אגיד זאת כך
כאחד שגדל בבית שהמילים והשפות חשובים מאין כמותם (אני יודע גם אנגלית, ערבית ברמה סבירה וכנ"ל טורקית), אני מאמין שאדם צריך לצאת עם "שאר רוח" מסוים ממערכת החינוך ואחרי זה גם ללמוד ולהשכיל בכוחות עצמו, במגבלות הזמן והכסף שיש לו. עם זאת, בעולמות ובתחומים מסוימים אין מקום רב להשכלה כללית. במדינות כמו ישראל יש השקעה גדולה פי כמה בהייטק מאשר במשוררים ובסופרים, ולא מעניין את איש אם אתה יודע בע"פ שיר מאת אדגר אלן פו או דליה רביקוביץ'. בלי קשר, אוצר המילים הדל של מרבית בני העם (אגב, לא רק הצעירים. גם מבוגרים ומבוגרים צעירים כמוני, ילידי שנות ה-80 ואילך) מזעזע, אבל עבור האדם הממוצע זה חסר משמעות. להגיד 10 שקלים אאוט, עשר שקל אין. תחי הבורות.
כך נשחק מעמד הביניים במצרים והוקמו האחים המוסלמים בראשות חסן-אל בנא. רוב חברי התנועה היו אקדמיים מובטלים, שלא מצאו את מקומם ובעל כורחם הפכו לארגון שהוגדר כטרור ע"י המשטר המצרי. כך נולדו ש"ס, חיזבאללה, חמאס ודומיהם.