קייזר סוזי
New member
3 יריות,20 שנה. רצח רבין,איפה אנחנו היום?
מזפזפת בין כדורגל לשידור העצרת.
פתאום יורם ארבל נדחף לשידור,עוצרים את שידור המשחק והוא מודיע שירו ברבין.
האסימון לא נופל ואז דוד שלי מתקשר .. צועק לאבא בטלפון :" ירו ברבין!!!"
שוק טוטאלי,אי אפשר לדבר,אי אפשר לחשוב,פשוט בוכים,כל אחד מתכנס בתוך עצמו.. מלמל לעצמו ובהלם.
אני נערה, תקופה בחיים שכל הדברים האלו לא עיניינו אותי.
פוליטיקה וכל העצרות האלו, מי בכלל היה מודע לכל זה...אוסלו? מה זה בכלל?
מי בכלל ראה חדשות ושמע על כל ההסתה? אפילו לא ראיתי את רבין במדי הS.S עד אחרי הרצח.
תמיד היינו בית של המערך, של מפלגת העבודה, ומאותו הלילה,האירוע הזה,
הרצח הזה עשה שינוי בתוכי.
מצאתי את עצמי כמו רבים מבני הנוער יושבים בכיכר יום אחרי יום אחרי יום,
מרססים כתובות גרפיטי של כאב,של שלום,ושרים.
הפכתי להיות מודעת יותר לסביבה שלי ולמדינה.
לא להסכים על אוסלו,לא לתמוך בדרך הזו,לא לאהוב את רבין,הכל מותר.
אבל כשחלאת אדם מחליט שהוא מחסל בדם קר...אי אפשר שלא להזדעזע,משהו מת מבפנים.
הרצח הזה פילג עוד יותר בין ימין לשמאל,
הימין כולו הואשם ברצח אבל למה?
אני ימנית וגם אני כואבת את הרצח הזה.
חלפו 20 שנה ונראה ששום דבר לא השתנה.
וזה מה שבעצם מביא אותי לכותרת..
איפה אנחנו היום?
הסתה עדיין יש,
מלחמות בין ימין לשמאל,לעד יהיו.
הקידמה והרשתות החברתיות אפילו העצימו את זה יותר,
היום ההסתה נגישה בכל מקום ונדמה שזה בלתי ניתן לעצירה.
למה אנחנו לא לומדים את הלקח?
למה זה מרגיש לי שיהיה פה עוד רצח פוליטי?
מזפזפת בין כדורגל לשידור העצרת.
פתאום יורם ארבל נדחף לשידור,עוצרים את שידור המשחק והוא מודיע שירו ברבין.
האסימון לא נופל ואז דוד שלי מתקשר .. צועק לאבא בטלפון :" ירו ברבין!!!"
שוק טוטאלי,אי אפשר לדבר,אי אפשר לחשוב,פשוט בוכים,כל אחד מתכנס בתוך עצמו.. מלמל לעצמו ובהלם.
אני נערה, תקופה בחיים שכל הדברים האלו לא עיניינו אותי.
פוליטיקה וכל העצרות האלו, מי בכלל היה מודע לכל זה...אוסלו? מה זה בכלל?
מי בכלל ראה חדשות ושמע על כל ההסתה? אפילו לא ראיתי את רבין במדי הS.S עד אחרי הרצח.
תמיד היינו בית של המערך, של מפלגת העבודה, ומאותו הלילה,האירוע הזה,
הרצח הזה עשה שינוי בתוכי.
מצאתי את עצמי כמו רבים מבני הנוער יושבים בכיכר יום אחרי יום אחרי יום,
מרססים כתובות גרפיטי של כאב,של שלום,ושרים.
הפכתי להיות מודעת יותר לסביבה שלי ולמדינה.
לא להסכים על אוסלו,לא לתמוך בדרך הזו,לא לאהוב את רבין,הכל מותר.
אבל כשחלאת אדם מחליט שהוא מחסל בדם קר...אי אפשר שלא להזדעזע,משהו מת מבפנים.
הרצח הזה פילג עוד יותר בין ימין לשמאל,
הימין כולו הואשם ברצח אבל למה?
אני ימנית וגם אני כואבת את הרצח הזה.
חלפו 20 שנה ונראה ששום דבר לא השתנה.
וזה מה שבעצם מביא אותי לכותרת..
איפה אנחנו היום?
הסתה עדיין יש,
מלחמות בין ימין לשמאל,לעד יהיו.
הקידמה והרשתות החברתיות אפילו העצימו את זה יותר,
היום ההסתה נגישה בכל מקום ונדמה שזה בלתי ניתן לעצירה.
למה אנחנו לא לומדים את הלקח?
למה זה מרגיש לי שיהיה פה עוד רצח פוליטי?
