צהריים טובים

חבל, הציוץ הראשון הוא לחם ושעשועים קלאסי:

אורן חזן:
מיקי מכלוף, ידידי, האם לא בשלה השעה לשקול מחדש הודעה על פרישה מהכנסת?
&nbsp
מיקי זוהר:
אמר הסרסור שביהמ״ש קבע שהוא צרך סמים וניהל קזינו.
אחי, מה עם קצת מודעות עצמית?
&nbsp
אורן חזן:
מיקי, אתה נשמע די בטוח בשקרים שיוצאים לך מהפה. אם כך, הסר חסינותך ונבדוק את אמיתות דבריך. אני דווקא אשמח לפיצוי נוסף על זה שקיבלתי מסגל.
&nbsp
מיקי זוהר:
עזוב אותך מבזבוז זמן בבתי משפט, אני באמת מציע לך לחסוך קצת כסף עד שתסיים בקרוב את תפקידך כחבר כנסת ושתשקיע את הזמן שלך במשפחה החדשה שהקמת.
&nbsp
וזה ממשיך וממשיך, ממש ברגעים אלו.
&nbsp
 
חחחחחח בן כספית : בהצלחה לשני הצדדים...

אני כבר לא מכירה את העולם הזה,
אפילו עם הילדים אי אפשר לדבר...
"בוא חמוד , ספר איך היה היום בבית ספר...עזוב אבא אני גמור...אני על 3 אחוז...דבר איתי מחר"
 
אחד אחד ויש רואה:

הזיבורית של שני הח"כים, הפה המטונף אינם לחם ושעשועים אלא סימפטום מטריד מאוד לפרצוף של החברה שלנו.
נורא ואיום איך אנשים מרשים לעצמם להתנהג כך, ברחוב, אל נבחרי ציבור. כמובן לא לחם ולא שעשועים, אלא סימפטום נוסף להתבהמות שלנו, כחברה.
קל ומפתה לראות בה כאם הטומאה ומובילת החטא הראשון של התפרקות נורמות בסיסיות של התנהגות בחברה דמוקרטית, בענין לחם ושעשועים, ראי הערתי לעיל.
ויש לתת לקיסר [ העם] את אשר לקיסר. ראי תוכנית חברתית של כחלון.
 
צודקת, יאללה אני נהיה טרחן זקן


גם אני השתנתי מצחוק, ובבקר בת זוגי וא ני לא הפסקנו לצחוק. אבל חשיבה כללית יותר ...
 
לא, אתה לא. אתה צודק, אבל אני אומרת לך ברגעי האמת

לא יכולתי להפסיק לצחוק.
&nbsp
ואגב, גם זה מצחיק אותי. (כל שנותר הוא לצחוק)
&nbsp
במשפחת נתניהו אומרים בתגובה כי "בושה וחרפה שיש מי ששוקל להמליץ להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה בגין טענות שווא ובראשן האשמה מבישה שכל חטאה הוא שסעדה את אביה הגוסס בימיו האחרונים. כנראה שאין גבול לשנאת נתניהו".
&nbsp
 
אתה צודק מאוד! זה אכן הסימפטום להתבהמות החברה שלנו

ועל זה דיברנו כאן כבר לפני כמה שנים.
היום אנחנו רואים את זה גם אצל חברי הכנסת ולא רק אצל העם.
אם אלה הם נבחרינו אז מה לנו כי נלין על אנשי השוקולד?
 

poseidon111

Active member
אני לא יודע בוודאות מי אלו אשר בוחרים את האישים שידליקו

את המשואות ביום העצמאות ומה הניעם לבחור במי שבחרו.
אני גם לא יודע מי אלו שבחרו את מדליקי המשואה ביום השואה.
מה שאני כן יודע הוא שלו אני הייתי חבר בקבוצה הראשונה הייתי דוחה בנימוס אך בתקיפות חלק לא קטן ממדליקי משואת העצמאות.
לכאורה שתי קבוצות של נבחרים אך בפועל ההבדל, הו ההבדל.
אלו של יום השואה מספרים, כל אחד מהם, סיפור של הישרדות, של עוצמה, של תקומה ושל בניה. לגמרי הסיפור שממנו מורכבת תקומתה של מדינת היהודים.
סיפורים מעוררי השראה, מעוררי דמעות ומעוררי תקווה.
לעומתם סיפורם של אלו מיום העצמאות מורכבים בין השאר על:
1. כדורגלן שהדבר הכי חשוב שעשה בחייו היה שכלול של בעיטת הבננה.
2. רופא בכיר, כמו אלפים רבים אחרים, שהדבר החשוב שעשה הוא עזרה וריפוי של חולים. אה, הוא ערבי אז אולי רק בגלל זה מגיע לו...
3. סוחר משוק מחנה יהודה שמפעלו הגדול היה להקים את ועד סוחרי השוק.
4. אחת שמדליקה את המשואה משום שהיא עיוורת ופעילה למענם.
5. זמר שנודע בקולו הערב ומפעלו הגדול היה השתתפות בסרט "קזבלן".
6. אחד שמצא פתרון טכנולוגי (מובילאיי) אך עבור זה יש את פרס מפעל חיים או משהו מתאים הרבה יותר.
והרשימה ממשיכה וממשיכה.
הדוגמאות שהבאתי הן כרונולוגיות בלבד. כאמור יש עוד.
אלו הגיבורים האמיתיים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4951599,00.html
 
למעלה