נר ראשון של חנוכה

[יחפהבפארק11]

נר ראשון של חנוכה

חג שמח לכל החברים והחברות,
לכל האורחים והקוראים,
לכל הכותבים הפעילים ולאלה שמעדיפים רק לקרוא
לכל הגולשים שהיו פה ולכל אלה שעוד יהיו פה
אני מאחלת חג שמח ומשובח, מלא סופגניות נוטפות שמן ודבש
ושכל הפחמימות יירדו היישר לישבן כמו במערכון של ניר וגלי
ושתמיד האור יהיה שרוי במעונכם והחושך יהיה רחוק מכם.
באנו חושך לגרש
בידינו אור ואש
כל אחד הוא אור קטן
וכולנו אור איתן
סורה חושך הלאה שחור
סורה מפני האור

חג שמח!

 

[שחום נאה37]

חנוכה שמח חברים

מאוד אוהב את החג ולא מת על סופגניות אהבתי בילדות יש דברים יותר טעימים 1ומה גם ששומרים על גזרה..
חג האור שיהיה שמח לכולם אוהב אותכם חברים

 

[יחפהבפארק11]

חג שמח שחומצ'יק ותשכח מהגזרה ליום אחד

 

[נושיתי האחת]

חג שמח.

 

[יחפהבפארק11]

בחוץ קר עכשיו אבל בלב חם

https://www.facebook.com/avi.belleli/videos/1476241089138538/

אחלה קליפ
ושמתי לב שהפעם ההפגנות בסימן נשים

לילה טוב לכולם
עם סחלב חם

 

[יחפהבפארק11]

למי שפיספס,הסרטון של ניר וגלי על הסופגניות

https://www.facebook.com/100012390726660/videos/382751908814497/

 

[חביף]

בהבימה, לפני שהתחילה ההצגה

הדליקו נרות, והרב המפוטם עוד דרש שנעמוד, לא פחות.
אז חצי אולם לא עמד, אני ביניהם, כמובן.

 

[משתפרת]

אז בוא נדלג על מעוז צור

וקבל לכבוד החנוכה את נתן יונתן. ושיהיה לכולנו הרבה אור בחיים.

הנר שלי / נתן יונתן
הנר שלי אדום הוא כרימון
הנר שלי צהוב כלימון
שלי הנר סגול כמו פרח סתיו
הנר שלי כחול כמו השמים .....
הנר שלי כתום כמו שקיעת החמה
שלי כל כך לבן הוא כיונה תמה
שלי ממש כמו כולם אבל קוראים לו "השמש"
עכשיו תראו דבר מפליא -
את הנרות כולם נדליק
צבעים אין ספור........
אבל לאור צבע אחד
והוא מאיר בחושך את ליל החג.

 

[יחפהבפארק11]

מקסים

 

[חביף]

אל תשעו להמלצות

אתמול צפינו בת זוגי ואנוכי בהצגה "המורדים" שכתבה עדנה מזי"א, על דור הביניים [ בני גילי אני מניח או צעירים בעשור ממני]. בקיצור בת ללוחמי לח"י שפוגשת את מאהב אמה בבית קברות ונחשפות לה שם אמיתות ביחס לאמהּ, הוריה וכו'
בדף המשווק כתוב - חקר החילוניות, נגיד..
במחזה משחקת אודיה קורן, כרגיל בתפקיד האמא [ די אודיה, חפשי לך משהו אחר, זה משעמם כי את צפויה לגמרי], עודד קוטלר בתור המאהב המזדקן - נראה, נשמע ומתנהג כמרצה עייף לספרות או להיסטוריה.
מחזה רע.
חלקו השני בכלל מייגע, ארוך וחסר כל הצדקה דרמטית, נרטיבית או תיאטרונית.
לא ללכת.

 

[יחפהבפארק11]

המורה שלי לספרות המליצה על ההצגה הזאת בחום רב.

 

[משתפרת]

ראינו את ההצגה ביום האחרון של האלף הקודם

31.12.99 ידין עדיין שיחק שם כמה חדשים לפני מותו. ישב על כסא והניע את ידיו וראשו, והפיץ טונות של כריזמה לכל הכוונים. השחקנים היו מעולים וההצגה היתה מרגשת וסוחפת. על כנפי ההצלחה של אז מנסים למשוך את ההצגה, כשכמעט כל השחקנים התחלפו. חבל.

 

[יחפהבפארק11]

זה באמת מרתק ומעניין איך אנשים שונים רואים את אותה הצגה

והדעות שלהם כל כך שונות

המורה שלי לספרות, בשבוע שעבר פשוט לא הפסיקה להתלהב מההצגה ולהמליץ עליה עד כי רשמתי לי במחברת לנסות ולמצוא זמן עבורה וייתכן שנלך לראות אותה
במסגרת הכיתה עם עוד תלמידים מהתיכון.
אין ספק שמי שעושה את ההצגה הם השחקנים ואם הם מפשלים, אז באמת חבל.

 

[superman1234]

זה מפני שלמורה שלך השמש לא זורחת

מהתחת.....

גילוי נאות - לא ראיתי את ההצגה ואינני מתכוון גם לראותה.

 

[יחפהבפארק11]

האמת היא שהמורה שלי לספרות פשוט מדהימה

אני ממש מאוהבת בה

בזכותה נפתחתי לשירים שלא הכרתי ולא שמעתי עליהם
ואני מאוד מזדהה איתה גם בתחומים אחרים והיא בהחלט מסוג המורים של פעם.
וכן, היא מאוד צנועה והכי חשוב, היא מאוד אהבה את אחד השירים שלי.

 

[חביף]

המורה שלך גם לימדה אותך שיר מחורבן של עדי קיסר

 

[יחפהבפארק11]

בעיניי לא מחורבן כלל וכלל. לא הכי טוב שלה, אבל לא מחורבן.

 

[superman1234]

שיר מחורבן שה שיר במחזור ?

 

[חביף]

אתה לא מתבייש?!

 

[יחפהבפארק11]

היא בסך הכל רצתה מתכון ללחם

http://www.quickim.co.il/when-the-g...tween-them-would-become-a-viral-thing-online/

והנה שיחה שממש ממש מזכירה לי את אמי ז"ל כשרציתי מתכון לתבשיל מסויים
שאהבתי בילדותי ולאמהות של פעם לא היו ספרי בישול ולא חוברות מתכונים
והן זכרו הכל בראש, ככה בערך, לא בדיוק, לפי הרגש, לפי כף היד, לפי החוש,
המוח זוכר את הכמות הנכונה של המלח ששמים ביד... וכן, זה נשמע מצחיק
אבל כל כך נכון ומעורר זכרונות כי היום אף אחד לא שואל אותי איך מכינים מטבוחה או קציצות או קוסקוס. פשוט נכנסים לגוגל ומקלידים את שם המאכל אותו רוצים להכין ומקבלים עשרת אלפים מתכונים כולל כמה של השפים הכי טובים ואת רק צריכה לבחור.
יש לי שקית ניילון שיש בה מתכונים בכתב ידי. אני לא משתמשת לעולם במתכונים האלה. הם פשוט למזכרת. מזכירים לי שפעם העולם לא היה דיגיטלי ואלקטרוני. אנשים כתבו בעט. היה נייר.
בספריה יש לי ספרי בישול מעולים. נפתחים רק בחגים, שואבת רעיונות, אוהבת להרגיש את הדפים. נשבעת לעצמי שאני חייבת חייבת לנסות את המתכון הזה
ואת המתכון ההוא אבל בסופו של דבר, אני מכינה את מה שתמיד מצליח והוא הכי מוכר.
אני לא מצליחה להעתיק לכאן את המתכון המצחיק.
תיכנסו לקישור, תאמינו לי, זה שווה