יחפהבפארק11
New member
תזכורת מלפני שלוש שנים כמו נכתבה אתמול
כתבה בחורה בשם אביה ברוש ב-15 למרץ 2015
"נשבר לי האיבר מכל תומכי ביבי שבאים ללמד את השמאל שהם "מנותקים מהעם" ו"חיים בבועת תל אביב" ולכן מגיע לנו.
כל כך צודקים, הלא ביבי התרוצץ ברחובות המעברה באשקלון עם אמא שלי העיראקית, או שמא קיפץ לו בחדווה בחצור הגלילית עם אבי המרוקאי וחבריו. עלה לו מן העם, חי לו בבית צנוע, מופת של דוגמה חברתית, כל כך מחובר!!! לא שוכח את החיים עצמם- פצצה איראנית!!
שומעים שנייה? אני מתה על הבועה התל אביבית שלי. אני חולה עליה. אני עבדתי מה זה קשה כדי להיות בה. אני גדלתי בשיכון עמידר בבת ים, עם הורים לא משכילים ועוד כל מיני לא-תארים שקשורים בכל מיני הסללות חברתיות מהממות שקשורות במוצאנו האתני.
אני שגדלתי עם אבא שוביניסט, בסביבה מלאה גזענות, מלאה בקשיי יום.
אני עבדתי מה זה קשה כדי לממן לעצמי דירה ולימודים גבוהים בבית ספר למשחק- יעני עוד העזתי ברוב חוצפתי לחלום!!! במקום ללכת ולעבוד במשהו כלכלי במדינת ההישרדות שלנו.
אני שמממנת את עצמי מגיל צעיר יחסית (התחלתי לעבוד בגיל 15), אני שאין לי דירה ואפילו לא את האופציה סתם כך להיתמך כלכלית במשפחה שלי, אני האישה המזרחית מבת ים----
אני שמאלנית, האמאמא של השמאלנית, אז קחו את כל הטיעוני מנותקים שלכם ותדחפו אל העכוז שלכם. תספרו את זה למישהו אחר. לא לי.
אני לא מנותקת, אני חיה את זה, אני חייתי את זה ותמיד אחיה, ואני בוחרת להכיר בעיוותים שנעשים לחלשים/ות ולמדוכאים/ות ולחלום על מציאות אחרת ולא מעניין אותי אם בעיניכם זה נחשב יפת נפש.
אם אני, שעברתי כל שעברתי, בחרתי במו עצמי להיות שמאלנית, זה לא בגלל שאני מנותקת, יא מתנשאים.
אל תשלחו אותי לפריפרייה כאילו תל אביב לא מורכבת ברובה מאנשים שהגיעו משם.
ואני לא מזרחית שהפנימה את הדיכוי. אני רואה גם את הדיכוי הזה (הזכרתי אותו לעיל) ואני רותחת מעצבים כשמזרחים/ות אחרים/ות לוקחים לי מונופול על הדיכוי ומסבירים לי ששמאלבן. לא. אני שמאל ואני לא לבן. ביבי הוא לא מושיע המזרחים, הוא אשכנזי בעצמו, למי שאיכשהו שכח.
אני מיעוט בדעותיי הפוליטיות, אני יודעת את זה היום בצורה חדה יותר מבכל התקופה האחרונה, אבל ראבאק איתכםן, הניחו לטיעון החברתי. ביבי לא נבחר בגלל היותו חברתי או כנציג האספסוף שעלה מן האשפתות. כי ביבי, נשמות שלי, ביבי הוא לא מהסלאמס. השמאל לא מנותק יותר ממנו. בקשר למפלגה שלו, אני לא כזה יודעת, כי אין להם מצע והכל.
זהו. המשיכו בחגיגות."
וואלה נשבעת לכם, כאילו כתבתי זאת בעצמי. לפעמים אני מלאת התפעלות כיצד פער הגילאים נעלם כאשר מדובר בחיים שלנו כאן. פעם היו הבדלי השקפות בין צעירים למבוגרים. ניסיון חיים השפיע מאוד. היום הצעירים חכמים לא פחות מהמבוגרים. הם לגמרי מבינים איפה הם חיים. אז כן, הייתי רוצה לראות קצת יותר מעורבות מהצעירים, הייתי רוצה שייצאו יותר לרחובות ויצעקו יותר באסיפות דוגמת אותה בחורה אמיצה שהפריעה לנאומו המלוקק של ראש הממשלה. הייתי רוצה לראות יותר אנשים אמיצים צעירים ברחובות ולא רק את המבוגרים שמתאספים כל מוצאי שבת בהבימה ובפתח-תקווה.
אז אני קוראת את הבחורה הצעירה הזאת ומבינה ששום דבר לא השתנה מאז. אולי גם לא ישתנה. אולי אנחנו נעים בתוך חלל שבו לזמן אין משמעות. אנחנו חיים לנו מיום ליום ומה שיהיה יהיה.
קה סרה סרה
כתבה בחורה בשם אביה ברוש ב-15 למרץ 2015
"נשבר לי האיבר מכל תומכי ביבי שבאים ללמד את השמאל שהם "מנותקים מהעם" ו"חיים בבועת תל אביב" ולכן מגיע לנו.
כל כך צודקים, הלא ביבי התרוצץ ברחובות המעברה באשקלון עם אמא שלי העיראקית, או שמא קיפץ לו בחדווה בחצור הגלילית עם אבי המרוקאי וחבריו. עלה לו מן העם, חי לו בבית צנוע, מופת של דוגמה חברתית, כל כך מחובר!!! לא שוכח את החיים עצמם- פצצה איראנית!!
שומעים שנייה? אני מתה על הבועה התל אביבית שלי. אני חולה עליה. אני עבדתי מה זה קשה כדי להיות בה. אני גדלתי בשיכון עמידר בבת ים, עם הורים לא משכילים ועוד כל מיני לא-תארים שקשורים בכל מיני הסללות חברתיות מהממות שקשורות במוצאנו האתני.
אני שגדלתי עם אבא שוביניסט, בסביבה מלאה גזענות, מלאה בקשיי יום.
אני עבדתי מה זה קשה כדי לממן לעצמי דירה ולימודים גבוהים בבית ספר למשחק- יעני עוד העזתי ברוב חוצפתי לחלום!!! במקום ללכת ולעבוד במשהו כלכלי במדינת ההישרדות שלנו.
אני שמממנת את עצמי מגיל צעיר יחסית (התחלתי לעבוד בגיל 15), אני שאין לי דירה ואפילו לא את האופציה סתם כך להיתמך כלכלית במשפחה שלי, אני האישה המזרחית מבת ים----
אני שמאלנית, האמאמא של השמאלנית, אז קחו את כל הטיעוני מנותקים שלכם ותדחפו אל העכוז שלכם. תספרו את זה למישהו אחר. לא לי.
אני לא מנותקת, אני חיה את זה, אני חייתי את זה ותמיד אחיה, ואני בוחרת להכיר בעיוותים שנעשים לחלשים/ות ולמדוכאים/ות ולחלום על מציאות אחרת ולא מעניין אותי אם בעיניכם זה נחשב יפת נפש.
אם אני, שעברתי כל שעברתי, בחרתי במו עצמי להיות שמאלנית, זה לא בגלל שאני מנותקת, יא מתנשאים.
אל תשלחו אותי לפריפרייה כאילו תל אביב לא מורכבת ברובה מאנשים שהגיעו משם.
ואני לא מזרחית שהפנימה את הדיכוי. אני רואה גם את הדיכוי הזה (הזכרתי אותו לעיל) ואני רותחת מעצבים כשמזרחים/ות אחרים/ות לוקחים לי מונופול על הדיכוי ומסבירים לי ששמאלבן. לא. אני שמאל ואני לא לבן. ביבי הוא לא מושיע המזרחים, הוא אשכנזי בעצמו, למי שאיכשהו שכח.
אני מיעוט בדעותיי הפוליטיות, אני יודעת את זה היום בצורה חדה יותר מבכל התקופה האחרונה, אבל ראבאק איתכםן, הניחו לטיעון החברתי. ביבי לא נבחר בגלל היותו חברתי או כנציג האספסוף שעלה מן האשפתות. כי ביבי, נשמות שלי, ביבי הוא לא מהסלאמס. השמאל לא מנותק יותר ממנו. בקשר למפלגה שלו, אני לא כזה יודעת, כי אין להם מצע והכל.
זהו. המשיכו בחגיגות."
וואלה נשבעת לכם, כאילו כתבתי זאת בעצמי. לפעמים אני מלאת התפעלות כיצד פער הגילאים נעלם כאשר מדובר בחיים שלנו כאן. פעם היו הבדלי השקפות בין צעירים למבוגרים. ניסיון חיים השפיע מאוד. היום הצעירים חכמים לא פחות מהמבוגרים. הם לגמרי מבינים איפה הם חיים. אז כן, הייתי רוצה לראות קצת יותר מעורבות מהצעירים, הייתי רוצה שייצאו יותר לרחובות ויצעקו יותר באסיפות דוגמת אותה בחורה אמיצה שהפריעה לנאומו המלוקק של ראש הממשלה. הייתי רוצה לראות יותר אנשים אמיצים צעירים ברחובות ולא רק את המבוגרים שמתאספים כל מוצאי שבת בהבימה ובפתח-תקווה.
אז אני קוראת את הבחורה הצעירה הזאת ומבינה ששום דבר לא השתנה מאז. אולי גם לא ישתנה. אולי אנחנו נעים בתוך חלל שבו לזמן אין משמעות. אנחנו חיים לנו מיום ליום ומה שיהיה יהיה.
קה סרה סרה
