על שמרים ונחמה.

Anna begins cc

New member
על שמרים ונחמה.

היום הייתה לי תובנה מעניינת לגבי עצמי.
כבר לפני כמה ימים, כשהתחיל מזג האוויר הנפלא הזה, רציתי לגשת למטבח. בניתי על קלאסיקה - עוגיות שוקולד צ'יפס חמות, רכות מבפנים, קריספיות מבחוץ, מפוצצות חמאה ושוקולד. איזה ריח טוב יותר מזה ניתן להעביר ברחבי הבית כשבחוץ משתוללת סערה?

עבדתי די קשה ביומיים האחרונים, ולא הספקתי לגשת לזה. מרכיבי העוגיות (אגלה לכם שגם נטיפי חמאת בוטנים של ריסס היו עתידים להיות מעורבים) נשארו מיותמים על השיש.

היום היה יום רע, מכל מיני סיבות. העיקרית היא שלקוח שמאד רציתי לסגור איתו (עד כדי שנסעתי למרכז כדי להפגש איתו, ואני בדרך כלל נמנעת מלרדוף אחר לקוחות) החליט לבחור בדרך אחרת, ושבוע שלם של הכנה ירד לטימיון.
זה לא שזה לא קורה לי, קורה לא מעט, כמובן, אבל הפעם היהירות שלי היא שהכניעה אותי. הייתי משוכנעת שזה שלי בכיס. וזה לא היה. והדחייה, כמו כל דחייה, צורבת מעט (ועבורי דחייה במישור המקצועי צורבת הרבה יותר מאשר דחייה במישור האישי.)

אז אחרי כל היום הזה, והבאסה, ידעתי שהדבר היחיד שיציל אותי זו האפיה, חברתי הטובה. היא תמיד נאמנה לי, תמיד מרגיעה, תמיד מנחמת יותר מכל דבר אחר.
הבטתי בשיש שהיה עמוס במרכיבי העוגיות, פיניתי אותו לחלוטין וניגשתי לארון להוציא חבילה טרייה של שמרים.
כאן, הבנתי באותו הרגע, יעזור רק לחם.
פתחתי את אריזת הואקום הנעימה לקול פססססטטט עדין, שיש רק לשמרים, ודחפתי את אפי עמוק פנימה. ריח של רוגלעך, של בירה, של יין הציף לי את הנחיריים. יש אנשים שסולדים מן הריח החריף של שמרים, עבורי הוא החיים עצמם.
הכנסתי אל קערת המיקסר את הקמח המדוד והמנופה, הוספתי את השמרים, את החלב, את הביצים, וכבר כמעט והרחתי את ריח החלה המתוקה שעומד להתפשט בבית. הוספתי עוד כף אחת של דבש לתערובת. שיהיה אקסטרה מתוק.

שעת ההתפחה היא מענגת מאין כמוה. הידיעה שבמטבח, בתוך קערה, יש יצור חי, שהולך וגדל ותופח, ועוד מעט יהיה חלה, היא ידיעה שבעצמה מספקת את כל הנחמה הדרושה. ואז.. לגשת אל הקערה בתום השעה, להרים את המגבת ולראות בצק חלק ודביק, שהכפיל את נפחו.. זה מרחיב וממלא את הלב, לא פחות.

כשהחלות הקטנות והמתוקות יצאו מן התנור, שחומות, אוויריריות, מריחות כמו חורף ודבש, הרגשתי שהנחתי את כל היום הזה ותלאותיו מאחוריי.

ולמה בעצם אני מספרת לכם את כל הסיפור המשמים הזה? כי פתאום הבנתי, שאפילו בתוך הנחמה, יש דרגות מסויימות. עוגיות עושים כשיש עגמומיות קלה באוויר, אבל כשממש עצוב - חייבים שמרים. חייבים לראות משהו שנוצר, יש מאין.
מי ידע?


וכדי שזה לא יהיה סתם פוסט נרקסטיסטי ומרוכז בעצמו(י),
אשאל אתכם- מה הנחמה שלכם? מה אתם עושים כשיש יום רע? מה מרגיע לכם את הנפש?
והאם גם לכם יש דרגות? יש פעילות שמתבצעת אחרי כאבי לב קטנים ופעילות ששמורה רק לעצב גדול?
 

פונט3

New member
לקרוא אותך, זו נחמה כהוויתה.

יש משהו בכתיבה מהסוג שלך שמאפשר לנדוד למחוזות אחרים.
בתחושתי זו מעין שחיה מתחת למים תוך כדי עצירת נשימה.
היש דבר מה מנחם יותר מהמלטות טרדות יומך?

ובאשר לשאלתך הכוללת. כן, קיים מדרג ניחום.
סוג הנחמה תותאם ביחס לרמת ההזדקקות לה.
כל דבר המהווה מעין פיצוי. בנסיון להקהות או למסך
כאב-תסכול-פחד כלשהו.
אפרופו, עיסוקך הוא למעשה יצירת מה שנחשב לכוהנת הנחמות.
גודיז ומני מאפים למניהם המהווים את הנחמה האולטימטיבית.
ובקטגוריה הרחבה יותר - מזון על שלל אפשרויותיו.

אישית, הנחמה שלי יכולה לנוע בין שינה לריצה,
או לחילופין, בין רכישה אימפולסיבית לחיבוק.

לילה טוב.
 

Anna begins cc

New member
איזה תיאור מחמם לב.

קריאה כפעולת שחייה מתחת למים. אין מקום יותר שקט ונעים...
&nbsp
לפני כמה שבועות שוחחתי עם לקוח בטלפון, ואיכשהו התגלגלנו לדבר על איך כל אחד מאיתנו הגיע למקצוע שלו. הוא שאל אותי "לו לא היית במקצוע שלך, מה הכי היית רוצה לעשות?" ואני אמרתי, מבלי לחשוב על התשובה בכלל "להאכיל את העולם בעוגות".
ואחר כך התפקעתי מצחוק. אמרתי לו שזה רק נשמע אצילי, זה בעצם סתם רצון לזה שיזדקקו לי.. כמו כולנו.
&nbsp
 

פונט3

New member
בדיוק, אנה.

הטבת להבין את כוונתי.
אבל, הדגש הוא על מקור המים שבלעדיו פעולת השחיה אינה מתאפשרת.
מקור המים יכול להיות: ים, מעיין, בריכה טבעית וכו'.
מצאי לך את המקור המועדף עלייך.

את זקוקה להזדקקות אלייך. מכירה כאלה שלא?
 
היפנטת אותי

ממש ראיתי אותך לנגד עיני אופה חלות מתוקות.
רק היה חסר לי תה (מסאלה מתוק) ודמדומים של יום שישי כשכל הציפורים מתחרפנות בשמיים.
&nbsp
אז כמו אצלך, גם אצלי יש מדרג.
הקטן בהם הוא הליכה לבד על החוף, שעתיים, לחשוב ולדבר עם עצמי.
אחריו יש את כאב הלב שבתוכו יש גם עלבון וכעס שגורם לי לסדר ולנקות.
והקשה ביותר, מוביל אותי למיטה, איך שאני ופשוט לבכות לתוך הכרית ולנסות להירדם...
פעם הייתי כותבת, בערך מגיל 8 עד לפני 3 שנים. לפתע זה הפסיק. פשוט הייתי מוציאה את כל החרא על הנייר...
 

Anna begins cc

New member
האמת היא

שגם בעיניי היה חילול קודש מסויים בלאפות חלות ביום שני.
אפיית חלות שמורה לשישי בצהריים,
אבל כשהשמרים קוראים- לא ניתן להתנגד להם!
&nbsp
הליכה על החוף זה מקסים. אם היה לי מקום פחות עירוני בקרבתי, יכול להיות שגם עבורי זו הייתה נחמה גדולה.
גם את וגם סוזי כתבתן לסדר ולנקות, ואני מקנאה בכן! לי אין את הגן הזה. סדר וניקיון לא מרגיעים אותי תוך כדי פעולה, אני מסדרת ומנקה כי מבולגן או מלוכלך.
הלוואי שהייתי מאלה, שכואב להן והן עושות ספונג'ה. הבית שלי היה הרבה יותר נקי היום.
&nbsp
איך פתאום הרגל של 15 שנים נגדע באחת? את יודעת לומר מה גרם לך להפסיק?
&nbsp
 
לא חילול קודש

ולא נעלי פילה
סתם המחשבה שלי גררה אותי לשישי של פעם אחרי שמנקים את הבית ויושבים במרפסת והכל ריח של נקיון, ריח של בישול מנחם כזה וחלות... אולי בגלל ששאלת מה מנחם אתכם.
אם תשאלי את האוסטרלי הוא יגיד לך שכל יום הוא יום לחלה מתוקה.
&nbsp
קיצר, איך יצאו החלות? :)
איך את מרגישה היום?
&nbsp
בעניין הכתיבה... לא יודעת, אולי אני כבר לא כועסת, לא מתאבלת, אני כבר לא בת 8 ששונאת את אחותה הגדולה, אני לא צריכה לשמור על המעמד החברתי שלי בבצפר, אני לא חיילת שבוזה, אני לא סטודנטית עייפה ואני לא יוצאת יותר לדייטים, לא מתאהבת בדרמטיות.
בגדול אני כבר לא עצובה.
&nbsp
 

Anna begins cc

New member
לאוסטרלי שלך יש טעם טוב,

אבל בזה לא היה ספק :)
&nbsp
החלות יצאו טעימות, היום אני עוד לא במיטבי אז יש סיכוי שיצאו גם עוגיות מכל העסק.
&nbsp
בא לי לחבק אותך על הפסקה האחרונה. איזה יופי של דבר. מאחלת לך שאם זה כך, אז שלא תחזרי לכתוב דבר יותר לעולם ותהיי תמיד שמחה.
&nbsp
 

ebi83

New member
אני דווקא בעד פוסט נרקסיסטי


מגיע לך פוסט- "אוהבים אותך אנה!!!"
&nbsp
אבל שאלת שאלות, אז אני אנסה לענות עליהן.
&nbsp
הנחמות שלי הן בד"כ מוזיקה, חברים ובירה. הדברים הללו הם גם האהבות שלי, נראה לי שזה די עובד יחד אצלי (כשרע לך, מה שעושה לך טוב בד"כ יכול להפוך את מצבך).
&nbsp
ברור שיש דרגות, בעבר לשמוע דיסק של "הדורבנים" היה המתכון ליציאה מבלוז קטן שכזה אבל התפתחתי מאז ועכשיו מוזיקה פחות פועלת את פעולתה.
היום אם מדובר בבלוז קטן, אז בולע צפרדע או שתיים ועובר את זה. אם מדובר במשהו קצת יותר אקוטי אז אני מפעיל את הטריו או לפחות חלקים ממנו בהתאם לעוצמה.
&nbsp
האמת, אני עוד מחפש את הפיתרון האולטימטיבי שלי.. אולי הערכה לבישול בירה שקניתי אתמול (הייתי חייב להשוויץ, 'צטערת) תעשה את העבודה

&nbsp
וזה, זה שיר מעולה שעלה לי עם התשובה.

 

Anna begins cc

New member
מעניין.

בעבר מוזיקה הייתה הנחמה שלי בכל סיטואציה, אבל היום אני כבר לא מסוגלת סתם לשבת בחדר ולשמוע מוזיקה לבד,
זה חייב להיות מלווה בנהיגה לילית ארוכה. (וזה אגב, בשלב אחד מעל אפייה אצלי, כשהמצב קצת יותר קשה- יוצאים לנהיגה לילית).
&nbsp
כל הכבוד על הערכה! תזמין אותי לטעום אחרי שיהיה מוכן?
&nbsp
והשיר מעולה :)
&nbsp
 

ebi83

New member
אזמין, אזמין..

רק תזכירי לי להזמין אותך

&nbsp
אבל יש עוד איזה חודש וחצי לפחות
 

ebi83

New member
אשתדל


בישול ראשון יהיה של בלגית בהירה ורגועה (עקרונית), אז נחיה ונראה מה יצא מזה באמת
 
איזה פוסט נחמה על הבוקר


אני קוראת וממש מדמיינת את התמונה לנגד עיניי.
את האכזבה מהלקוח,אותך מעיפה את מרכיבי העוגיות מהשיש וכו...
&nbsp
באופן "מפתיע" כשאני ביום רע... קניות עושות לי טוב... אפילו משהו קטן.
ואם אני עצבנית ממש אז בלי לשים לב אני פשוט מתחילה לנקות ולסדר..
ויש את הימים שהשינה מעבירה את הכל.
&nbsp
אולי אני אתחיל לאמץ את עניין הבישול והאפיה בעתות מצוקה כאלו כמוך...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

Anna begins cc

New member
קודם כל,

השיר הזה גומר אותי כל פעם מחדש

שנית, פעם כשהייתי עצובה הייתי נכנסת לאיביי, קונה משהו בדולר או שניים, ומרגישה טוב.
עד שחודש אחד חשבון הויזה שלי עמד על 4,000 שקלים של "דולר אחד" מאיביי, ואז הבנתי שאולי זה לא הפתרון הכי טוב בעולם :)
&nbsp
את חייבת לאפות. את לא מבינה כמה זה מרגיע, וכמה כיף שיש תוצר בסוף כל העצב.
 
אז מזלי שאני עדיין נרתעת מרכישות באינטרנט

אחרת זה היה רע.
&nbsp
אני מניחה שחלק מעניין הקניות שמרגיע אותי זה ההסתובבות,הכניסה לחנויות..
גם אם זה ווינדוז שופינג ובסוף אני קונה רק איזו חולצה אחת ויוגורט עם פירות.
&nbsp
בחייאת תגידי,מה רכשת שהגעת ל4000? מעניין אותי.
&nbsp
בשביל לאפות בצורה ספונטנית אני צריכה לחיות בבית שתמיד יהיה בו את מה שצריך בשביל אפיה.
לאחותי למשל יש הכל. תמיד יהיה לה וניל,תמצית וניל,קמח,סוכר לבן,סוכר חום,חמאה בכמויות,נוטלה,סוכריות,שמנת מתוקה וכו....
&nbsp
אתמול נגמר לי הקמח-חבר שלי הכין פיצה והייתה כמות בצק מטורפת.
אז נשארו רק השמרים במקרר בודדים.
&nbsp
&nbsp
 

Anna begins cc

New member
עזבי, אני פסיכית :)

בשנה שעברה, ב-11.11 יש לסינים יום סיילים כזה מטורף.
אני ישבתי שבוע שלם לפני, מילאתי עגלות בכל המוצרים שרציתי מעלי אקספרס וחיכיתי.
באותו יום, על הבוקר, נכנסתי לאתר וראיתי איך כל המוצרים ששמתי בעגלה היו עכשיו בין 30 ל-70 אחוז הנחה.. איזה אושר.
נוסיף לזה את העגלה של אחותי (האישה בעלת יכולות הקנייה הכי מופלאות שראיתי) ואת העובדה שבדיוק חודשיים לפני כן נולד הנסיך הקטן, אהוב לבי, כפי שאת יודעת, ואני פוצצתי את העגלה בבגדי תינוקות וצעצועים עבורו, ונגיע לזה שרק באותו יום בסייל הזה הוצאתי 1000 שקל בלי להרגיש :)
&nbsp
אני שונאת קניות ממשיות. שונאת. ההסתובבות הזו מול חנויות, מדידת בגדים, עמידה בקופה. שונאת את זה. אבל מנגד, אני ממש אוהבת שיש לי דברים חדשים. מה עושים?
קונים באינטרנט! הפתרון המושלם.
&nbsp
&nbsp
 
למעלה