שוב ניטפוק
אבל לא באשמתך הפעם
"שלא בת הגשמה" [ 'תה רואה כמה חשוב לקרוא את עלוני האקדמיה? ] המילה "בר" מופיעה בעברית רק בצורת הזכר שלה. וגם בצורת היחיד בלבד. כל השאר הם: בני/בנות/בת...
החלוקה המגוחכת הזו מעוררת אצלי לפחות גיחוך אינסופי, וכלכך למה? הליברטריאנים והליברלים הם אבות זכויות האדם. השמאל במהפיכה הצרפתית הפך מהר לדיקטטורה ולשלטון טרור . השמאל הרוסי, הסיני, הקובני, הקוריאני ובטח גם הישראלי-הקיצוני לא מכיר ביחיד כ"ישות" או כ"סובייקט". בדומה לפאשיזם [ פאשה - אגד שיבולים בו הענף הבודד קיים רק בזכות אלומת השיבולים = פאשה ] הוא קובע מה ראוי ליחיד על פי המדינה, הקבוצה, החונטה ואינו חושש לגזול זכויות יחיד.
הליבראל, בר"כ הוא קפיטליסט, הוא רואה בזכות היחיד לרכישת מוצרים "ערך עליון" ממנו נגזרות זכויות טבעיות [ מזמן גילו סוחרים, שרק חירות מעודדת קנייה, שמעודדת צבירת הון ]. הבעייה עם קפיטליזם מסוג זה הוא גם האמונה שאחריות חברתית היא "שמאל", וכל אחד סולל את דרכו ואת "חלומו" .
אז מהו ימין ומהו שמאל?
ימין לדעתי מתחבר לתפיסה של "אחדות" הקבוצה מטעמים גנטיים [יהודים] או מטעמים גיאוגרפיים [ ארץ/מולדת] יתכן השפה או התרבות. על הקבוצה בכל מחיר להגן על נכסיה השונים, גם במחיר קבוע של "ויתור" על זכויות טבעיות. השמאל רואה את הקבוצה על נפרדותה ומורכבותה, כי מבחינתו המספר מאה אינו מספר שמסמל כמות, מבלי להתייחס לרכיביה, אלא מסמן התקבצות של מאה יחידים. עם זאת, גם היחיד בשמאל מחוייב לקבוצה, לחברה או למדינה. הוא מחויב לשלם מסים
, הוא מחויב בתוכנית לימודים מסוימת <ירצה אחרת, יממן בעצמו >. השמאל שאני מכיר מאמין ב"פייר פליי", כלומר התנהגות על פי נוהלים, הסדרים, מוסכמות.
לטעמי ולדעתי, הביטוי המלא ביותר לשמאל נשאף הוא המממשל הסוציאל-דמוקרטי בסקנדינביה. לגבי מגילת זכויות האדם - איך כתוב במשלי כט, 18:
"בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ." התורה היא מגילת זכויות האדם.