האלוהות וכולה כאילו תבונה טהורה הרי שהוא טועה . אין אלוהות ואין תבונה טהורה יש אמנם תבונה אבל אינה טהורה היא אפוסטריורית סינטטית .
 

E טי

New member
נראה שלא הבנת את המושגים

המושגים אפריורי ואפוסטריורי מתייחסים לטענות לא לתופעות.
טענה יכולה להיות אפריורית או אפוסטריורית.
תופעה היא לא אפריורית ולא אפוסטריורית.
 

E טי

New member
סיפור יפה. אבל לא נכון

המושג שנאת חינם מופיע בתלמוד הבבלי. 1300 שנה לפני קאנט.
"מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות ע"ז גלוי עריות ושפיכות דמים" (יומא ט:)
המושג אהבת חינם מופיע לראשונה בכתבי הרב קוק. שוב ללא קשר לקאנט:
"ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חנם,
נשוב להבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם" (אורות הקודש ג שכד)
 

poseidon111

Active member
כן, רק שנראה לי שאתה מפרש את המילה חינם כפשוטה. לדעתי

צריך לפרשה כ"ללא סיבה הגיונית" או "ככה סתם".
זו כמובן שטות. אין דבר שאנו עושים שאין לו סיבה.
 
גם אני חושב ככה: אין דבר שנעשה ללא סיבה.

המושג "אהבת חינם" ניתן להבנה אבל הוא איננו קיים, אפשר לחשוב עליו אבל לא ניתן למצוא אותו. כמו "סוס מכונף". לא כמו "משולש מרובע" שגם לחשוב עליו לא ניתן. וכשחושבים על אהבת חינם חזק ובריכוז כאשליה להתנחם בחיקה - עשויה לעלות מוסיקה כמו זו של סאטי למעלה.
 
אצל קאנט זה פשוט כמו לומר שהיופי הוא החוליה האחרונה

בשרשרת הטלאולוגית, אז זוהי אמנות (למשל הנשיקה של רודין) , אבל אם ישנה עוד חוליה אחת לפחות - כבר לא מדובר באמנות (למשל דוגמן ודוגמנית על מכסה מנוע של מכונית שחייבת להימכר).
 

חביף

New member
היופי הוא קטגוריה בפני עצמה

ודווקא אין בו, לשיטת קאנט, יסוד טליאולוגי.
 
למדתי את קאנט לפני שנים רבות


ויכול להיות שהוא שינה את דעתו בינתיים.
אולי .
 
למעלה