יידע אדם שפשע ברצח ואונס, שלא ייצא לחופשי לעולם!

יידע אדם שפשע ברצח ואונס, שלא ייצא לחופשי לעולם!

לא ייתכן שנאשם יידע שלאחר איקס שנים מקצרים את עונשו על התנהגות טובה,או השד יודע על מה...

נאשם נשפט ל45-50שנה,תנו לו לשאת בעונש במלואו,אין מחילה!

אני לא מתכוונת לאדם שהיה נתון להתעללויות וכתוצאה מכך רצח,אלא על מי שבאופן קר ומנוכר לקח חיים עבור בצע כסף!!!

גם בעבירות של מרמה וכספים,צריך בעיניי להחמיר בעונש ולא ייתכן שמי שהואשם בעבירה זו,יוכל לחזור לתפקידו הקודם,

תתפסו אותי לפני שאשתגע...
 
זה לא יעזור, כולם רוצים להיראות רחמנים.

כל זמן שזה לא נוגע להם אישית.
נדיר מאוד ששופט יטיל את מלוא העונש, כיוון שאיננו רוצה להיות חריג ולהיחשב "קטלני".
כן, כן, זה שיקול חברתי בין השופטים.

כל מי שעוסק בנושא שכח:
"מי שמרחם על אכזריים, מתאכזר לרחמנים".

כולם נורא אוהבים להיראות רחמנים ובעיקר הפוליטיקאים שרוצים לצבור אהדה.
עובדה שלמסתננים שפלשו לארץ בגניבת גבול, יש כמה קבוצות שמסייעות להם להעמיק אחיזה בארץ בניגוד לחוק, כי "חראם" עליהם.....(אבל לא "חראם" על אנשי השכונות המפחדים לצאת מהבתים והם סובלים מגניבות, אלימות, שוד, רצח, אונס ועוד היד נטויה).
 
אבל על אונס לא מקבלים מאסר עולם או אפילו לא קרוב לזה

אלא מספר שנים מצומצם יחסית (הכול יחסי).
גם ,למיטב ידיעתי, על רצח לא מקבלים את מלוא הענישה האפשרית.
למעט מקרים חריגים (צבי גור של אורון ירדן ז"ל, נדמה לי שגם הרוצח של נהג המונית דרק רוט, יגאל עמיר וכאלו )
אבל "סתם" רצח של בת הזוג, של השכן שעיצבן את הסעיף, (ולא מדברת על רצח בין עבריינים בכלל)- לא זוכה לענישה מחמירה אלא נסיבות מקילות.
הלכתי לחפש נתונים על כמה מקבל רוצח ממוצע וכמה שנים בפועל הוא יושב בכלא-- כל מה שנתקלתי אלו עשרות סיפורי רצח שאת חלקם הגדול כבר שכחתי, ועל חלקם בכלל לא ידעתי---אבל כשמסתכלים על כל הסיפורים--זה פשוט נורא.
סגרתי את הדפדפן .
 
לזה אני מתכוונת,שיתחילו להרשיע למאסרי עולם שלא יקוצרו

יידע אדם שאם ביצע פשע נורא,בגלגול הבא ייתכן שתהיה לו את אפשרות התיקון,אין מחילה

צבי גור נשפט ל45 שנה כמדומני,אז למה לעזעאזל לקצר לו את העונש ב8שנים?!?!? ועוד לציין שהיה יכול להשתחרר כבר לפני כ7 שנים,מזה השטויות האלה?!

צבי גור בנה משפחה ואף יש לו ידועה בציבור או מאהבת,או ׳שפחה׳,אז הוא משתחרר?!

ומה עם אמו של הילד אורון ירדן ז״ל?!עכשיו אני מבינה שבמהלך השנים ניסתה להתאבד כ3 פעמים

אז הרוצח השפל ימשיך בחייו ומשפחת ירדן תמות?!(לפחות נפשית)

ולמה להודיע על שחרורו של הרוצח השפל,תוך מספר ימים וכל זאת מבלי לתת כלל אפשרות של מחאה על הודעה זו?

תוך מס׳ ימים מצפים שתהיה את אפשרות הערעור?????

למה הפרקליטות שוקלת אם לערער,האם הם מאמינים שהערעור מראש נדוןן לכשלון?אוף!
 
היום שמעתי את כל הסיפור שוב מההתחלה


היה ראיון עם איזה חוקר שסיפר את כל השתלשלות המקרה המזעזע הזה ושוב זה החזיר אותי לחרדות ששטפו אותי באותה התקופה כשהילדים שלי היו פחות או יותר בני אותו הגיל של אורון ז"ל שנרצח בנסיבות כל כך איומות, ואני מסתכלת על הנכד הקטן שלי שהוא בן שבע שיהיה בריא, וקשה לי שלא לחטוף שוב פעם הבזקי חרדה נוכח כל המטורפים שמסתובבים בחוץ

אני באמת לא מצליחה להבין את בתי המשפט בארץ ולא את קלות העונשים שמקבלים הרוצחים והאנסים במדינה המטורללת שלנו. עשרות ומאות נשים נרצחות על רקע כבוד המשפחה או סתם כך בגלל שהן רוצות להיפרד מבן הזוג שלהם ובכלל לא איכפת לרוצחים כי הם יודעים שהם תמיד ייצאו לחופשי אחרי כמה שנים בכלא כי תמיד יקצצו להם על התנהגות טובה או שאר בבל"ת שהוועדות לשיחרור ממציאות כדי לשחרר אסירים ולפנות מקום בתאים לאסירים חדשים...
אני באמת לא מצליחה להבין את הקטע הזה של העונשים הקלים לעומת האכזריות של הפשעים
 
אני חושבת שגם הענישה לרצח ואונס צריכה להיות מחמירה יותר

לא רק העדר אופציית הקיצור-מחילה-חנינה -התנהגות טובה וכו.
לא הייתי אמא באותה עת, אבל גם כצעירה -המידע הגיע מכל מקום בתקשורת, היה קשה לא להיות מעורבים.
אני זוכרת פעם אחרת עם הרצח של תאיר ראדה- שכל הזמן חשבתי על הילדים שלי- זה היה מבחינתי נורא.
זוכרים את ארז אפרתי מאבטח הרמטכ"ל שניסה לאנוס צעירה במגרש החניה -- אז הוא קיבל 8 שנים ובפועל ריצה 5 שנים.
ועוד רבים אחרים מהסוג הזה.
 
סיפרתי בפורום אחר שהייתי חלק (קטן) בתפיסה שלו

הייתי ראש צוות חוקרים בתחנת מסובים כאשר התרחש האירוע, והימ"ר (יחידה המרכזית) קיבלה את התיק ואנחנו רק סייענו.

כאשר התקבלה הודעה על מקום מפגש כדי לקבל את הכסף, החוליה שלי ואני התחפשנו לערבים ושאלנו משאית ערבית, בקשה שאי אפשר לסרב לה, והתנהלנו בשדה מול הנקודה כביכול אנחנו עובדים בשדה, מראה שכיח.

ברגע שהוא נראה, דיווחנו לימ"ר והם ניסו לתפוס אותו והוא נעלם, מסתבר שהגיע למקום בתוך צינור ביוב עבה מאוד ונטוש,
במחשבה מהירה הבינו מה קרה , ובסופו של הצינור, הם כבר חיכו לו.
 
אכן שפירא שלנו הוא איש אשכולות שלקח חלק באירועים רבים

טובים ורעים בתולדות המדינה...
 
נכון, רק שבגלל זה אני אמות לפניכם.....


חיי היו מגוונים וסוערים מאות בפעילות עשיה, החל מכתת השועלים, מלחמות ועד אירועים בנושא משטרה ופח"ע.

לא סתם כתבתי כבר 13 ספרים.

הנה דוגמא:
כולכם מכירים את הסיפור על "שולמן ישלם", אני הכרתי אותו אישית כאשר התפרע במועדון הלילה שמתחת למלון דן, והייתי היחידי שהעז להיכנס פנימה (אחרי שהשתולל כשהבריח את כל האורחים) ולהודיע לו שהוא עצור.

הוא צחק ואמר שכמו כל השוטרים אין לי אומץ (היו שוטרים רבים בחוץ), שלפתי את האקדח מנרתיק הברזנט, ישבתי על השולחן שלו כדי שאוכל להוציא את הכדורים מתחתית הנרתיק, טענתי את האקדח והודעתי לו שאם הוא לא בא, אני יורה, הוא צחק אבל הצחוק שלו קפא כאשר יריתי באויר או יותר נכון בתקרה ופירורי טיח נפלו עליו, והודעתי לו שזו היתה ירירה ראשונה ואחרונה באויר, הבא אליו.

הוא רץ החוצה ונכנס לניידת ה-"בלובנד" וכך נסענו לצפונית בדיזנגוף.
זה היה דוח המעצר הראשון שלי במשטרה.

מכירים את קזבלן ?
חיים דהאן התגורר בבת ים, והכרתי אותו, ויום אחד התלונן שגנבו לו את הטאסות מהגלגלים, אמרתי שישאל בין החברים שלו, ותגובתו היתה:"היום כבר אין כבוד..."
והוא לא רומנטיקן כמו שעשו ממנו, הוא עבריין מהשורה.

וכך סיפורים על גבי סיפורים משך 30 שנה. (על אלגרה מיפו והאנושיות של כבר סיפרתי). מידי פעם אני מספר משהו, כמדומני שהאחרון היה כאשר הייתי חבלן והג'יפ עלה באש.
 
למעלה