חזרתי מההופעה וקראתי את הכתבה
ואכן נראה שהחתונה הזאת הייתה מרגשת מאוד.
הייתה לי צמרמורת לאורך הגב כשקראתי את התיאור של מרסל.
אני אוהבת לקרוא אותה. ואהבתי גם את השיר שהיא בחרה לשים בפתח הכתבה שלה. ביאליק.
פתאום נזכרתי שפעם כתבתי לאחותי בברכה ליום הולדת,
את היית לי אם ואחות... והיא כל כך בכתה.
ואני חושבת כמה המשפט הזה הוא אלמותי ומרגש ומדמיע כל פעם מחדש.
אני מאחלת לעצמי שיהיה לי את העונג לעשות חתונה כזאת לבן שלי.
אני קוראת ומקנאה בשורות.
כל הכבוד לכל שלוש מאות המוזמנים שהגיעו מבלי לעשות חשבון ובלי דעות קדומות, פשוט משיב נפש לקרוא את זה.
הלוואי עלינו גם