אלון מזרחי על ביבי והעיתונות
"שוחד? אל תצחיקו אותי, "שוחד". מדובר בנסיון הפיכה פשיסטי היישר ממשרד ראש הממשלה.
יש הרבה הגדרות של הרבה מלומדים לפשיזם, אבל ההגדרה הבאה, לדעתי, היא אחת הקולעות ביותר: פשיזם זה כשהשלטון הפוליטי לבדו מספר את הסיפור הלאומי.
אם אתם תוהים למה בשנים האחרונות ישראל נשמעת כאילו אין בה שמאל בכלל, תסתכלו בשער ידיעות אחרונות המצורף, מהיום שאחרי ההחלטה במועצת הבטחון של האו"ם. הוא מספר את הסיפור כולו.
בצד אחד נתניהו, מדליק חנוכיה, סמל יהודי של אור ורדיפה ומרד. ההבעה שלו רצינית וכבדה. הוא מבין כמה חמור האיום לעמו, ויתנהג בהתאם. זה מה שהתמונה שלו אומרת.
בצד השני אובאמה: איש קל דעת שמשחק בגורלו של העם היהודי תוך כדי גולף. הוא צוחק. כלומר: מעניין לו את המקל גולף מה שיקרה ליהודים.
על התמונות כותרות המשנה: הצביעות, הנקמה, החשש, זעם בימין. בסוף, כמס שפתיים: "ביקורת בשמאל ובמרכז".
למטה, כביכול איזון, אך רק כביכול: שיפר, ברגמן, יועז הנדל ובן דרור ימיני מספרים סיפור פוליטי של מה אפשרי ומה לא, אך יפעת ארליך ושלמה פיוטרקובסקי מדברים על התנ"ך וקדושת הארץ. וזה כביכול איזון משום שאלה מדברים פוליטיקה ואלה מדברים מוסר.
לעמדה המוסרית של השמאל, שהכיבוש הוא חטא ופשע, אין אזכור בעמוד הזה.
העמדה הכללית העולה מעמוד השער הזה ברורה: היהודים, עם קטן, אמיץ ונרדף, מובל לאסון על ידי מנהיגי עולם עויינים ואטומי לב, כשהמכסימום שהם יכולים לגייס כדי לעשות את הדבר הנכון זה להיכנע, מטעמים פרגמטיים בלבד, לתכתיבי הדיפלומטיה העולמית, האנטישמית.
אם נתניהו היה עורך בעצמו את הדף הזה, הוא לא היה יכול להיות יותר יהודיסטי-ימניסטי מזה.
פשיזם זה כשהשלטון ורק השלטון מספר את סיפורו של הלאום. לא ההיסטוריונים, לא מערכת משפט עצמאית ולא התקשורת החופשית.
אם מבינים את זה מבינים למה הימין הפשיסטי בכל העולם נלחם במה שהוא קורא "מוקדי כוח בלתי נבחרים" ובעצם הם אמצעי חיסון והגנה חברתיים מפני השתלטות מוחלטת של צד פוליטי אחד על הסיפור הלאומי.
כשצד פוליטי אחד מצליח להשתלט על הסיפור הזה ומשתיק את כל מספרי הסיפורים האחרים, התוצאה היא תמיד מלחמה ושחיתות עצומה, ונסיגה דרסטית בזכויות האדם והאזרח ותחושת החופש.
מהו הסיפור הלאומי הבלעדי ששמענו בשנים האחרונות? הסיפור של הצד הימני: אנחנו נרדפים מול אוייבים גדולים וחזקים מאיתנו (אבל יכולים להם כי אנחנו חכמים במיוחד) (בזכות המנהיג שלנו); אנחנו צודקים ועדיפים מוסרית על כל העולם (כי ככה אלוהים עשה אותנו). גורלנו האחד הוא מלחמה (כי זהו האיזור וזהו הגורל היהודי).
תפתחו כמעט כל כותרת של כל מהדורה של ידיעות אחרונות וישראל היום, וכמעט כל מהדורת חדשות מיינסטרימית בשנים האחרונות, ואתם תמצאו שם את הסימנים האלה.
ככה מטריפים אוכלוסיה של מדינה שלמה והופכים אותה לאפאטית מצד אחד ומוכת פאניקה ותחושת היעדר בחירה מצד שני.
ככה זה כשהשלטון - השלטון הלאומני והדתי - מקבל בלעדיות על הסיפור הלאומי, וזה מה שקרה כאן בשנים האחרונות בעסקה המלוכלכת בין נתניהו למוזס, שגם אם לא נחתמה באופן רשמי הרי בוודאי השפיעה העל אופן הסיקור של כלי התקשורת הגדול במדינה. מוזס לא יכול היה לקוות לחסדי נתניהו בלי להפוך את קו העיתון לדומה יותר לתפיסת הימין: נרדפות, דטרמיניזם ועליונות מוסרית, לצד מרכזיותו של המנהיג בגורל הלאום.
זו המשמעות האמיתית של פשיזם. כל השאר - האדרת הכוח הצבאי והשחתת מערכות השלטון בא אחר כך. זה מה שמוזס ונתניהו עשו לנו בשנים האחרונות, גם אם תוך הישענות על מסורות ישראליות ויהודיות ועיתונאיות קיימות.
זה הסיפור האמיתי, הגדול, של מה שהתחולל כאן. נסיון הפיכה פשיסטי באמצעות ניצול כוחו השלטוני העצום של נתניהו לכפיית סיפור לאומי אחיד ונטול תקווה.
את שידוד המערכות הצפוי, שצריך להאיץ ולהעצים, חייבים לנצל כדי לשנות את זה: לא עוד שערים כאלה. זה המפתח. כל השאר יהיה קל יותר."
ככה מסבירים את הסיפור הזה כמו שצריך
ולא בליל של ממבו ג'מבו בג'יברשית.
https://www.facebook.com/photo.php?....347310231379.153007.733791379&type=3&theater
שבת שלום!