רגע לפני הצהריים אני רוצה לכתוב כמה מילים של פירגון

רגע לפני הצהריים אני רוצה לכתוב כמה מילים של פירגון


אמש ראיתי משחק כדורסל משובח.
גמר גביע המדינה בין הפועל חולון למכבי ת"א.
משחק צמוד מתחילתו ועד סופו. כמה נקודות לכאן או לכאן. לא היו אירועים מיוחדים. משחק ספורטיבי, קיצבי, שפע של סלים ואווירה נהדרת.
פעם ראשונה שראיתי משחק כדורסל של מכבי ת"א ואמרתי בליבי שלא איכפת לי אם הגביע יילך השנה להפועל חולון. כמובן שאשמח מאוד אם מכבי ת"א תנצח, אבל לא יכאב לי מאוד אם היא תפסיד. ואכן הרגעים האחרונים היו ממש כמו מתוך סרט מתח כשהנקודות האחרונות נקבעו במבצע אקרובטי משובח.
אז אוקיי, לא קפצתי משמחה, אבל לא הזלתי דמעה.
כשמגיע פירגון לקבוצה היריבה אז מגיע. זאת הייתה הפועל חולון. לא הפועל ירושלים אותה אני ממש לא אוהבת. גם לא הפועל תל-אביב אותה אני לא מחבבת. זאת הייתה הפועל חולון עם מאמן חביב ביותר. אז כן, היה מגיע להפועל חולון לקחת את הגביע וזאת לאחר שהדיחה את הפועל ירושלים שלא אהובה עליי.
אז מכאן שלוחה ברכתי להפועל חולון. מזל טוב!! כל הכבוד!! שיחקתם אותה!!

מן הסתם, ההודעה הזאת לא תזכה לשום תגובה
כי היא לא עוסקת בשמאל וימין ולא משמיצה אף עדה ועוסקת בפירגון למשחק ספורטיבי.
בכלל, הרבה יותר נעים לי להתעסק עכשיו עם משחקי ליגת האלופות והיורוליג מאשר להתבוסס שוב ושוב במדמנת הפוליטיקה המסריחה שלנו. לרדת לרמתם של חברי הכנסת ולהתפוצץ שוב ושוב מהגיגיהם של עיתונאים מהגיהנום ופובליציסטים מהתחת.

יכולתי ללכת היום להפגנה בת"א
אבל העדפתי להיענות להזמנה של הנכד הקטן שלי
ליום המשפחה שנערך בכיתתו. למשך שעה קלה הרחתי ריח של כיתה, הוראות של מורה, ראיתי חיוכים מאושרים של סבים וסבות (אריק למדתי משהו
) וילדים קטנים בחולצות לבנות מנפחים חזה ומאושרים עד כלות.
הפוליטיקה יכולה לחכות.

שבת שלום לכולם


 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
ובזמן שאת ראית את זורקי הכדורים, אנו צפינו בסדרה מעצבנת
"הרמון" שבה אלון אבוטבול מיטיב לשחק ולהשניא את עצמו על קהל הצופים.
החלטנו שנוותר על המשך הצפייה כי יש גבול.
 
אני מלכתחילה וויתרתי על הצפייה בסדרה הזאת

משום מה זה לא מושך אותי לצפות בזה למרות שמן הסתם יש משחק טוב.
 
ואני נתתי לה צ'אנס- פרק1-2-3-והבנתי

אין לי מסוגלות להכיל את הסדרה עם החד מימדיות שלהן.
אבל אם יש משהו לדון בו
מהן כתות, ואיפה אורח חיים "אחר" הופך לכת?
מתי נגמר הרצון החופשי?
מתי המדינה/ממסד מותר/צריך להתערב?
ואיפה הזכות של הפרט לאורח חייו ה"אחר"?
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
קודם כל, המשחק הטוטאלי של אלון אבוטבול (ובעצם גם של השאר),
מביאים את הצופה למצב בו הוא פשוט יושב ומקלל ללא הרף את השחקנים ואת המצב
הבלתי אפשרי שהם מגיעים אליו, עם שיאים שהדימיון לא מצליח לעכל.
אודה, שלאחר פרק 3, גם אני וגם זוגתי שתחיה, רצינו לפרוש מהצפייה בסדרה.
אלא שאתמול, הגיע אלי חבר שרצה לצפות בה, ונאלצנו לראות גם את פרקים 4 ו-5.
ונחשו מה? ישבנו.. כוססנו ציפורניים... קיללנו... ו-5 דקות לפני סיום פרק 5, חברי נשבר
והסתלק לדרכו... תהיתי.. "מה? אתה כל כך רצית לראות וכעת, ממש לפני הסיום
אתה מסתלק"?
"כן. אני לא יכול להכיל זאת יותר".
ותנחשו מה?
רבע שעה מאוחר יותר, לאחר שהביע לביתו, הוא התקשר אלי ושאל, "תגיד: כיצד נגמר הפרק"?
"טוב. אתה באמת צריך ללכת למשרד הפנים ולהוסיף את האות החסרה בשם משפחתך".
[גילוי נאות: שמו דבי. אז.. הצעתי לו שיוסיף את האות המסרה 'ל' בסיומת השם]...
 

Hameln

New member
אלה בערך השאלות שהייתי מצפה מסדרה כזאת לעורר בי

במקום זה בפרק השלישי כבר התעוררה בי תחושה שמנסים לתחוב לגרוני מסרים חד ממדיים עם את חפירה. חבל. אולי אמשיך לפרקים הבאים, אבל זאת כבר תהיה צפייה במשהו שהכישלון זה מה שמעניין בו.
 

חביף

New member
ישנה אופרת סבון אוסטרלית מקסימה

עם כל השטיקים הרגילים, שנקראת "מנצחים ומפסידים". ארבע נשים בגילאי השלושים שלהן, כבר עונה רביעית. הקיטש במיטבו, אבל אוסטרלי. אז גם המבטא שלהם נהדר, השחקנים לא כולם יפי תואר [ אבל גבריים, כולל ההומואים ] הנשים נעות משמנמונת עד רזונת, באמצע אסיאתית מעורבת וענקת בלונדינית לא ממש יפה.
 

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
אתה יודע מה אני אוהב? אני אוהב את הסדרה הרפואית "האוס"
שמשודרת בערוץ 11 סביב השעה 23:32.
זו לא סידרה חדשה, אבל עבור מי שאוהב, מרתקת.
 

dory141

New member
יו לורי שחקן מעולה

ראיתי בעבר כמה פרקים בהאוס ולא אהבתי. אבל, מנהל הלילה (שמשודרת באופן מחזורי בערוץ AMC) פנטסטית.
 

dory141

New member
הייתי מחוץ לבית ולא ראיתי

בכל מקרה, נשאר רק לברך את החולונים ולקוות שמכבי ת"א יזכו לכל הפחות באליפות. נראה לי שבעיקר בשביל זה הביאו את ספאחיה. ביורוליג ידעו שאין להם קבוצה שתיאבק על התואר. אולי עוד מספר שנים.
 
יש ביצועים של זמרים שאתה שומע ואחר כך אתה אתה לא יכול

לשמוע שום דבר אחר כדי לא לקלקל את החוויה הקולית שעברו אוזניך.

אחד כזה הוא גרג לייק

https://www.youtube.com/watch?v=bfgD3LJ6Xb8

יש לכם ביצוע כזה של מישהו או מישהי שאחריו אתם לא מסוגלים לשמוע שום דבר אחר? לפחות למשך זמן מה?
 
הייתי שמחה לשמוע את דעתך שלך

את דעתי שלי ואת טעמי המוזיקלי כולם מכירים. את שלך אף אחד לא מכיר.
 
הטעם המאוד צנוע שלי הוא בשירים האיטלקיים .

לא סתם הזכרתי את הטנורים ובוצ'לי .
לשירה התעשייתית של ימינו אין לי סבלנות כלל .
הבנתי המוזיקלית ממש מועטה . השמיעה שלי ככה ככה .
לאישתי יש שמיעה אבסולוטית . היא ביקורתית ליכולת השירה
של רבים שהם ללא פיתוח קול , ללא מנעד רחב וללא הרמוניה .
 
גם לי יש סימפטייה לשירים האיטלקיים

ובכל זאת, אני שאלתי אם יש לך ולשאר החברים, איזה שיר/ביצוע שמשאיר אותך חסר נשימה ואחריו אינך יכול לשמוע שום דבר אחר לזמן מה? לא צריך הבנה מוזיקלית או שמיעה אבסולוטית אלא משהו שיכול להתחבר לביצוע מיוחד.
 
למעלה