העם דורש צדק תרבותי

[puma141]

בפעם המאה - את הבעת,הם הביעו!אני . זכותך , כמ

כמו שזכותינו .
השאר בקטע של איך - זו כבר פרשנות שלך
אף אחד פה אני בטוחה-לא התכוון להגיד לך "אוי ואבוי, אסור לך "

 

[Ofra le]

הויכוח איננו אישי

לא עניתי או הגבתי ישירות על דברים שנאמרו כאן,
אלא הבעתי את דעתי בנושא באופן כללי. לגיטימי.

הדמגוגיה, הצדקנות והתחסדות בשם השואה שאותן ציינתי,
אינן מטעמם של ניצולי השואה עצמם, אלא מפי עסקני שואה למיניהם.
אותם אלה שמייצגים אותם, באים מטעמם ו׳דואגים לאינטרסים׳ שלהם.
לא אחת מה שהם אומרים אינו משקף את רצונותיהם וצרכיהם האמיתיים של הניצולים.
על כך קבלתי.

ואגב, אני לא מאזינה לואגנר, וכמעט שאיני צורכת מוסיקה קלאסית בכלל ...

 

[יחפהבפארק]

ואת באמת חושבת שכל ההתנגדות

להשמעת ווגנר נובעת אך ורק מדמגוגיה וצדקנות של עסקני שואה למיניהם?
אני לא חושבת כך. אולי 'עסקני השואה' למיניהם מנצלים את מצוקתם של השורדים על מנת לעשות נפשות לנושא כזה או אחר, אבל אני זוכרת היטב שאלה אשר התנגדו ויצאו בהפגנתיות מקונצרט של ווגנר בפילהרמונית (בניצוחו של זובין מהטה) היו ניצולי שואה. ה"חרם" על השמעתו נובע אך ורק מרצונם של מרבית שורדי השואה ולא בגלל עסקנים למיניהם.
וכמו שאמרתי, כאשר השאלה נשאלת אך ורק אצל ניצולי/שורדי השואה, אזיי הרוב קובע. אז יש כמה שורדים שאוהבים לשמוע את ווגנר. שישמעו איפה שהם רוצים. יש אנשים שמסוגלים לעשות הפרדה מוחלטת חסרת אמוציות ו/או אנליטית לגמריי, אז זה בסדר מבחינתי. אין לי בעיה עם זה. כל זמן שלמרבית השורדים ובני משפחותיהם זה כן מפריע, אז כן יש להתחשב בהם עד יעבור דור או עד יעבור זעם, מה שבא קודם.

 

[ראי שעל הקיר1]

ועוד אחד

 

[puma141]

לגמרי

 

[Ofra le]

השאלה אם להשמיע או לא להשמיע

את ואגנר בישראל היא בעיני סוגיית משנה בדיון הזה.
אם הציבור בישראל באמת היה בעד המשך החרם עליו
משיקולים מודעים ומושכלים, לא היינו שומעים אמירות
פשטניות כגון ״כל עוד קיים ניצול שואה אחד, יש להחרים״.
אם תקראי את מאמרו של חיים גנז:״מי מפחד מריכרד ואגנר״,
תיווכחי כיצד הוא מפרק את הטיעון הרגשי , ומפריך אחד לאחד את טיעוני המחרימים.
הוא מסכם את המאמר באומרו כי זוהי הטענה החזקה ביותר: קלף הג׳וקר של המחרימים.
הטענה הרגשית מנטרלת כל אפשרות לדיון רציונלי, וקשה להגיב עליה עם טיעוני שכנוע שכלתניים.
היו שנים שהחרימו כאן את שטראוס ולאהר, אלא שבניגוד אליהם ואגנר הפך בישראל לטאבו,
ל״מותג שואה״ לסמל של קטסטרופת השואה.
אותי באופן אישי מעניין לחקור ולנבור בשאלה למה דוקא ואגנר? למה אחרים לא?
לא חוכמה לסגור כל דיון באמירה: כל עוד יש ניצול אחד שזה מפריע לו, אין להשמיע ...
זה ברור, ואין צורך לחזור על כך כאילו מי שאינו מציין זאת חוטא בחוסר רגישות.

 

[ראי שעל הקיר1]

איך את אומרת? זו בדיוק ההוכחה לכך שיש דין

לחומרה.
כפי שהוסר החרם ממלחינים/סופרים כאלה ואחרים.
כך ברבות השנים יש לשאר יוסר החרם גם מוגנר.

 

[ראי שעל הקיר1]

*לשער

 

[puma141]

עופרלה אז אם כך - זה לא קשור , אותם עסקנים

לדיון הנ"ל .
יכול להיות שאת צודקת לגבי העסקנות בעניין השואה , אך זה לא קשור לנושא הנ"ל בעיני !
כל אחד פה חווה דיעה אישי לנושא ספיציפי .
מדברייך השתמע שיש פה צדקנות או התחסדות.
ואין , לדעתי

מעבר לעובדה שאני מסכימה איתך שאין פה שום עניין אישי

 

[ראי שעל הקיר1]

אף אחד מאלה שהזכרת לא הציע את הפתרון

הסופי.
כך שאין להשוות.
יחפנית צודקת במאה אחוז, לפחות כל עוד יש בינינו אודים אין להשמיע אותו בפומבי.

 

[puma141]

ראי אתה לא יכול לכפות. אתה יכול להביע דעתך, ל

להיעצב - אם זה לא מוצא חן בעיניך , אתה לא יכול לכפות על אף אחד מה לעשות ב ד' אמות שלו .
אבל מה שמרגיז - זה שההתרסה מול הכאב הזה של ניצולי השואה , למרות מה שזה עושה להם שעם זה אין ויכוח , זו תחושה שלהם ! חזקה יותר מאשר לקרוא את דוסטוייבסקי או הדברים האחרים שעופרה ציינה .
זה כואב יותר, ומוחשי יותר עבורם . וזו עובדה .אז למה להתריס? !
בפני מי להתריס לעזאזל...

 

[ראי שעל הקיר1]

אין כאן כל רצון לכפות, פרוש כתבתי על השמעה

בפומבי.
בד' אמות... יעשה איש איש כאוות נפשו ותאוותו.

 

[puma141]

צודק , סליחה .

 

[דאגרוטיפ]

עופרל'ה, אמצה את תגובתי

באשר להתיחסותך לנושא ב-
god bless the queen

 

[Jake Speed]

הכי טוב להשתחרר מדיעות קדומות

העבודה משחררת לאללה

 

[ראי שעל הקיר1]

לפני ששומעים אין הוא מתנגן

כדאי לשמוע איך הוא מדבר
וכך כתב וגנר:
היהודים נשנאים.
מלחינים יהודים מושווים לתולעים האוכלות בגוף האמנות.
היהודים עוינים לציוויליזציה האירופאית.
היהודים שולטים בעולם דרך הכסף.
היהודי המתורבת הוא "קשה הלב מכל בני האנוש".
היהודים צריכים, כמו "היהודי הנודד" אהאסורוס, "לכרוע ברך" במטרה להשיג "גאולה" על ידי קליטה ללאום תרבותי.
שלא לדבר על כך כי יש האומרים שהיטלר "שאב" את רעיון 'הפתרון הסופי' ממאמריו של וגנר.
הפתרון הסופי ע"פ וגנר:
ישנה רק דרך אחת לגאול את היהודים מהקללה הנוראה הרובצת עליהם -- Der Untergang (רבים ייחסו לו כוונה להשמדה פיזית של היהודים).
האזנה נעימה

 

[יחפהבפארק]

ואני אפילו את כל זה לא ידעתי

אכן האזנה נעימה.

 

[ראי שעל הקיר1]

לא בכדי מתייחסים אליו אחרת מאשר ל"סתם"

אנטישמי.

 

[puma141]

גם אני לא ידעתי..זה כואב יותר .

 

[רינתי77]

הנה מה שאני חושבת על הנושא:

זהו חרם תרבותי. העובדה שיש רגישות בציבור להשמעת יצירותיו
של וגנר לא מצדיקה ביטול קונצרט. בציבור יש רגישות לדברים רבים.
ישנו ציבור שהעובדה שיש חנויות שמוכרות חמץ בפסח וחזיר כל השנה,
פוגעת ברגשותיו. האם יש לסגור חנויות אלה? לא! מי שזה פוגע בו, שידיר מהן את רגליו.
יש ציבור שמצעד הגאווה פוגע ברגשותיו. האם לאסור על קיום המצעד?
לא! מי שנפגע שלא ישתתף או יצפה.
יש ציבור שנגינת יצירותיו של וגנר, פוגע בו. שהציבור הנ''ל לא ילך לקונצרט.
ולעניין העקרוני יותר, עניין ההפרדה בין האדם לאמנותו.
כן, יש להפריד בין האדם לאמנותו. רבים מהוגי הדעות או האמנים הגדולים בכל הזמנים היו אנשים בעלי אישיות לא נעימה וקונטרוברסאלית. קרוואג'יו היה רוצח והומוסקסואל. האם יצירותיו אינן ראויות בשל כך? האם היה צייר "פחות" גאון בשל כך?
ניטשה היה מיסוגיניסט מאוהב באחותו. האם עובדה זו פוגמת בגאוניותה של הגותו?
יש לשפוט את היצירה ולא את היוצר.