poseidon111
Active member
ראיתי הערב את אחד הסרטים הטובים שיצא לי לצפות בהם
אך הצטערתי שראיתי אותו. פרדוקס? לא ממש.
הסיפור הוא סרט בשם" OKJA" שקראתי ביקורות מהללות עליו,
הוא מוקרן בקולנוע אך צפינו בו בבית.
הוא מספר על ילדה קוריאנית שמנסה להציל את חיית המחמד שלה,
,חזירה ענקית, מפני שחיטה באחד המפעלים הגדולים בניו יורק.
האם היא מצליחה, תצטרכו לצפות לבד אך מה שגרם לי להסתיר
את עיני במהלך הסרט היו הקטעים של מפעל השחיטה עם החיות הכלואות וכל הזוועות שמתרחשות שם.
אני כקרניבור, הרגשתי כעס אינסופי לגבי עצמי וכל מי שאוכל בשר.
אני זוכר שבזמנו התייחסתי לטל גלבוע כאל חולת נפש.
"רצח", "מחנות השמדה", "הפרדת אמהות מילדיהן" היו רק חלק
קטן מהלקסיקון שלה. כאמור מרבית האוכלוסיה כולל כותב שורות אלו לא רצה לשמוע כי היא ניגנה על מיתר שכל אוכלי הבשר מעדיפים להתעלם ממנו.
מה אגיד לכם, סרט אחד עשוי בכשרון וברגישות נדירים, כנראה
עשה את העבודה לגבינו.
הרי הדברים הללו מתרחשים מידי יום. הבשר הארוז במגשים כל כך יפים היו פעם בעלי חיים שאכלו, חירבנו, הרגישו וכאבו בדיוק כמונו.
גם מסירות אמהית יש להם ואנו שוחטים אותם בכל כך יעילות, בכל כך אכזריות.
תחשבו על זה כשתראו חתיכת סטייק בפעם הבאה.
הסטייק היה חלק ממישהי שנשמה.
אני לא מנסה להיות אפיפיור וגם לא להצביע על אשמים, הרי אני הייתי חלק נלהב של הצריכה הזו.
אני מאוד מקווה שלא עוד.
אך הצטערתי שראיתי אותו. פרדוקס? לא ממש.
הסיפור הוא סרט בשם" OKJA" שקראתי ביקורות מהללות עליו,
הוא מוקרן בקולנוע אך צפינו בו בבית.
הוא מספר על ילדה קוריאנית שמנסה להציל את חיית המחמד שלה,
,חזירה ענקית, מפני שחיטה באחד המפעלים הגדולים בניו יורק.
האם היא מצליחה, תצטרכו לצפות לבד אך מה שגרם לי להסתיר
את עיני במהלך הסרט היו הקטעים של מפעל השחיטה עם החיות הכלואות וכל הזוועות שמתרחשות שם.
אני כקרניבור, הרגשתי כעס אינסופי לגבי עצמי וכל מי שאוכל בשר.
אני זוכר שבזמנו התייחסתי לטל גלבוע כאל חולת נפש.
"רצח", "מחנות השמדה", "הפרדת אמהות מילדיהן" היו רק חלק
קטן מהלקסיקון שלה. כאמור מרבית האוכלוסיה כולל כותב שורות אלו לא רצה לשמוע כי היא ניגנה על מיתר שכל אוכלי הבשר מעדיפים להתעלם ממנו.
מה אגיד לכם, סרט אחד עשוי בכשרון וברגישות נדירים, כנראה
עשה את העבודה לגבינו.
הרי הדברים הללו מתרחשים מידי יום. הבשר הארוז במגשים כל כך יפים היו פעם בעלי חיים שאכלו, חירבנו, הרגישו וכאבו בדיוק כמונו.
גם מסירות אמהית יש להם ואנו שוחטים אותם בכל כך יעילות, בכל כך אכזריות.
תחשבו על זה כשתראו חתיכת סטייק בפעם הבאה.
הסטייק היה חלק ממישהי שנשמה.
אני לא מנסה להיות אפיפיור וגם לא להצביע על אשמים, הרי אני הייתי חלק נלהב של הצריכה הזו.
אני מאוד מקווה שלא עוד.