poseidon111
Active member
ככה בזמן שאני ממתין להתפחה של הג'בטות אני מסתכל
על הפרדס פה.יש כל מיני פורומים מגוונים עם נושאים שנעים
בסקלת ההזוי עד הפחות הזוי.
אנשים מעבירים פה את הזמן ויש כאלו שהם רק עוברי אורח.
יחד עם זאת יש קבוצה שלמה של אנשים (ניתן לקרוא להם כך)
שעבורם הפרדס הוא כר נרחב לפריקת תסכולים. היום אכתוב על ההשפעה הלא מבורכת שיש לפורומים על מצג השווא של "שופוני אני בריון שלא שם זין" שאמור להחליף את החיים הקשים ומלאי התסכול מחוץ לפורומים.
למען הדיוק אני מתכוון לכל נמוכי המצח שמצאו את הפוליטיקה ואת הרגשת האחדות הימנית כמקום שמחליף הצלחה וסיפוק אישי.
אז עבורם העולם הוא דיכוטומי. יש את "לנו" שהם כמובן הימנים ויש את "לצרנו" שהם כל השאר.
זה עולם מושגים חדש שנוצר במיוחד עבור המתוסכלים, עבור המקופחים התמידיים. אין לא יודע, אין צריך לחשוב, אין "וואללה, יש שני פנים לסיפור", יש טוב ורע, לבן ושחור. יש ימנים ושמאלנים, יש אשכנזים ומזרחים. שום דבר באמצע כי מבחינתם זה עולם מושגים שמצריך חשיבה ורק יכול לגרום לקצר במוחם הרופס.
הגרסא הישראלית של נמוכי המצח מערבת תמיד את המוצא העדתי,
בבחינת סוג של קו גבול. המזרחים הם הימנים (ולא ממש משנה שהמזרחים מעולם לא הדירו רגלם מהשמאל הקיצוני) והאשכנזים, הו האשכנזים הם אבות הטומאה: גם מתנשאים, גם שמאלנים, גם מקפחים וגם נתפסים כמצליחים. הם האויב של העם היהודי.
האבסורד הוא שאם חשבתם שזה תופס רק לעניינים פוליטיים גרידא אז טעיתם. החלוקה ממשיכה: מי שלא אוהב מוזיקה מזרחית הוא שמאלני, מי שלא אוהד ביתר ירושלים על אחת כמה וכמה.
באיזו שהיא נקודה אני מרגיש רחמים כלפיהם, העולם התקדם, האנשים נעשו משכילים, הטכנולוגיה התפתחה אך הם בשלהם.
ימין- שמאל, טובים-רעים.
בינינו ככה, אני חושב שלו היה אכפת למישהו היה מקים עבורם קרן להשכלה כלשהי כי כמה אפשר לשאוב עידוד מהעובדה שאתה לא המפגר היחידי בשטח? בשלב כלשהו תיפול עליהם ההכרה שאפילו למנהיגים שלהם לא אכפת מהם והם רק החומר האנושי שעושים עליו סיבוב. מצד שני "היידה ביבי" יכול לשמש כפרוזאק קצר מועד ואולי זה טוב.
גילוי נאות: הכותב נגוע באשכנזיות, בהשקפת עולם שנעה בין השמאל למרכז בואכה ימין וכן הוא כבר "יושב בבית" בגיל צעיר יחסית ונהנה מהחיים.
אני יודע, אני אשם!
על הפרדס פה.יש כל מיני פורומים מגוונים עם נושאים שנעים
בסקלת ההזוי עד הפחות הזוי.
אנשים מעבירים פה את הזמן ויש כאלו שהם רק עוברי אורח.
יחד עם זאת יש קבוצה שלמה של אנשים (ניתן לקרוא להם כך)
שעבורם הפרדס הוא כר נרחב לפריקת תסכולים. היום אכתוב על ההשפעה הלא מבורכת שיש לפורומים על מצג השווא של "שופוני אני בריון שלא שם זין" שאמור להחליף את החיים הקשים ומלאי התסכול מחוץ לפורומים.
למען הדיוק אני מתכוון לכל נמוכי המצח שמצאו את הפוליטיקה ואת הרגשת האחדות הימנית כמקום שמחליף הצלחה וסיפוק אישי.
אז עבורם העולם הוא דיכוטומי. יש את "לנו" שהם כמובן הימנים ויש את "לצרנו" שהם כל השאר.
זה עולם מושגים חדש שנוצר במיוחד עבור המתוסכלים, עבור המקופחים התמידיים. אין לא יודע, אין צריך לחשוב, אין "וואללה, יש שני פנים לסיפור", יש טוב ורע, לבן ושחור. יש ימנים ושמאלנים, יש אשכנזים ומזרחים. שום דבר באמצע כי מבחינתם זה עולם מושגים שמצריך חשיבה ורק יכול לגרום לקצר במוחם הרופס.
הגרסא הישראלית של נמוכי המצח מערבת תמיד את המוצא העדתי,
בבחינת סוג של קו גבול. המזרחים הם הימנים (ולא ממש משנה שהמזרחים מעולם לא הדירו רגלם מהשמאל הקיצוני) והאשכנזים, הו האשכנזים הם אבות הטומאה: גם מתנשאים, גם שמאלנים, גם מקפחים וגם נתפסים כמצליחים. הם האויב של העם היהודי.
האבסורד הוא שאם חשבתם שזה תופס רק לעניינים פוליטיים גרידא אז טעיתם. החלוקה ממשיכה: מי שלא אוהב מוזיקה מזרחית הוא שמאלני, מי שלא אוהד ביתר ירושלים על אחת כמה וכמה.
באיזו שהיא נקודה אני מרגיש רחמים כלפיהם, העולם התקדם, האנשים נעשו משכילים, הטכנולוגיה התפתחה אך הם בשלהם.
ימין- שמאל, טובים-רעים.
בינינו ככה, אני חושב שלו היה אכפת למישהו היה מקים עבורם קרן להשכלה כלשהי כי כמה אפשר לשאוב עידוד מהעובדה שאתה לא המפגר היחידי בשטח? בשלב כלשהו תיפול עליהם ההכרה שאפילו למנהיגים שלהם לא אכפת מהם והם רק החומר האנושי שעושים עליו סיבוב. מצד שני "היידה ביבי" יכול לשמש כפרוזאק קצר מועד ואולי זה טוב.
גילוי נאות: הכותב נגוע באשכנזיות, בהשקפת עולם שנעה בין השמאל למרכז בואכה ימין וכן הוא כבר "יושב בבית" בגיל צעיר יחסית ונהנה מהחיים.
אני יודע, אני אשם!