תרבחו ותסעדו! חג מימונה שמח ומנפח

[יחפהבפארק]

תרבחו ותסעדו! חג מימונה שמח ומנפח

והיום בצהריים שלחתי את ציפור הדרור לדרכה והיא טסה לה חזרה לעיר הקרה (מינוס שתי מעלות בלילה) ואני ציפור זקנה נשארתי בקן עם הגעגוע בלב שילווה אותי עד החג הבא...
אז לא הלכנו למימונה. קיבלנו את המתוקים למפרע לפני שבוע. זה כבר לא מושך. אפילו לא המופלטה. עכשיו זמן מנוחה ועיכול של כל מה שעבר עליי בשבוע האחרון וכל מה שעבר דרכי מבלי משים.
ובינתיים, מישהו צבע את שיערו לג'ינג'י או חום,
ואולי מישהו מריח בחירות בפתח,
או סתם בא לו להסתלבט עלינו...
http://rotter.net/forum/scoops1/395845.shtml
מה איכפת לי?

שיהיה לכולנו חג מימונה שמח, טעים ומנפח

קולולולולולו

 

[דאגרוטיפ]

הייתי מראה לך מני מאפים ומתוקים שהכנתי גם למועדים

מעין אלה, אבל איני יודעת איך מעלים הנה תמונות או למחשב בכלל.
הדגש הוא על פיסול וציור על שוקולד, אבל גם פרלינים מסוגים שונים,
סוכריות, ומרציפן.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[דאגרוטיפ]

הא, ושיר כמובן. חג שמח לכל החוגגים:

https://www.youtube.com/watch?v=uUDKfK3R42Q

 

[יחפהבפארק]

את יודעת להעביר את התמונות שצילמת לפייסבוק או לווטסאפ?

אני מעבירה לווטסאפ המשפחתי ומשם שומרת במחשב. ברגע שזה שמור במחשב, בהודעה שאת כותבת בשורה התחתונה יש אפשרות לצרף תמונה. אני בטוחה שאחד המומחים כאן יסביר לך יותר טוב ממני. בכל אופן זה מה שנשאר לנו מהמתוקים...

 

[דאגרוטיפ]

לא. אני מקבלת חמרמורת רק מההסברים,

אני אהבלה טכנולוגית ידועה.
שלחתי לפני זמן מה לחבריי, פוסידון ורינתי. את זה אכשהו ידעתי לעשות.
נראה טעים. אני כבר מנסה לזהות את הרכיבים.
&nbsp

 

[אריק בד חביב]

כל תמונה שאת מצלמת או מקבלת דרך הנייד

נשמרת ב"גלרייה" של המצלמה.
ישנן אפשרויות של שמירה אוטומטית בענן, או שמירה בגוגל+
או
אפשר לחבר את הטלפון ליציאת USB של המחשב [ כונן נוסף] ולהעביר/להעתיק את כל התמונות למחשבך האישי, בספרייה שאת תבחרי. שווה אחר כך להוריד למחשב תכנת עריכת תמונות טובה.
או
אפשר כמו היחפה - או לשלוח לפייס ולשמור מהפייס במחשב הנייח.

 

[דאגרוטיפ]

תודה, אריק האדיב.

פעם אלמד לעשות זאת. כרגע הגוף שלי מייצר נוגדנים לכל הסבר אפשרי.
&nbsp
ובאשר לדבריך ודברי יחפנית, אין זה בהכרח קשור למוצאכם שלכם
או למוצאם של אלו אותם אתם מתארים בדוגמאות המובאות.
איתרע מזלכם להכיר דווקא את אלו שתוכנותהם בעיתיות.
&nbsp
אין לי ספק שכדאי לכם לתקן את הרושם שהתקבל במארחים
כאלה שיצרבו בתודעתכם רושם שונה לגמרי. כאלו שזכיתי
בעצמי להכיר.
&nbsp
נתראה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[יחפהבפארק]

אין ספק שאת צודקת יקירתי, סתם בא לנו לקונן על מר גורלנו

לגיסתי שתחיה, יש עוד שמונה אחים ואחיות, מקסימים כולם...
מה לעשות שנפלתי על הקשוחה מכולן?

 

[אריק בד חביב]

בטח שאת צודקת

סהדי במרומים עמיתים-ות, חברים-ות פרטנרים-יות לענייני הגוף ומה לא?!
נפלנו היא ואני קשה, והצטרפות המקרים שהיחפה ואני מאותו מוצא "עדתי".

 

[דאגרוטיפ]

אני יודעת שאתם מתלוצצים ושותפי גורל, שני ארדואנים קטנים.

מנפלאות ההתנגשויות המשפחתיות ככלל, והיהודיות בפרט.

זה מזכיר לי את ליל הסדר האחרון. היינו קרוב ל-70 איש מכל העדות
האפשריות. בגלל ההמולה, גודש וריבוי המאכלים, הרעש, השולחנות
הבלתי נגמרים, הילדים המתרוצצים, אני בעיקר זוכרת רגע אחד
בו אחי הקטן לוחש על אוזני: "אני מרגיש בחתונה של אום כולתום,
בואי נברח".

חבל שקייזר לא כאן, היא יכלה לספר לנו מחוויות ילדותה וחייה
על חגיגת המימונה באור שונה. המימונה היא הרבה מעבר
למאכל מתוק זה או אחר.

והנה שיר של יוצרת שאני כה אוהבת המסכם את הטוב והרע:
https://www.youtube.com/watch?v=-nA9PLYPaPA

 

[אריק בד חביב]

גם כשעוד גיסתי המרוקנית

"דיברה" עם פשוט העם, העני שהוא אני, מעולם לא הוזמנתי לביתה לחגיגת המימונה.
מכולם לא הייתי במימונה, ומעולם היא לא חסרה לי, חג שלי היא לא. מצטער, אבא שלי מזרחי מהצפון לא מזרחי מהמערב [ מגרב ].
ראיתי עכשיו תמונות שלי מלפני שנה. חייב להודות לרופאה שמטפלת בי בענייני הסוכרת, לדיאטנית שמלווה אותי - הבדל של שמים וארץ.
הבן שלי היה בעיר הקור מיום שישי. מחר בערב הוא חוזר.

 

[יחפהבפארק]

תתפלא אבל גם גיסתי המרוקנית מעל ארבעים שנה

מעולם לא הזמינה אותנו למימונה אלא רק בשנים האחרונות כשהיחסים בינינו
התחממו מעט...
גם לי מעולם המימונה לא הייתה חסרה למרות כל סיפורי האלף לילה ולילה על החגיגות המופלאות שנערכו בביתה.
לפני שנה בדיוק היינו במימונה אצלה, והדבר המרשים היחידי היה מבחר העוגיות מסוגים שונים ומרקחות דבש ופירות מכל המינים. המופלטה הייתה טעימה מאוד אבל לא משהו שאני יכולה להרשות לעצמי לזלול אלא רק לטעום. לא משהו ששווה בשבילו נסיעה של שעה עד לשדרות.
קבל ח"ח על המאמץ לשמור על בריאותך

 

[אריק בד חביב]

כטורקי וכטורקיה

עם קשר לגיסות מרוקניות - למה הן לא סובלות אותנו, באמת?
ההיא של אחי הבכור, פשוט לא יאומן מה שהיא הרשתה לעצמה לעשות.. וכל הדיבורים של הרגב על כבוד, משפחתיות וחום מתפוגגים כשפוגשים אותה.

 

[יחפהבפארק]

חחחחחחחחחחחח וואו וואו איזו תיבת פנדורה אתה פותח עכשיו

גיסתי המרוקאית איך שהיא ראתה אותי בפעם הראשונה,
החליטה שאני אשכנזיה מדי, מדברת עברית רהוטה מדיי, קוראת יותר מדי ספרים,
לא יודעת לבשל, לא יודעת לאפות עוגות, יודעת רק לכתוב, קטנה מדי, חלשה מדי, אין לה כוח לקרצף את הבית, ואני לא אשכח איך אמרה לי:
"איך תלדי ילדים? איך תגדלי ילדים? איך תעבדי בחוץ וגם בבית? לא יהיה לך כוח, את לא תהיי מסוגלת..."
עברו השנים והיא ראתה שבכל זאת הצלחתי לגדל שלושה ילדים שיהיו בריאים, וגם עובדת כל חיי מחוץ לבית ומנהלת גם משק בית... בשבילה זה היה כמו נס משמיים. היום היא כבר מעריכה אותי יותר כי נודע לה שהנכדים שלי אוכלים אצלי כל יום, וכולם אוכלים אצלי כל שבת. רק אז נרגעה נפשה

 

[אריק בד חביב]

לא אפתח את שלי

כי אין נחמה בסופו של הסיפור, לצערי.
כן ארמוז, שאחייני "אומץ" או הפכתי לנציג משפחתו היחיד באירועים בהם משפחתו צפויה להיות. ודי לחכימא.

 

[גונריל]

חייכתי לעצמי..לפעמים כשחמותי ממש מעצבנת אותי

אני מדבבת אותה בליבי (טקסט דומה לגיסתך)
משעשעת את עצמי
סך הכל היא אישה טובה אבל תמיד תזכיר לי שאני לא בבת עינה
למזלי בניגוד לדעתו של אהוב ליבי כבר 20 שנה

<יש תקלה בממשק או שרק אצלי?>

 

[יחפהבפארק]

אהלן אהלן יקירתי חג שמח

משהו לא בסדר עם תפוז. האתר נופל כל הזמן...

חחחחחחחחחחח חמותך. למזלי לא נאלצתי מעולם להתמודד עם זה. אימו של בעלי נפטרה כשעוד היה בצבא. לא זכיתי להכירה.
גם גיסתי אישה טובה אך ממהרת לשפוט אנשים. מזל שלי שלאחר שנתיים של חיים בשכנות, עברנו חזרה לעיר והמרחק עשה את שלו ולא נתקלנו זה בזאת לעתים קרובות למעט אירועים משפחתיים. לאחרונה אנחנו קצת בקשר הדוק יותר כמו השלימה עם העובדה שאני לא אלך לשום מקום

 

[גונריל]

חג שמייח

אמנם נגמר
אבל התחשק לי אחד אחרי שקראתי את רוגל אלפר


מוטיב העזיבה חחח כשחמותי מתקשרת אלינו הביתה ואני עונה היא לרוב מופתעת -מה את בבית? וכשהילדות עונות היא פותחת ב-לאן אמא הלכה?!!

 

[יחפהבפארק]

חחחחחחחחח הרגה אותי

 

[שפירא מאיר]

אשתי פותחת שיחת טלפון ב:"איפה אתה"?

כיוון שזה נמאס, התחלתי לענות במשפטים מצחיקים כמו-
"עם מרלין מונרו בהוליווד דנים בג'ין מנספילד"
"על הר תבור מדבר עם הנזיר אידיוטוס"
"בשוק הכרמל מוכר מכנסיים בשלושים שקל, שלושה במאה".
"סופר ג'וקים בסופרמרקט"
"בתחרות שבירת צלחות אצל אחמד בנמל עזה"
"בספיטפייר של ויצמן מבצע לולאה".....
וכו וכו

והיא לא נשברת. "איפה אתה?",
ופתאום בשנה או שנתיים אחרונות ראיתי כמה פעמים במערכונים את השחקן הנמוך הזה כמדומני סמו שנוהג כביכול מונית ועונה ככה לאשתו.
במקרה הזה אני יודע מי קדם למי.