כמה אנחנו מקובעים בהעדפות שלנו ואולי הכל גנטי?

trilliane

Well-known member
מנהל
זו אלרגיה די נפוצה, מעטים יכולים לקטוף במיה בידיים חשופות

ראיתי "באוטו אוכל" – באחד הפרקים הם (כבר לא זוכרת מי) הגיעו לחווה לקטוף עלים וירקות וכשהגיעו לשדה הבמיה אמרו שהידיים מעקצצות ומגרדות להם. האחראית במקום אמרה שכמעט כולם אלרגים, מכל החווה היא היחידה שקוטפת שם במיה כי כל השאר לא מסוגלים...

אבל זו בעיה בעור, לא קשורה לעיכול (למיטב הבנתי) וכפי שציינת, אין לך בעיה לאכול במיה (רק לגעת בה) כך שזה גם לא קשור לאהבת/שנאת הירק. באופן אישי אני לא אוהבת, לא מבינה מה אנשים מוצאים בבמיה. לא ניסיתי לגעת בבמיה טרייה אז אין לי מושג אם אני אלרגית.
 

Ron W

New member
הבמיה טעימה רק כשהיא קטנה ולא מפותחת עם סיבים..

 

trilliane

Well-known member
מנהל
היא תמיד קטנה... ובלי סיבים, כי היא מבושלת

לא טעמתי הרבה במיה בחיי (זה לא ירק שקיים אצלי בבית, גם לא בבית שגדלתי בו) אבל פה ושם בחוץ ניסיתי, לא היה מוצלח. לא שנאה תהומית, סתם לא היה לי טעים.
 
לא כולם יודעים לבשל אותה כמו שצריך


אבל האמת היא שהבמיה ככל שהיא קטנה יותר ככה היא טובה יותר, אבל זה מצריך ממש עבודת פרך, לעמוד אצל הירקן ולברור את הבמיה אחת אחת ואת זה לא כל ירקן מרשה. בנוסף, לחתוך לה את הראש בזהירות כי אחרת לא יישאר מהבמיה כלום... אז עדיף לי לקנות קפואה ולברור כבר מתוך הקפוא.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הטעימות הבודדות שלי היו בחוץ, כאמור... לא בבישול ביתי

 
אני לא רוצה שתחשבי שאני מנסה להמיר את טעמך


אבל אני למשל את הבמיה מבשלת עם המון עגבניות מגורדות, הרבה לימון, שמן ופלפל שחור. מלח לפי הטעם. את הבמיה אני חייבת לאכול עם לחם טרי טרי והיא באה כמנה ראשונה וחייבת להיות בטמפרטורת החדר. לכן, חשוב לדעת איך לאכול אותה ומתי. פעם ראיתי מישהי מכינה במיה עם עוף. כמעט התפלצתי. נתנה לי לטעום ולא יכולתי לגעת בזה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא חשבתי; רק הבהרתי... את צורת ההכנה שלך לא הייתי אוכלת

כי אני לא אוהבת עגבניות טריות, לא אוהבת הרבה לימון (חמוץ מדי...), לא הרבה שמן (לא אוהבת שמנוני מדי...) ופלפל שחור עדין במידה (אין לי סבילות לחריף, גם לא פיקנטי). אז... כל אחד וטעמו.


אגב, אני גם לא אוהבת קוסקוס (לא בטעם ובעיקר לא במרקם). שנים חפרו לי שזה לא יכול להיות; אם אני לא אוהבת קוסקוס זה רק מכיוון שטעמתי רק קוסקוס "תעשייתי" ואין ספק שאם יום אחד אטעם קוסקוס "אמיתי" דעתי תשתנה מהקצה אל הקצה. היום המיוחל הגיע בצבא: שירתה איתי חיילת טריפוליטאית שהביא קוסקוס ביתי אותנטי, מעשה ידיה של אמה להתפאר. צר לי, אבל עדיין לא אהבתי. כי זה היה קוסקוס!
והיה לו טעם של קוסקוס ומרקם של קוסקוס. בקיצור, זו לא ההכנה. אני פשוט לא אוהבת קוסקוס.
 
ואני בדיוק בדיוק הכנתי לי עכשיו צלחת עם במיה טעימה

אני לא יודעת להסביר מה כל כך טעים לי בבמיה. זה באמת משהו שעליו אפשר להגיד על טעם וריח אין להתווכח. לי זה כל כך טעים

הבת שלי אומרת שזה נראה לה כמו הנוסע השמיני
 

משתפרת

New member
אוהבת במיה בעגבניות

שטופה, קצוצת גבעול, מיובשת בשמש. עוברת טיגון קצר בשמן לא עמוק, מבושלת עם בצל מטוגן, עגבניות קלופות וקצוצות, לימון, מלח ופלפל.
מאז התגובה החריפה לבמיה טריה מדלגת על שלב ההתחלה, מכינה במיה קפואה שגם היא טעימה לי.
על קוסקוס אני לא מתה, אך יכולה לאכול בזכות הירקות והמרק. מה שאני לא מצליחה לאכול זה ממליגה, גם אם קוראים לה פולנטה.
 
פעם אחת בלבד בחיי אכלתי ממליגה וזה היה בלתי אכיל


תמיד שמעתי על המאכל הרומני הזה וכשסוף סוף הזדמן לי לאכול אותה, רבה הייתה אכזבתי. אז עכשיו חידשת לי. לא ידעתי שהפולנטה היא היא הממליגה.
דרך אגב, הקוסקוס לבדו הוא לא משהו שאפשר לאכלו. כל הטעם שלו זה כאשר הוא מגיע עם המרק, הירקות והשעועית הלבנה המבושלת היטב עם מיץ עגבניות ובשר.
 
תודה על המאמר המאלף


אבל לגבי הסעיף הגנטי, מדובר בהנחה בלבד ללא הוכחות חד משמעיות.
 
יש ואין צדק

נראה לי שקשה מאוד להלחם בהטיות גנטיות מובהקות, אבל השאר, אם אינוט תוצר גנטי בר שינוי.
כבר נכתב - כוסברה. באתי מבית שהעשב הזה היה מוקצה מחמת מיאוס.
אכילת דגים, כנ"ל
העדפת משוררים מסויימים על פני אחרים, כן בהחלט.
לשמחתי הכל בר שינוי, כולל בחירות פסיכוטיות הנובעות מחרדות מתמשכות והולכות, שמשתנות.
לגבי הענין הפוליטי - יש משהו מפתה מאוד בשבטיות הימנית, בתחושה ש"דואגים לך", שיש איזה איש חזק ששומר עליך. אבל וברם מהצד השני אני תמיד נזכר באותו ביקור אצל אותה משפחה משפחתית, כשבבקר קמתי והבית הסריח מריח הנאדים, והכל היה סגור.
עדיין מעדיף את חוסר הוודאות, חוסר הניחומים ותחושת הסכנה היומיומית על פני שבטיות מסריחה.
 

משתפרת

New member
אתה לגמרי צודק לגבי השם העברי

רק שאם תבוא לירקן ותבקש גד... ווי ווי מה שהוא יחשוב עליך
 
למעלה